מה ההבדל בין ממ"ד לממ"ק, האם המיגון בדירות שנבנו אחרי 1991 מספק, והאם ימי הלחימה מול איראן צריכים להוביל לחשיבה מחודשת בנושא? את השאלות הללו שמענו לא מעט מאז חודש יוני, ונתחיל בשורה התחתונה – אין תשובה אחת חד-משמעית. מה שברור לכולם זו העובדה שמיגון, מכל סוג, הוא לא מותרות, ומצב שבו לכמחצית מתושבי ישראל אין מיגון תקני - לא יכול להימשך. בדקנו מה חושבים בנושא אנשי ענף הנדל"ן, והדעות מגוונות.
"מבחינה הנדסית, ברור שמקלטים עמוקים ומרחבים פנימיים כמו ממ"קים מספקים מיגון עדיף על פני ממ"ד", פותח ואומר יו"ר איגוד המהנדסים יגאל גוברין. "אך השאלה אינה רק איכות המיגון, אלא גם נגישות. בבניינים גבוהים קשה עד בלתי אפשרי לרדת במהירות מקומות גבוהות למקלט, במיוחד עם ילדים או קשישים, ולכן הממ"ד הדירתי מהווה פתרון הכרחי. ייתכן שהיה צריך לתת עדיפות לתכנון ממ"קים פנימיים יותר, אך המציאות העירונית בישראל מכתיבה פתרונות מיגון קרובים ונגישים לכל משפחה. צריך גם להבין שהעדפת הממ"ד נובעת משיקולים כלכליים ורגולטוריים: ליזמים משתלם יותר לבנות ממ"דים, כיוון שהם נחשבים שטח שירות ולא שטח עיקרי, ובפועל מאפשרים למכור חדר נוסף לדייר. כדי שממ"ד יהיה גם חדר מגורים, הוא חייב לכלול חלון חיצוני, וזה מחייב קיר חיצוני ופוגע באיכות המיגון. כלומר השיקולים התכנוניים והכלכליים נפגשו עם צורכי הביטחון, ויצרו את המודל הישראלי שבו הממ"ד הוא ברירת המחדל, גם אם הוא לא תמיד הפתרון המיטבי מבחינה הנדסית".
שלום שטרית, בעלים ומנכ”ל קבוצת שתית, מתייחס להיעדר מיגון בקרב משקי בית רבים: "מאות אלפי אזרחים מתגוררים בבניינים ישנים, שנבנו לפני התקינה המחייבת לעמידות ברעידות אדמה וללא מרחבים מוגנים. זו לא רק בעיה של יישובי פריפריה. כל טיל, כל רעידת אדמה עלולים להפוך ברגע לאירוע אסון בגלל שנים של הזנחה. כיזם וכמי שמקדיש את חייו לבנייה, לחיזוק ולמיגון מבנים, אני יכול לומר חד-משמעית: האסון ניתן למניעה. יש פתרונות, מה שחסר זה הרצון להפסיק לחכות לרגע האחרון.
שלום שטריתצילום: סם יצחקובהממשלה צריכה להבין: חיזוק מבנים זה לא 'שדרוג נדל"ני', זו לא פריבילגיה, זו הגנה על חיי אדם. בדיוק כפי שהמדינה משקיעה מיליארדים בכיפת ברזל ובמערכות הגנה אווירית, כך היא חייבת להשקיע בקירות שמגינים על האזרחים". על-פי שטרית, הפתרונות ברורים: "יש ליצור מסלול ירוק לרישוי פרויקטים לחיזוק ולמיגון בלי עיכובים. בנוסף על הממשלה לקדם מענקים ממשלתיים לדיירים באזורים מוחלשים, ולתת תמריצים כלכליים אמיתיים ליזמים שיבחרו בפרויקטים שאינם משתלמים כלכלית. והכי חשוב - יש לגבש תוכנית חירום לאומית עם תקציב, יעדים ולוחות זמנים ברורים".
