"תוכנית חירום לאומית לשיקום"
רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ:
"ביום שאחרי המלחמה, ענף הבנייה והתשתיות לא יכול לחזור למה שהיה קודם. הטלטלה שעברנו חשפה את ערוותה של המערכת הממשלתית, שהפקירה את הקטר הכלכלי של המשק לגורלו ברגע האמת.
רוני בריקצילום: דנה קופלאנחנו נמצאים בנקודת אל־חזור: או שהמדינה תאמץ תוכנית חירום לאומית לשיקום הענף, או שנקרוס לתוך משבר דיור שיחריב את הכלכלה הישראלית לשנים קדימה.
תקופת השיקום חייבת לכלול תיעוש מסיבי של הבנייה, פתיחת שווקים חדשים לכוח אדם והפחתה דרסטית של מעורבות הממשלה בכיס של האזרח. הביקוש לדיור בישראל הוא קשיח, והוא רק יתפרץ בעוצמה גדולה יותר כשהתותחים יידומו. השאלה היא האם תהיה כאן ממשלה שתדע לספק את הדירות האלו, או שנמשיך לראות הודעות לעיתונות בזמן שהשטח מדמם. ענף הבנייה הוא לא 'בעיה' שצריך לפתור, הוא הפתרון לשיקום המדינה".
"לטפל בתוכניות התחדשות עירונית"
אבישי קימלדורף, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן:
"כחלק מהשינויים שלאחר המלחמה יש צורך לטפל בתוכניות שאושרו בשנים האחרונות, בדגש על תוכניות התחדשות עירונית.
אבישי קימלדורףצילום: רז רוגובסקילאור האמרת עלויות הבנייה ועלויות המימון, חלק מהתוכניות האלו נמצא כיום מתחת לסף הכדאיות הכלכלית, ולכן דרושים שינויים מסוימים כדי שהן יוכלו לצאת לפועל, בין היתר תוספת זכויות לשיפור כדאיות כלכלית. תוספת כזו תוכל להטות את הכף לטובת מימוש פרויקטים שנמצאים במתחמים גדולים ומשמעותיים, ויוכלו לתת מענה לצורכי ההתחדשות והמיגון של שיכונים ישנים באזורי הביקוש, נושא קריטי, כפי שנוכחנו לדעת רק לאחרונה".
"צומת דרכים משמעותי"
יגאל דמרי בעלים ומנכ"ל של י.ח.דמרי:
"סיום המלחמה צפוי להציב את ענף הנדל"ן בצומת דרכים משמעותי, לא רק בהיבט של השיקום, אלא גם כזרז לשינוי עומק במדיניות הדיור בישראל. כדי לתת מענה אמיתי לצרכים שיעלו מהשטח, תידרש מדיניות חדשה, יעילה ומהירה יותר, שתדע לקצר תהליכים, כזו שתייצר ודאות ותתמוך בהיקפי בנייה גדולים בפרקי זמן קצרים יחסית.
יגאל דמריצילום: עוזי אברהםהאתגרים המרכזיים יהיו, בראש ובראשונה, האצת הליכי התכנון והרישוי, לצד יצירת מנגנוני מימון המותאמים למציאות של אי־ודאות. במקביל יש לגבש מדיניות ברורה בנושא המיגון, הן בפרויקטים חדשים והן בהתחדשות עירונית, כך שהמיגון יהפוך לסטנדרט מחייב ולא לתוספת. חשוב מאוד שהמדינה תדאג לשיקום מלא, מהיר ויעיל של מי שנפגעו. לצד זאת, המדינה תידרש להעמיק את השקעותיה בתשתיות תחבורה, חינוך ותעסוקה, על מנת לאפשר פיתוח מואץ של אזורים חדשים והפחתת התלות במרכז הארץ".
"מיגון וחוסן כבר בשלבי התכנון"
רונית אשד לוי, מנכ״לית אפריקה ישראל מגורים":
תקופות שלאחר משברים לאומיים הן בדרך כלל שילוב של שיקום והגדרה מחדש של סדרי עדיפויות, אך בתקופות כאלה הביקוש למגורים בישראל לא נעלם.
