בית המשפט למשפחה בחיפה דחה בקשה של אישה ישראלית לאמץ צעירה זרה שלטענתה גידלה מאז הייתה תינוקת לאחר שאמה נטשה אותה. בפסק הדין שפורסם לאחרונה קבעה השופטת שושנה ברגר שמטרת הבקשה היא הסדרת מעמד הנערה בישראל, תוך עקיפה פסולה של ההוראות הרלוונטיות בעניין.
במועד הגשת הבקשה, מרץ 2024, נשקה הנערה לגיל 18 וכיום היא בגירה. האישה סיפרה שהיא גידלה אותה בחו"ל (שם המדינה לא צונזר) מאז הייתה כבת שנה וחצי, וב-2020 ניתן לנערה מעמד של "ילד יתום ונטוש". לדבריה היא הוכרה אפוטרופוסית עליה, תוך שהוטלה עליה החובה לגדלה ולדאוג לכל צרכיה.
האישה הוסיפה כי עקב מלחמה שפרצה במקום מגוריהן נאלצו היא והנערה להימלט לישראל במהלך 2022. היא הגישה בקשה לצו אימוץ, אלא שכאן התנגדה המדינה באופן נחרץ לבקשתה.
נציג היועמ"ש טען בדיון שמדובר למעשה בניסיון להסדיר את מעמדה של הנערה בישראל תוך עקיפה פסולה של ההוראות הרלוונטיות בעניין. הוא הדגיש את השנים הרבות שחלפו מאז החלה לגדל את הילדה ועד לבקשת האימוץ והגדיר זאת כמחדל שלה. הוא הזהיר את בית המשפט מפני מדרון חלקלק שיוביל להצפת בקשות אימוץ פיקטיביות, שבפועל ייעודו להסדיר מעמד, אם וכאשר העתירה תתקבל.
על פי עמדת המדינה, אם בבסיס הבקשה טמון רצון של המבקשת להוריש את רכושה לנערה, הרי שבאפשרותה לערוך צוואה לטובתה, ואין צורך בצו אימוץ.
ואכן, השופטת ברגר קבעה שאין מקום להעניק את צו האימוץ המבוקש על רקע החשש שמסתתרת בתוכה כוונה פסולה - מסלול עוקף התאזרחות. היא הזכירה פסיקה שלה עצמה מלפני כ-6.5 שנים, שבמסגרתה קבעה שאין לאפשר לבקשת צו אימוץ לשמש מעקף להקניית מעמד בישראל.
היא ציינה שלא הייתה הראשונה לקבוע זאת. כך למשל, בפסק דין מאפריל 2015 הדגיש בית המשפט ש"על בקשות לאימוץ בגיר להיבחן בזהירות רבה על מנת להבטיח כי אכן מדובר בבקשה כנה ליצירת יחסי הורות, להבדיל מרצון להשיג תכלית חיצונית אחרת" (כמו הסדרת מעמד).
נקבע שדברים אלה יפים גם למקרה הנוכחי: "הבקשה לאימוצה של פלונית (הנערה) הוגשה על סף בגרותה שלא מתוך רצון כן ליצור יחסי הורות, אשר מתקיימים ממילא בין המבקשת לבין פלונית מאז שהחלה לגדל אותה".
לחובת המבקשת נזקף השיהוי הרב בנקיטת ההליך, והשופטת הסיקה כי "לא מן הנמנע שאכן בקשת האימוץ משמשת כסות על מנת להקנות לפלונית מעמד בארץ, ומשכך הם פני הדברים - התביעה לוקה בחוסר תום לב, מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ובית המשפט אינו יכול ליתן יד למהלך שכזה".
לסיום הודגש שהבקשה מהווה מעקף של חוק האזרחות, ומטרתה האמיתית היא הקניית מעמד בישראל לנערה מכוח צו אימוץ, זאת בניגוד לכוונת המחוקק בחוק אימוץ ילדים – שתכליתו הקניית ביסוס יחסי הורות בין המאמץ למאומץ. לאור האמור הבקשה נדחתה. לפנים משורת הדין, לא חויבה המבקשת בהוצאות.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשת: עו"ד יקטרינה דונאיביץ (סיוע משפטי)
• ב"כ המשיבה: לא צוין
• עו"ד הרב יעקב ולנשטיין עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