"המלחמה חייבת לפתוח את העיניים למקבלי ההחלטות"
ניב רום, מנכ"ל קבוצת כנען, מדגיש שהממ"ד נתן מענה ומזכיר כי המחסור החמור במיגון חייב לקבל התייחסות באמצעות זירוז מיזמי התחדשות עירונית: "מטחי הטילים האיראניים הוכיחו שהמיגון הוא כבר לא רק דרישה רגולטורית, אלא צורך קיומי אמיתי. אנחנו רואים בכל יום את הפער העצום בין הבינוי הישן לחדש - למעלה מ-1.6 מיליון דירות עדיין ללא מרחב מוגן תקני.
ניב רוםצילום: תומר חומפסלמרות הפגיעות הקשות חשוב להדגיש, שהממ"ד הוכיח עמידות מרשימה - גם כשבניינים שלמים נהרסו, הממ"ד נשאר בטוח וסיפק הגנה חיונית לדיירים. לפיכך המדינה חייבת להגדיר את ההתחדשות העירונית כפרויקט לאומי, כך שדיירים במבנים ישנים יזכו לביטחון ולהגנה מפני טילים ומפני רעידות אדמה. המלחמה חייבת לפתוח את העיניים למקבלי ההחלטות, לעבור שלב ולראות בכך הזדמנות במיגון והתחדשות של כל הארץ - להגדיר יעדים, לתמרץ יזמים ולעודד רשויות".
ארנון פרידמן, מנכ"ל אשטרום מגורים, פורט את היתרונות והחסרונות של הממ"ד מול הממ"ק ומציין יתרון אחד שיש לשניהם אל מול מקלט תת-קרקעי: "הממ"ד מספק מיגון טוב בפני הדף, רסיסים, פגיעות ישירות של רקטות לטווח קצר וכטב"מים. הממ"ד לא עמיד בפני פגיעות ישירות של טילים בליסטיים. הממ"ק מספק מיגון דומה למיגון שמספק הממ"ד, אך מיקומו - בדרך כלל בסמוך לחדרי המדרגות ולפירי המעליות בבניין, שקירותיהם בנויים מבטון, ועובי הפלדה במסגרות שלו עבה מעובי הפלדה בממ"ד - מספק הגנה קצת יותר טובה. מנגד הממ"ק הינו בבעלות משותפת ומתוחזק בדרך כלל ברמה נמוכה יותר מאשר הממ"ד, המשמש ביומיום חלק מהדירה. אחד החסרונות של הממ"דים הוא המיזוג שלהם דרך תעלת מיזוג אוויר ממזגן מרכזי בדירה. חלק מהציבור לא מודע לצורך לפרק במצב חירום את מפזר האוויר המותקן על צינור הפלדה, שדרכו ממוזג הממ"ד, ולהרכיב את פלטת הפלדה העגולה עם ברגים, כדי למנוע חדירת הדף לממ"ד. משיקולי נוחות רוב הציבור מעדיף שימוש בממ"ד מאשר בממ"ק או במקלט תת-קרקעי. זמן ההגעה לממ"ד קצר יותר, ניתן לישון בו, נשמרת בו פרטיות, ואין צורך להמתין עם סגירת הדלת לאחרון השכנים המתמהמה בדרך. ממ"דים וממ"קים תורמים לחיזוק הבניין בפני רעידות אדמה, בעוד למקלטים בתת-הקרקע אין תרומה לעמידות זו".
יוסי בן אליעזר, סמנכ"ל הנדסה אפריקה ישראל מגורים, סבור שהמציאות העידה על הצורך לשקול חלופות, אבל מדגיש שיש להתייחס לנושא לא רק מההיבט ההנדסי: "האירועים האחרונים הוכיחו שהסטנדרטים ההנדסיים בישראל הצילו חיים, אבל גם הדגישו את הצורך להמשיך לחשוב קדימה. הממ"דים, כפי שהם מוגדרים בתקינה הנוכחית, סיפקו ברוב המקרים מענה טוב, אולם בחלק מהפגיעות נרשמו נזקים לקירות בטון פנימיים, שנחשבים חלק מהמעטפת המוגנת. הממצאים האלה מעלים שאלות מקצועיות חשובות - האם יש מקום לעיבוי רכיבים מסוימים, או אפילו לבחינת חלופות, כמו ממ"קים או מקלטים תת-קרקעיים, במיוחד במבנים רבי קומות או באזורים עם סיכון גבוה.