רונית אשד לויצילום: יח"צעם החזרה לשגרה אנחנו רואים באופן עקבי חזרה של ביקושים, בין היתר על רקע הגידול המתמשך באוכלוסייה. בענף הנדל"ן המקומי זה מתחדד בצורך להאיץ תהליכים, לחזק את המרקם העירוני הקיים ולשלב שיקולים של מיגון וחוסן כבר בשלבי התכנון. האתגר המרכזי יהיה לייצר את התנאים שיאפשרו לתת מענה לביקוש שחוזר לשוק, בקצב שמתאים לצורכי התקופה".
"צפי לחזרה של ביקוש לדירות"
ארנון פרידמן, מנכ"ל אשטרום מגורים:
"הניסיון ההיסטורי מלמד שלאחר תקופות של משבר, דוגמת מלחמות או מגפת הקורונה, שוק הנדל"ן נוטה לזנק.
ארנון פרידמןצילום: יח"צ אשדרבתקופות של אי־ודאות חלק גדול מהציבור מעדיף להמתין ולהימנע מביצוע עסקאות. רבים נמצאים בשירות מילואים, מערכת החינוך לא פועלת ומחייבת הורים לילדים ללא מסגרות להישאר בבית, ויש כאלה שחוששים להתרחק ממרחבים מוגנים. עם סיום המלחמה צפויה חזרה של ביקושים מצד ציבור שישב על הגדר".
"שינוי עומק בתפיסה"
מריו זוזל, מנכ"ל אלמוגים:
"במבט מאקרו, סיום מלחמה אינו רק נקודת מעבר לשיקום פיזי, אלא רגע שמחדד סדרי עדיפויות לאומיים ומאיץ תהליכים שהבשילו עוד קודם לכן. ענף הנדל"ן בישראל צפוי להיכנס לתקופה של האצה מחודשת, אך לא בהכרח כזו שממשיכה את דפוסי העבר, אלא כזו שמשלבת בין שיקום ממוקד ובין שינוי עומק בתפיסת התכנון, המיגון והפריסה הגאוגרפית של הביקוש. ברמה המיידית נראה האצה של פרויקטי שיקום והתחדשות עירונית, לצד ביקוש גובר לדירות המשלבות מיגון איכותי, תשתיות קהילתיות ונגישות תחבורתית.
מריו זוזלצילום: לילך רזאולם ההשפעה האמיתית של התקופה תבוא לידי ביטוי דווקא בצומת שבין כלכלה, מדיניות ופוליטיקה: הבחירות הקרובות צפויות להשפיע באופן ישיר על סדרי העדיפויות הלאומיים, ובכלל זה על היקפי ההשקעה בדיור, קידום תשתיות והאצת תהליכי תכנון. ממשלה חדשה עשויה לקבוע האם המיקוד יהיה בשיקום נקודתי או במהלך רחב של שינוי עומק במדיניות הדיור בישראל. בסופו של דבר התקופה שלאחר המלחמה תיבחן לא רק כתקופת שיקום, אלא כנקודת מפנה אפשרית; שילוב של הכרעות פוליטיות, שינויי ריבית והתאמות מבניות בשוק עשוי לעצב מחדש את מפת הנדל"ן בישראל, ולייצר הזדמנויות חדשות ליזמים, שפועלים מתוך ראייה ארוכת־טווח, זהירה, אך גם אסטרטגית".
4 צפייה בגלריה
"לא מדובר רק בתקופת התאוששות, אלא בתחילתו של שינוי עומק". בנייה חדשה במרכז
(צילום: אורי חודי)
"הזדמנות לבחון מחדש את סדרי העדיפויות"
נחמה בוגין, יו״ר לשכת שמאי המקרקעין:
"עם תום המלחמה, ענף הנדל״ן בישראל לא יעמוד רק בפני משימת שיקום נקודתית, אלא בפני רגע מכריע שעשוי לעצב מחדש את מדיניות הדיור לשנים הבאות. לצד הצורך המיידי במתן מענה לאלפי משפחות שפונו מבתיהן ובשיקום מבנים ותשתיות שנפגעו, נוצרה גם הזדמנות ממשית לבחון מחדש את סדרי העדיפויות התכנוניים של המדינה.
