בבית המשפט המחוזי בתל אביב הסתיים לאחרונה סכסוך ירושה סבוך ובמרכזו צוואה שבה נישל קשיש את בנו היחיד, והעדיף לכאורה להשאיר את רכושו לאחייניתו ולחבר של הבן. במסגרת דיון בערעור אישרו השופטים נפתלי שילה, סיגל יעקבי ויחזקאל אליהו, את ההחלטה שהיורש היחיד הוא הבן.
את הצוואה ערך האב בספטמבר 2018, בתקופה שבה התמודד עם דמנציה קלה. במסגרת ההליך עלה שהחבר של הבן, אשתו וחמשת ילדיהם התגוררו לפרקים בחינם בדירתו בת שני החדרים של המנוח. הוא עצמו ישן בחדר הקטן יותר, שהיה מלא בחפצים השייכים למשפחת החבר, שגם גבה ממנו מחצית מהוצאות אחזקת הבית, אף שכאמור לא שילם שכר דירה.
ביוני 2022 הלך הקשיש לעולמו. הבן, שחי בחו"ל, פנה לבית המשפט למשפחה שקבע שהצוואה בטלה מחמת השפעה בלתי הוגנת ומעורבות של הזוכים. בתגובה הם הגישו את הערעור למחוזי, והכחישו שניצלו את חולשת הקשיש וזממו להשתלט על הירושה בדרכים פסולות. הם סיפרו שהאב היה מסוכסך עם בנו, שאף שינה את שם משפחתו לזה של אימו. הם התעקשו שהיו הקרובים ביותר למנוח, ומכאן ההיגיון שבצוואתו.
השופט שילה שכתב את פסק הדין קבע שצודק הבן בטענתו שלא קמה סיבה להתערב בפסק הדין של בית המשפט למשפחה. הוא הסיק שהצוואה לא נערכה מרצונו החופשי של המנוח, אלא מחמת השפעה בלתי הוגנת ומעורבות עמוקה מצד האחיינית.
הוא הפנה לתנאי המגורים הבלתי סבירים של המנוח יחד עם חברו של בנו ומשפחתו. "העובדה שהמנוח הסכים לגור בתנאים קשים אלו מבלי לפצות פה - מוכיחה את התלות שלו במערער", כתב. נקבע כי החבר והאחיינית תפקדו כאפוטרופוסים למעשה של המנוח, שלטו בהיבטים רבים של חייו, וליוו אותו לקניות, לבנק, לסידורים, לבית המרקחת ועוד.
בפסק הדין צוין שהמנוח היה אלמן, שבנו היחיד התגורר בחו"ל, ושאחותו סבלה אף היא מדמנציה - באופן שלא הותיר לו קשרים משמעותיים אחרים מלבד עם המערערים, דבר שהוביל לתלות "מקיפה ויסודית" בהם. ברוח זו נמצא שהשניים מנעו תקשורת בין המנוח לבנו. כך למשל, בשיחת ווטסאפ מאוגוסט 2018 ענתה האחיינית לבן שרצה לדבר עם אביו: "תעזוב אותו בבקשה".
מסרון נוסף שלימד על כוונות המערערים, נשלח בשבוע שקדם לעריכת הצוואה. האחיינית כתבה אז לבן ש"היום אני ו(חברו) עובדים על מנת להגן על אבא שלך". השופט שילה קבע ש"התבטאות זו מלמדת על מעורבות משמעותית של המערערים ביוזמת עריכת הצוואה והפקתה".
הוא פסק שלפניו מקרה מובהק בו יש להחיל את הלכת "החוטים השזורים" – כלומר אריגת טלאי על טלאי של ראיות עד שמתקבלת תמונה כוללת של השפעה פסולה על המוריש. נקבע שהמערערים נהגו במנוח "כחומר ביד היוצר", וניצלו את תשישותו הנפשית והיותו זקן מוחלש על מנת לרקוח את הצוואה לטובתם באופן שאינו משקף את רצונו. לפיכך יוצא צו ירושה לטובת הבן בלבד. לחובת המערערים נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 40 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערים: עו"ד אביטל חורף
• ב"כ המשיב: עו"ד אביטל כהן
• עו"ד ג'ואל קוסמן עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