יוסי בן אליעזרצילום: אסי גרינשטייןההחלטה על סוג המיגון איננה רק עניין הנדסי. היא צריכה להיות משולבת בתכנון העירוני והקהילתי, כך שהפתרון יתאים למבנה, למיקום ולצורכי הדיירים. יש מצבים שבהם מקלט תת-קרקעי יכול לתת מענה יעיל יותר, ולעומת זאת בפרויקטים אחרים ממ"דים משודרגים יספקו הגנה מיטבית. כחלק מהחשיבה על מיגון, חשוב לזכור שהמבנה צריך להיות ערוך לא רק לאיום הטילים, אלא גם לתרחישים נוספים ובראשם רעידות אדמה. תכנון גרעין מבני חזק, מעטפת עמידה ובקרה הנדסית חיצונית - כל אלו מרכיבים שמאפשרים למבנה לעמוד הן בפני פגיעה ישירה והן בפני עומסים דינמיים של רעידה. באפריקה ישראל מגורים אנחנו מיישמים כבר היום בקרה כפולה על תכנון השלד, ומפעילים צוותי תגובה הנדסיים כדי להבטיח שהבניינים שלנו יהיו ערוכים לא רק לשגרה, אלא גם לתרחישי הקצה של המחר".
"התקן כבר אינו מספק מענה"
אדריכלית אורנה אנג'ל, יו"ר התאחדות האדריכלים, חושבת שהתקן הקיים לממ"ד כבר אינו מספק:" הגיע הזמן לומר את האמת: התקן לממ"דים כבר אינו מספק מענה מלא לאיומים של ההווה – ובוודאי לא של העתיד. זהו לא רק עניין טכני – אלא ערכי. תכנון מיגון בעורף אינו יכול להסתפק ב'עמידה בתקינה'. הוא חייב להתכתב עם המציאות, להיות מעודכן, מותאם מרחבית, ולכלול גם פתרונות יצירתיים במרחב הציבורי – ממ"דים תת־קרקעיים, מרחבים קהילתיים ממוגנים, מבנים מודולריים שיכולים להפוך למחסה – ולא פחות חשוב: בנייה מותאמת לאוכלוסייה המבוגרת, לילדים, למתמודדים עם מוגבלויות. הפער העצום בין מה שמתחייב מהמציאות ובין מה שנעשה בפועל – הוא סכנה של ממש. אין כאן מקום לשאננות. הפסקות אש, הסכמים מדיניים והרתעה – אינם תחליף לחוסן בנוי. והחוסן הזה מתחיל בתכנון, בהבנה מערכתית ובשילוב של אדריכלים, מהנדסים ומקבלי ההחלטות בשולחן אחד.
אורנה אנג'לצילום: ורדה ליבמןזה הזמן לקרוא לממשלה, לפיקוד העורף ולמשרד הביטחון – לפתוח את תקני המיגון ולעדכן אותם. לא באופן נקודתי, אלא מקיף, שקול וכולל. שילוב נכון של תכנון ואדריכלות מייצר מלבד ביטחון פיזי, ביטחון רגשי, חברתי וכלכלי. מדינת ישראל ניצבת כיום מול אתגר ביטחוני מהמדרגה הראשונה. השאלה היא – האם נעמוד בו רק עם כיפת ברזל ומטוסי קרב, או גם עם שיכונים חזקים, שכונות ממוגנות ותכנון שמבין שהאזרח הוא החזית הבאה. אם לא נבין זאת כעת – נשלם את המחיר בבוא הפגיעה הבאה".
שגיא לנצ'נר, בעלים ומנכ"ל של חברת ינוב בנייה ופיתוח, סבור שהיה נכון לתכנן את הממ"ד בצורה שונה, אך הדבר לא תמיד אפשרי: "ממ"ד והממ"ק הם למעשה שדרוג של המקלט המוכר בבניינים הישנים, והם הפתרון היעיל ביותר כיום להתגוננות מפני טילים ורעידות אדמה. בשונה מהמקלט, הנגישות אליהם קלה ובטוחה בעת חשיפה לאזעקות, והם מהווים חלק מחיזוק הבניין כולו. במדינה, שבה איום ביטחוני עלול להופיע בכל רגע, הממ"ד והממ"ק אינם רק דרישה תקנית, הם מרכיבים חיוניים בשמירה על ביטחוננו. לשיפור הבטיחות רצוי להצמיד את הממ"ד או הממ"ק לגרעין הבניין, אך הנושא הוא תלוי אילוצי תכנון. מדובר במרחב שמעניק ביטחון ממשי ושקט נפשי, ובמצבי חירום ומקרים מסוימים אף יכול להיות ההבדל בין חיים למוות".