נחמה בוגיןצילום: ניר שהרבנילהערכתי, לא מדובר רק בתקופת התאוששות, אלא בתחילתו של שינוי עומק. הביקושים שיצטברו לאחר המלחמה, יחד עם הצורך במלאי דיור זמין, מוגן ונגיש, יחייבו קידום מואץ של התחדשות עירונית, הרחבת היצע השכירות ארוכת־הטווח והשקעה רחבה בתשתיות תחבורה, מסחר ותעסוקה. כבר כיום ניתן לראות את הפריחה המואצת ביישובים הסמוכים לגבול הדרומי, שנהנים מביקושים גוברים. מגמה דומה צפויה להתפתח גם באזורי הצפון, ברגע שהמערכה שם תסתיים, ותיווצר תחושת ביטחון אמיתית ויציבה".
"אזור הצפון צפוי לתפוס מקום מרכזי יותר"
אסף סימון, מנכ"ל BST ייזום:
"ענף הנדל״ן נכנס לתקופת המלחמה כשהוא כבר בעיצומו של שינוי, והאירועים האחרונים רק מאיצים תהליכים עמוקים יותר.
אסף סימוןצילום: אירנה קוסטינסקיהשאלה אינה רק שיקום, אלא האם תיווצר כאן מדיניות דיור חדשה, שתאזן בין המרכז לפריפריה ותיתן מענה גם להיבטים ביטחוניים. אזור הצפון צפוי לתפוס מקום מרכזי יותר, כחלק מחובה לאומית ואזרחית לחזק ולפתח אותו, לצד יצירת מוקדי תעסוקה חדשים שיפזרו את מרכז הכובד מהמרכז העמוס. בתוך כך, ערים כמו קריית אתא נהנות ממיקום אסטרטגי, נגישות תחבורתית וקירבה למוקדי תעסוקה, ולכן עשויות להפוך לאחד ממוקדי הצמיחה המשמעותיים בצפון בשנים הקרובות. במקביל הענף נדרש לאמץ גישה זהירה יותר לתמחור, על רקע עלייה בהיקפי המלאי הבלתי מכור באזורים מסוימים".
"שינוי ברור בהעדפות הרוכשים"
מיכל גור, מנכ"לית קבוצת פרץ בוני הנגב:
"מלחמת 'שאגת הארי' חידדה שוב בצורה שלא משתמעת לשתי פנים את החשיבות של הממ"ד. היום ברור שמדובר במרכיב מהותי באיכות החיים ובתחושת הביטחון של הדיירים. אנחנו רואים זאת במיוחד בקרב אוכלוסייה מבוגרת ובקרב משפחות עם ילדים צעירים.
מיכל גורצילום: לילך רזכיום אנחנו מבינים שהמציאות הביטחונית בישראל אינה זמנית, ומתקפות הטילים ככל הנראה ילוו אותנו גם בשנים הבאות. בהתאם לכך, אני מעריכה שנראה שינוי ברור בהעדפות הרוכשים, עם עלייה בביקוש לדירות חדשות הכוללות ממ"דים מתקדמים ומתוכננים היטב. המלחמה לא רק תוביל לתקופת שיקום, אלא גם לשינוי עומק בענף הנדל"ן, כזה שאני מקווה שיציב את נושא המיגון וההתחדשות העירונית בראש סדר העדיפויות. אני מברכת על חוק הרחבת הממ"דים, ואנחנו כבר מבצעים תכנון מחדש של פרויקטים עתידיים, כדי לשלב ממ"דים מרווחים יותר הכוללים גם שירותים ומקלחת. זו לא פריבילגיה – זו חובה. מדינת ישראל חייבת להבטיח לתושביה מינימום של ביטחון ויכולת תפקוד גם תחת איום מתמשך".