גיל שנהב, שותף מייסד במשרד כנען-שנהב אדריכלים, מזכיר כי לצד השיקולים ההנדסיים והתכנוניים, צריך לתת מענה גם לאורך השהייה במרחב המוגן: "מבצע 'עם כלביא' הוכיח שהממ"ד הישראלי עמד בכל המבחנים הקשים שהוטלו עליו. למרות הפגיעות הישירות בבנייני מגורים ברחבי הארץ, המרחבים המוגנים הצילו חיים רבים ונתנו מענה אפקטיבי לאיום. עם זאת המציאות החדשה דורשת הסתגלות - שהייה ממושכת של שעות רבות במרחב מוגן היא המציאות החדשה שאיתה אנחנו חיים. האתגר אינו בסיסיות המיגון עצמו - הממ"ד הוכיח את עצמו כפתרון טכני מעולה. האתגר הוא להבין, שמרחב מוגן בעידן הנוכחי חייב להיות מותאם לשהייה ארוכה. כשמשפחות עם ילדים ואוכלוסייה מבוגרת נדרשים לשהות במרחב סגור למשך שעות רבות, אנחנו חייבים לחשוב על נוחות בסיסית ועל יכולת תפקוד.
גיל שנהבצילום: גיא גלעדהתכנון העירוני החדש חייב לקחת בחשבון, שמרחבים מוגנים הם חלק מהחיים השוטפים, לא רק פתרון לשעת חירום. זה אומר מיקום נכון, נגישות, אוורור מתאים, שירותים ומקלחת וחשיבה על הצרכים הבסיסיים במהלך שהייה ממושכת. המיגון הישראלי עובד - עכשיו צריך להפוך אותו לחלק טבעי ונוח יותר ממרחב המגורים".
גם סהר פינטו, ראש המועצה המקומית גדרה, מתייחס לזמן השהייה כגורם משמעותי שיש להתחשב בו: "מלחמת 'עם כלביא', עם השהות המשמעותית במרחבים המוגנים, הוסיפה ממד נוסף לדילמת המיגון: לא מספיק לשאול מה יותר בטוח – ממ"דים או מקלטים תת-קרקעיים. רשויות המדינה צריכות לשאול את עצמן – באיזה מרחבים התושבים יוכלו לשהות משך זמן משמעותי. משפחות הנדרשות להעביר לילות שלמים במקלטים ציבוריים לא מתוחזקים, יחשבו פעמיים לפני שיבחרו לרדת למקלט בפעם הבאה. איכות המקלטים הציבוריים הם רכיב מהותי, בעינינו, בבניית החוסן של האזרחים בעיתות חירום".
"אין תחליף לממ"ד"
במקביל לדעות המגוונות יש הסבורים שהממ"ד עדיף בשל מספר סיבות. "אין תחליף לממ"ד מבחינת זמינות, נוחות ויכולת שמירה על הוראות פיקוד העורף לאורך זמן – ולכן הוא עדיף על מקלט או ממ"ק", כך סבורה איילת קראוס, שותפה ומנהלת מרחב ירושלים בחברה לפיתוח והתחדשות עירונית, שכיהנה בעבר כמנהלת תחום התכנון במינהלת להתחדשות עירונית בירושלים וכראש תחום באגף התחדשות עירונית במשרד הבינוי והשיכון.