"לשקול מודלים חריגים לעידוד הרוכשים"
גל קסטל, מנכ"ל אורון נדל"ן:
"בתום המלחמה מדינת ישראל לא תוכל להסתפק בשיקום בלבד, אלא תידרש להוביל שינוי עומק אמיתי במדיניות הדיור והפיתוח האזורי. המשימה הראשונה והדחופה ביותר תהיה טיפול ביישובי הצפון, ובראשם קריית שמונה ויישובי קו העימות.
גל קסטלצילום: יח"צאם המדינה לא תשכיל להשקיע שם את מלוא המשאבים, היא עלולה לאבד בפועל את הרצועה הצפונית. כבר היום ברור שתחושת הביטחון של התושבים נפגעה עמוקות, ואי אפשר לצפות מאזרחים להמשיך לחיות במציאות של חוסר ודאות ולהיות 'ברווזים במטווח'. לצד זאת, ההתחדשות העירונית חייבת להפוך לכלי מרכזי בשיקום ואף להתקדם צעד נוסף. יש לשקול מודלים חריגים לעידוד הרוכשים, כמו הנחות של עשרות אחוזים לדירות בפרויקטים באזורי העימות, כדי ליצור כדאיות ליזמים ולרוכשים. הזדמנויות הנדל״ן הבאות ייווצרו במקומות שבהם המדינה תשקיע באמת, כאשר במהלך אסטרטגי נכון הצפון יכול להפוך להזדמנות הגדולה הבאה".
"האצה של פרויקטים שנדחו"
אבי רוזן, מנכ"ל קבוצת יוסי אברהמי:
"אני מעריך ששוק הנדל״ן ייכנס לשלב של שיקום, אבל הניסיון המצטבר לאחר תקופות מורכבות ביטחונית מלמד, כי לעיתים מדובר בנקודת מפנה רחבה יותר, כזו היכולה להוביל לשינוי עומק במדיניות הדיור ובמבנה השוק כולו. בטווח המיידי צפויה האצה של פרויקטים שנדחו, לצד חזרה של ביקושים כבושים.
אבי רוזןצילום: יח"צמשקי בית אשר המתינו בתקופת אי הוודאות, ישובו לפעול, לעיתים אף בקצב מוגבר. גם תושבי חוץ, שנבצר מהם להגיע לישראל בתקופת הלחימה, צפויים לממש את כוונתם ולרכוש נכסים בארץ. במקביל המדינה צפויה להגביר את מעורבותה, באמצעות תמריצים, קיצור הליכי תכנון והשקעה בתשתיות, כחלק ממאמץ רחב לייצוב המשק והאצת הפעילות הכלכלית. מוקדי הצמיחה העתידיים יתמקדו באזורים הנהנים משילוב של נגישות תחבורתית, תכנון מתקדם ותמיכה ממשלתית. ערי פריפריה המחוברות לצירי תחבורה מתפתחים, אזורים הסמוכים למוקדי תעסוקה מרכזיים וכן מתחמים המיועדים להתחדשות עירונית צפויים למשוך ביקושים גוברים ולהפוך להזדמנויות משמעותיות".
4 צפייה בגלריה
מתחם שנפגע מטיל איראני. "יש לתעדף חיילים משוחררים ומילואימניקים"
(צילום: Jose HERNANDEZ Camera 51 ,shutterstock)
"לקדם תוכנית אסטרטגית כוללת"
יקי אמסלם, מנכ"ל אלמוג:
"אחרי למעלה משנתיים וחצי של לחימה מאתגרת, מדינת ישראל חייבת להפסיק לחפש פתרונות נקודתיים, אלא לקדם תוכנית אסטרטגית כוללת, שתבטיח תקומה אמיתית, כזו שתפעל בשלושה צירים מרכזיים: שיקום, צמיחה ותשתיות. הטעות הכי גדולה תהיה לצמצם את השיקום רק לתיקון נזקים פיזיים למבנים שנפגעו.
יקי אמסלםצילום: איציק שוקלאנחנו נמצאים בנקודת זמן היסטורית, המאפשרת לנו לעצב מחדש את מפת המגורים והתעסוקה של ישראל. שיקום אמיתי פירושו החזרת הביטחון דרך בנייה מסיבית, ממוגנת ומודרנית, כשהמפתח לכך הוא הכרזה על פרויקטים בהתחדשות עירונית כבעלי חשיבות לאומית ובעדיפות עליונה. בתוך כך חייבים לייצר 'מסלולים ירוקים' לאישור תוכניות קיימות על מנת לשמור על רצף בנייה חיוני. אני צופה, שערי הצפון, למרות הטלטלה שעברו, יהפכו למוקדי ביקוש משמעותיים. התנאי לכך הוא שמקבלי ההחלטות ישכילו לתעדף את היזמים ואת התושבים שבוחרים להשקיע שם עכשיו. מי שמזהה את הפוטנציאל הזה היום, מבין שמדובר בהזדמנות שתגדיר את העשור הקרוב".
"מחיר למשתכן בפרויקטים של פינוי־בינוי"
דורון נמרוד, מנכ"ל משותף בקבוצת רם אדרת:
"הלקח חשוב ביותר מהמלחמה הנוכחית הוא הצורך בהאצת פרויקטים של התחדשות עירונית בכל רחבי הארץ. בשנת 2025 נרשמה ירידה בהתחלות הבנייה של מיזמי התחדשות עירונית, והסיבה לכך היא בעיקר הירידה בכדאיות הכלכלית ליזמים. הפתרון נעוץ ביצירת כדאיות, באמצעות הגדלת זכויות הבנייה. זה מהלך שיכול לסייע במרכז הארץ, אולם בפריפריה הגדלת זכויות הבנייה לא מספיקה, ונוסף על כך יש צורך לייצר ביקושים לדירות החדשות, שייבנו במסגרת מיזמי ההתחדשות.
דורון נמרודצילום: יוהנס פלטןאחד הרעיונות שניתן, לדעתי, ליישם הוא סבסוד ממשלתי לזכאי משרד השיכון שירכשו דירות חדשות בפרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה. למעשה מדובר ב'מחיר למשתכן', אבל בפרויקטים של פינוי־בינוי ולא רק בשכונות חדשות. יש להבין כי כיום יזם שבונה פרויקט של התחדשות עירונית בפריפריה, גם אם יקבל זכויות עודפות, הוא עדיין יתמודד עם בעיית הביקוש, בעיקר בזמן שבפריפריה נבנות היום שכונות גדולות על קרקעות פנויות, ונוצרת תחרות על הקונים. הפניית הזכאים לפרויקטים של התחדשות עירונית במרכזי הערים הוותיקות יכולה להוות פתרון גם לחידוש הערים והבניינים הישנים, גם לאספקת דירות עם ממ"ד לאוכלוסיות הקיימות, וגם סיוע לצעירים המתקשים היום לרכוש דירות בשל עליית המחירים והתחרות הגדולה על הדירות בסבסוד ממשלתי".
"תכנון חכם יותר, פיזור אוכלוסייה ושיפור תשתיות"
עו"ד ראם רצון, מנכ"ל חברת אב-גד:
"בתום המלחמה שוק הנדל"ן בישראל לא יחזור למה שהיה, הוא ייכנס לשלב חדש. מצד אחד נראה תנופת שיקום משמעותית, בעיקר באזורים שנפגעו, עם השקעות ממשלתיות ותמריצים שיזרימו ביקושים.