קראוס מעניקה גם דוגמאות: "במהלך מתקפת הטילים מאיראן נחשפתי באופן אישי לקשיים של קבוצות שונות באוכלוסייה, כאשר פתרון המקלט הקיים בבנייניהן לא סיפק להן מענה של ממש. כך למשל, זוג מבוגר הופנה אלי לסיוע באמצעות החמ"ל הירושלמי: האישה, שמסיבות בריאותיות אינה מסוגלת לרדת במדרגות לבדה, נזקקה לליווי של שני אנשים כדי להגיע למקלט שבקומה התחתונה. בני הזוג ביקשו שאסייע להם להתחיל את המסע למקלט מיד עם קבלת ההתרעה – כדי שיספיקו להגיע בזמן למקלט בהישמע אזעקה. דוגמה נוספת הייתה של משפחה עם ילד בכיסא גלגלים שהתמודדה עם דילמה כואבת, האם לפצל את המשפחה, כך שחלק יירדו למקלט הלא נגיש, בעוד ילד אחד נשאר עם אחד ההורים בבית – או להישאר כולם יחד במרחב לא מוגן".
איילת קראוסצילום: דוד סקוריקראוס ממשיכה עם דוגמה נוספת: "קשישים בבניינים ישנים ללא מעלית בשכונת גילה סיפרו לי, כי בתחילת המלחמה עוד התאמצו וירדו למקלט. אולם עם הזמן – ובצל תחושת הביטחון שמספקת מערכת כיפת ברזל – הם עברו לתהליך של 'ניהול סיכונים'. החשש מנפילה במדרגות בשעת לחץ הפך ממשי יותר מהחשש מטיל, ולכן העדיפו להישאר בדירתם ולקוות לטוב. המציאות הזו ממחישה שמקלט הוא אולי פתרון טוב – אבל רק למי שיכול להגיע אליו בפועל. מיקומו התת-קרקעי בבניין לא מונגש, והמאמץ הפיזי והנפשי הכרוך בהגעה למקלט משותף – כל אלה גורמים לאוכלוסיות רבות קושי בהקפדה על הנחיות פיקוד העורף לאורך זמן".
גם ערן פרי, סמנכ"ל הנדסה ותכנון בחברת ענב, מתייחס לנגישות המיגון כפקטור משמעותי: "נראה שלמרות סימני השאלה אמצעי המיגון היעיל ביותר הוא בכל זאת ממ"ד. שום אמצעי מיגון אינו חסין במאה אחוז, אבל היתרון הקריטי של הממ"ד הוא הזמינות והנגישות שלו. כשמתחילה אזעקה, יש לך לפעמים פחות מ-30 שניות למצוא מחסה, והיכולת להיכנס לחדר מוגן שנמצא בתוך הדירה שלך – ולא לרוץ למקלט משותף או לממ"ק – יכולה להיות ההבדל בין חיים למוות, במיוחד למשפחות עם ילדים קטנים, קשישים או אנשים עם מוגבלות.
ערן פריצילום: יח"צהמקלטים התת-קרקעיים נתנו מענה טוב לימים שבהם הבניינים היו נמוכים, אבל כבר במלחמת המפרץ התברר שירידה למקלט בבניינים בני 15-10 קומות אינה פתרון סביר, כשזמן ההגעה הנדרש למקלט היה 60 שניות, ולכן הומצא הממ"ד. על אחת כמה וכמה כיום, כאשר המגדלים שנבנים בשנים אחרונות יכולים להגיע ל-30 קומות ויותר. במגדלים כאלה אין פתרון מיגוני אחר זולת ממ"ד".