עו"ד ראם רצוןצילום: יח"צמצד שני זו גם הזדמנות אמיתית לשינוי עומק במדיניות הדיור: תכנון חכם יותר, פיזור אוכלוסייה ושיפור תשתיות. אנחנו כבר מזהים מגמה של מעבר לפריפריה מורחבת, לא רק צפון ודרום קלאסיים, אלא גם ערים לווייניות שייהנו מתשתיות תחבורה משופרות. אזורים שבעבר נחשבו 'רחוקים', יהפכו לרלוונטיים מאוד, בזכות רכבות, כבישים מהירים ועבודה היברידית. ההזדמנויות הבאות ייווצרו בדיוק בנקודות המפגש בין איכות חיים לנגישות: מקומות שמציעים גם קהילה, גם חינוך טוב וגם חיבור מהיר למרכז. מי שיזהה את המגמה הזו מוקדם ירוויח".
"צפויים שינויים במפת הביקושים"
קובי אופק יו"ר ובעלי חברת אופק החזקות:
"במציאות הישראלית, שמאופיינת בתקופות משבר, מלחמות וחוסר יציבות מתמשך, שוק הנדל"ן הוכיח לאורך השנים יכולת התאוששות מרשימה ויכולת לבצע התאמות מהירות למציאות משתנה. עם זאת שלוש השנים האחרונות, שהתאפיינו במלחמה ממושכת ובעצימות גבוהה – צפויות להשפיע באופן עמוק יותר על דפוסי החשיבה של רוכשי הדירות.
קובי אופקצילום: איתמר סיידאאם בעבר השיקול המרכזי בבחירת דירה היה מיקום, הרי שכיום נכנס באופן משמעותי אלמנט נוסף, והוא הביטחון האישי והמיגון. הציבור כבר מבין שלא מדובר בשיקול משני, אלא בפרמטר בסיסי בבחינת איכות חיים ויציבות ארוכת־טווח. בהתאם לכך, צפויים שינויים גם במפת הביקושים. אזורים ושכונות המציעים דירות חדשות עם ממ"דים, או כאלה שנמצאים בעיצומם של תהליכי התחדשות עירונית בהיקפים רחבים, צפויים להתחזק ולהפוך לאטרקטיביים יותר, לא רק בשל התחדשות פיזית של המרחב, אלא גם לאור יצירת ודאות תכנונית וסביבת מגורים בטוחה יותר".
"הזדמנות להגדיר מחדש את כללי המשחק"
שגיא לנצ'נר, מנכ"ל חברת ינוב בנייה ופיתוח:
"מלחמת 'שאגת הארי' היא מבחן עבור שוק הנדל״ן הישראלי, שמאלץ את הענף לעצור ולשאול לא רק איך חוזרים לשגרה, אלא איזו שגרה בכלל נרצה לבנות מחדש. בטווח הקצר נראה התאוששות: פרויקטים שנעצרו יחזרו לפעילות, הליכים יקודמו, והמדינה תנסה להאיץ בנייה, בעיקר באזורים ובבניינים שנפגעו. זהו שלב הכרחי, אך אינו המרכזי. במציאות הנוכחית קשה להתעלם מהפערים שנחשפו, בין שזה במיגון, בתכנון, בפריסת האוכלוסייה או בתשתיות.
שגיא לנצ'נרצילום: יח"צהמלחמה חידדה את ההבנה שמדיניות הדיור אינה יכולה להישען עוד על היגיון 'כמותי' בלבד. המציאות החדשה דורשת הסתכלות רחבה יותר: איכות התכנון, חוסן עירוני, מיגון, ונגישות לשירותים. בסוף שוק הנדל״ן שלאחר המלחמה לא יוגדר רק על ידי קצב הבנייה, אלא על ידי עומק החשיבה. השאלה האמיתית היא האם נסתפק בחזרה למה שהיה, או שננצל את ההזדמנות הזו כדי ללמוד מטעויות העבר, לתקן ולבנות עתיד טוב יותר. התשובה אינה אחידה, וככל הנראה, יתרחש שילוב: שיקום מהיר לצד שינוי הדרגתי. ולכן, עבור מי שמוביל את הענף - יזמים, מתכננים, רשויות ומקבלי החלטות, זו לא רק תקופת התאוששות, אלא הזדמנות להגדיר מחדש את כללי המשחק".
"לתת תעדוף אמיתי ברכישת דירה"
רוני כהן, מנכ"ל ושותף באלדר שיווק נדל"ן:
"אנחנו ממשיכים לראות ביקושים חזקים לדיור עם ממ"דים. גם רוכשי דירות יד שנייה מחפשים כיום דירות עם ממ"ד. יחד עם זאת אנחנו נכנסים למערכת בחירות, וחשוב מאוד לראות מה יהיו תוצאותיה. כשמתבוננים במצעים של המפלגות בהיבט הדיור - רוב תשומת הלב מוקדש לביטחון, אבל נושא הדיור, שהוא כאב מתמשך בחברה הישראלית, לא מקבל את היחס הראוי לו.
רוני כהןצילום: יח"צלא רואים מספיק פתרונות בתחום השכירות, ובטח לא במה שקשור לדיור בכלל. היו רעיונות טובים כמו 'מחיר למשתכן', אבל היישום לא היה טוב, ומאז לא רואים פתרונות אופרטיביים חדשים. למשל צפון ודרום ישראל: המדינה צריכה להכניס יד לכיס לטובת חיילים משוחררים ומילואימניקים, לקבוע קריטריונים ברורים ואחידים, ולתת להם תעדוף אמיתי ברכישת דירה או בית באזורים שהמדינה רוצה ליישב ולפתח. צריך לייצר הצעה מפתה כדי שלמשל, זוג מראשון לציון יחליט לבוא וליישב את הצפון - נדרשת הצעה שהיא game changer. גם תושבי חוץ - ויש לא מעט כאלה שבגלל האנטישמיות והמצב העולמי רוצים לקנות פה דירה - צריכים לקבל מענה. היום הם משלמים מס רכישה של 8%, וזה מרתיע חלק גדול מהם. אם רוצים לעודד את התפוצות לקנות דירות בארץ, צריך לבטל או להוריד משמעותית בהוראת שעה את מס הרכישה".
4 צפייה בגלריה
בניין שנפגע במלחמה. "יש לקדם תוכנית אסטרטגית"
(צילום: Jose HERNANDEZ Camera 51 ,shutterstock)
"מחירי הדירות התנתקו מכל שיווי משקל הגיוני"
נופר יעקב, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות:
"בתום המלחמה, ענף הנדל"ן ייכנס לצומת שבו כוחות מנוגדים ידחפו לכיוונים שונים. מחד שנתיים וחצי של מלחמה הולידו שיאים בהתחלות הבנייה, אישורי פינוי־בינוי ומלאי דירות גדול מאי פעם. מנגד במציאות, שבה יוקר המחיה עדיין בשמיים, משקי הבית הגיעו לקצה גבול יכולת ההחזר, בזמן שמחירי הדירות התנתקו מכל שיווי משקל הגיוני.
נופר יעקבצילום: יח"צאז אומנם ההיסטוריה מראה שאחרי משברים גדולים בדרך כלל השוק נוטה להתעוררות מהירה, אך הפעם, על רקע המשבר המתמשך במחירי האנרגייה בעולם, הצפי להתגברות האינפלציה עלול לבלום את מגמת הורדות הריבית ולקבע את הקיפאון הנוכחי בענף. מה שברור הוא שבלי שינוי עומק במחירי הדירות לא נראה התחדשות אמיתית, ושינוי כזה לא יגיע מהשוק לבד, אלא רק ממדיניות ממשלתית אמיצה ועקבית. אנחנו בהתאחדות יועצי המשכנתאות זועקים את זה מעל כל במה כבר שנים: ללא התערבות מדינתית אמיתית, בצד ההיצע ובנגישות לזוגות צעירים, נמשיך לראות קיפאון שפוגע תחילה במי שאין לו כוח כלכלי להמתין".
"התגבשות של דפוסי ביקוש חדשים"
אריק גלעד, מנכ"ל ייזום ונכסים מניבים, קבוצת י.ד. ברזאני:
"בתום המלחמה שוק הנדל"ן ינוע בין התאוששות הדרגתית להתגבשות של דפוסי ביקוש חדשים.