"אסטרטגיית מיגון היברידית"
לצד הצורך הברור במיגון, שמאי המקרקעין שמוליק כהן, מנכ"ל ובעלים של חברת אס.קי. (SK) שמאות, מציין שלהוספת ממ"ד לדירה יש גם שווי כספי לא מבוטל: "ההשפעה של הוספת ממ"ד לדירה קיימת מעלה את ערך הדירה בין 5% ל-10%. עליית הערך נובעת משני פרמטרים משתנים; הראשון הוא שטח הממ"ד שנוסף - האם מדובר בחדר גדול, האם הוא כולל מקלחת ושירותים, מה מיקומו בבית ושטחו ביחס לשטח הדירה הקיימת. המשתנה השני הוא תקופת הערכת הנכס. בתקופות מלחמה ערכה של דירה עם ממ"ד עולה, אולם ראינו בעבר שכאשר איום הטילים עוצר לתקופה ארוכה, אנשים נוטים לשכוח את הסכנה, והממ"ד כבר לא הופך לשיקול ראשון במעלה בבחירת דירה. בכל הקשור לצמודי קרקע, מדובר באותו שיעור עלייה בערך הדירה, אבל כמובן, מבחינה כספית מדובר בשוויים גדולים יותר, שהופכים את הוספת הממ"ד לכדאית יותר. גם אם מביאים בחשבון את העלויות של הוספת ממ"ד לצמוד קרקע ולדירה, הרי שהעלויות דומות, אולם בצמוד קרקע לרוב קל יותר לבצע את ההוספה (כיום לא נדרש היתר או הסכמת שכנים), לעומת הוספת ממ"ד לבניין, שדורש את הסכמת השכנים או מייצר אתגרים הנדסיים, כמו תוספת ממ"ד רק לחלק מהדירות. לכן אם צמוד קרקע שווה היום כ-5 מיליון שקל, תוספת הממ"ד יכולה להעלות את ערכו בכחצי מיליון שקל".
דניאל בירץ, מנכ''ל קבוצת BK-BR העוסקת בניהול, תכנון ופיקוח הנדסי בתחום הבנייה, מסביר על חשיבות ההקפדה בתכנון ובנייה המרחב המוגן: "החשש מהדיוק והעוצמה של הטילים האיראניים בהחלט נמצא על השולחן. בשנה האחרונה בנינו עשרות ממ"דים, וראינו שהשאלה כבר איננה האם יש ממ"ד, אלא איזה סוג ממ"ד ואיך הוא מתוכנן בפועל. הממ"ד הסטנדרטי מספק מענה מצוין לרוב התרחישים, בתנאי שהוא נבנה עם הקפדה הנדסית רבה. כיום מיושמים פתרונות מתקדמים לספיגת הדף ומערכות נעילה משוכללות שנבחנו בתנאי קיצון. מי שמוותר על ממ"ד איכותי מתוך רצון לחסוך - בעצם מוותר על מיגון שמציל חיים. המעבר משימוש במקלטים ציבוריים לממ"קים ושילוב ממ"דים בכל יחידת דיור מייצגים שינוי תפיסתי חשוב. במתחמים עירוניים צפופים, אנחנו צריכים לגבש אסטרטגיית מיגון היברידית, שמתחשבת גם בעובדה שלא כולם מספיקים לרדת למקלט או לצאת לממ"ק. הפתרון חייב להיות אינטגרלי בתכנון המוקדם, לא תוספת של הרגע האחרון".
4 צפייה בגלריה
"ירידה למקלט במגדל אינה פיתרון סביר". מקלט ציבורי
(צילום: Georgy Dzyura, Shutterstock)
עוד מוסיף בירץ, כי "יזמים וקבלנים מבינים כיום שהכוח של ממ"ד איכותי שווה הרבה יותר מהסטנדרט. מעבר לכך, בימים שאחרי המלחמה המודעות הציבורית עלתה - אנשים לא מוכנים לגור בדירה שאין בה מענה מיידי לא רק למתקפת טילים, אלא גם לרעידות אדמה. השוק דורש מיגון, ויזמים שלא יהפכו את זה לחלק מהחזון האדריכלי, ישלמו על כך ביוקר - גם בביקושים וגם בערכים בשטח". בירץ מתייחס גם לחשיבות הממ"ד בעת רעש אדמה: "ישנה תפיסה מוטעית בציבור, שממ"ד עלול להוות סיכון בעת רעידת אדמה, אך המציאות שונה לחלוטין. ממ"ד שנבנה לפי התקן הישראלי הוא אחד המקומות הבטוחים ביותר לשהייה בזמן רעידת אדמה. הממ"ד מחוזק, בנוי מבטון מזוין ומהווה עוגן מבני שמחזק את שלד הבניין כולו. למעשה, כאשר לא ניתן לצאת במהירות לשטח פתוח, ההנחיות הרשמיות של פיקוד העורף ממליצות להיכנס לממ"ד ולהשאיר את הדלת פתוחה".
עו"ד אלנתן חיו מתייחס לבעייתיות בהצעת חוק להגדלת ממ"ד קיים, שאושרה לאחרונה ושעל פניו נראית טובה: "לאחרונה החליטה ועדת הפנים לאשר לקריאה שנייה ושלישית את הגדלת שטח הממ"ד עד 15 מ"ר, כולל תוספת של חדר רחצה בפטור מהיטל השבחה. יחד עם זאת אין היגיון לאפשר להקים רק ממ"דים ללא הריסת כלל הבניין ובנייתו מחדש. זו טעות שאנחנו עלולים לשלם עליה מחיר כבד, ואסביר מדוע: אם ניקח בניין ישן ונבצע בו פרויקט של הקמת ממ"דים, התמריץ של בעלי הדירות לקידום פרויקט של התחדשות עירונית אחרי שיפוץ שכזה - ירד לאפס. כלומר יתווסף ממ"ד לכל דירה, אבל הבניין עצמו יהיה עדיין בסכנה חמורה לפגיעה במקרה של רעידות אדמה, למשל, כי הבניין עצמו עדיין יישאר עם תשתיות ישנות, ולא יתאפשר תכנון מרחבי לבניית שכונות חדשות וחיי קהילה, ולמעשה, אנחנו נגרום לכך שהרבה מאוד בניינים רעועים וישנים במרכזי הערים לא יעברו התחדשות כוללת".
לבסוף יוסי ולאס, מנכ"ל משותף בחברת מרגולין הנדסה וייעוץ, מזכיר כי בשורה התחתונה אין פתרון שייתן מענה לכל תרחיש: "המרדף אחרי 'מיגון מושלם' הוא אשליה יקרה ומכבידה. אין חומה או חדר שיכולים להבטיח חסינות מוחלטת, ותמיד יימצא איום שיגבר עליהם. הפתרון הוא לא עוד בטון, אלא שילוב בין מיגון סביר, תכנון חכם וחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה – לצד הגנה אקטיבית ומוכנות אזרחית. עלינו להמשיך ולשפר את המיגון, אך במידה ובשילוב עם פתרונות רחבים יותר. אין טעם להפוך את ישראל לבונקר ולמגן את עצמנו לדעת, מה שנדרש הוא איזון, בדומה למצב הקיים היום במבנים חדשים: מיגון ברמה שתציל חיים ותשמור על חוסן המבנים, אך תאפשר גם חיים נורמליים, בנייה של מרחב ביתי באיכויות גבוהות עם פתרונות מיגון אפקטיביים".
הממ"ד: הפתרון המשמעותי והחשוב ביותר
לצד ההצעות או הרעיונות החדשים, יש מי שסבור שהממ"ד הוא האמצעי הטוב ביותר למיגון, וכי יש להמשיך ולדבוק בשיטה זו, ודאי אחרי מה שראינו בעימות מול איראן. "הממ"ד הוא עדיין פתרון המיגון המשמעותי והחשוב ביותר", קובע יו"ר מטה התכנון הלאומי הרב נתן אלנתן ומוסיף, כי: "נושא המיגון נמצא באחריות פיקוד העורף, שהוא הגוף המקצועי המוסמך לקבוע את גודל וסוג המרחב המוגן, אבל חשוב לי להדגיש, כי הממ"ד הוא פתרון המיגון היעיל ביותר, גם אם מבחינה סטטיסטית נראה כי במקרים מסוימים מקלט ציבורי או ממ"ק מספקים הגנה טובה יותר.
הרב נתן אלנתן, יו"ר מטה התכנון הלאומיצילום: רז רוגובסקיהסיבה לכך פשוטה, כשמדובר בממ"ד בתוך הבית, הסיכוי שאנשים ייכנסו אליו בזמן אמת גבוה בהרבה. באמצע הלילה, כשיש אזעקה, רבים מוותרים על ירידה למקלט או כניסה למרחב משותף. לעומת זאת הדלת לממ"ד נמצאת כמה צעדים מהחדר. עבור קשישים, חולים או אנשים מרותקים – זה ההבדל בין יכולת להגן על עצמם ובין ויתור. לכן גם אם סטטיסטית יש סיכון גבוה יותר להיפגע בממ"ד, הסבירות הגבוהה שאנשים אכן ישתמשו בו – הופכת אותו לפתרון המיגון המשמעותי והחשוב ביותר".