אריק גלעדצילום: שירלי בראמליבעקבות היקפי הבנייה הגבוהים במרכז הארץ והצטברות מלאים, דווקא שם עשויות להיווצר הזדמנויות רכישה מעניינות, בין היתר עבור רוכשים ומשקיעים שצברו הון בשנים האחרונות, בין שדרך שוק ההון או דרך המתנה מחושבת, וכעת מחפשים לחזור לשוק הדיור בתנאים נוחים יותר. בד בבד בשוק השכירות צפוי להתחולל שינוי. כיום התשואות נמצאות בשפל היסטורי ביחס למחירי הדירות, מצב שלאורך זמן אינו יציב, ולכן סביר שנראה לחץ לעליית מחירי שכירות, שאף יכול להחזיר חלק מהמשקיעים לשוק".
"גידול בביקוש מצד תושבי חוץ"
רן ינאי, מנכ"ל ובעלים של חברת צ.פ:
"ענף הנדל"ן בישראל מתנהל כבר למעלה משנתיים וחצי במצב של מלחמה. 7 באוקטובר, מתקפות הטילים, משבר החטופים, המערכות מול איראן, גיוס המילואים הנרחב - כולם השפיעו ועדיין משפיעים על הלך הרוח הציבורי ועל מצבם הכלכלי של רוכשי הדירות, בעיקר כשמוסיפים לכך את עליית הריבית החל משנת 2022.
רן ינאיצילום: יח"צאולם לענף הנדל"ן יש מספר מנועי צמיחה, שיניעו אותו אחרי המלחמה. האוכלוסייה ממשיכה לצמוח, מרבית הישראלים מעוניינים ברכישת נכס אחד לפחות, וחלקם אף מעדיפים לרכוש נכסים נוספים כצעד שמעניק להם ביטחון כלכלי. המלחמה מחזקת את ההתחדשות העירונית כמנוף למיגון הבניינים הישנים, לכן אני מאמין שכאשר המערכה הנוכחית תיגמר, נראה חזרה הדרגתית של רוכשי הדירות לביצוע עסקאות בפועל. היום ניתן להגיד שיש הרבה ביקושים, אבל קיים חשש מסגירת עסקאות, נראה גם גידול בביקוש מצד תושבי חוץ שיעלו לארץ, המשך הורדה בריבית וגידול בביצוע עסקאות של התחדשות עירונית, שיחזירו את הענף לשגרה ויאזנו בין ההיצע לביקוש".
"שיקום הצפון והדרום - יעד לאומי"
אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז:
"ביום שאחרי המלחמה, ענף הנדל״ן לא יעמוד רק בפני משימת שיקום של מבנים שנפגעו, אלא בפני הזדמנות היסטורית לעצב מחדש את מפת הדיור והפיתוח של ישראל. המדינה חייבת לראות בשיקום הצפון והדרום יעד לאומי מהמעלה הראשונה. אזורים אלו אינם יכולים להסתפק בתיקון הנזקים בלבד, אלא חייבים להפוך למוקדי צמיחה חדשים.
אלי רוזנטלצילום: יח"צלשם כך נדרש מהלך משולב של עידוד הגירה חיובית, באמצעות הטבות מס חדשות, מענקים לרוכשי דירות, תמריצים ליזמים ולקבלנים, והשקעה מואצת בתשתיות תומכות: בתי ספר, גני ילדים, מוסדות רפואה, כבישים, תחבורה ציבורית ומבני ציבור. במקביל על המדינה לפעול באופן יזום לעידוד חברות ישראליות ובינלאומיות להקים משרדים, מרכזי שירות, הייטק, לוגיסטיקה וכו' בצפון ובדרום. בלי מקומות עבודה איכותיים ויציבים, לא יתאפשר לייצר מעבר אמיתי של משפחות ולבסס צמיחה ארוכת־טווח. האתגר הגדול של השנים הקרובות יהיה לא רק לבנות דירות, אלא אזורי חיים שלמים עם תעסוקה, חינוך, בריאות, תחבורה וקהילה".
