בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה היום (יום שלישי) תובענה במסגרתה ביקש לקוח של בנק אגוד מבית המשפט להצהיר כי סירובו הגורף של הבנק להפקדת כספים אשר מקורם במטבעות דיגיטליים מסוג ביטקוין בחשבונו מהווה סירוב בלתי סביר. זאת, לאחר שהבנק טען כי הסירוב נבע ממשבר אמון בין הבנק ללקוח.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
השופטת לימור ביבי דחתה כאמור את התביעה והצדיקה את עמדת הבנק. "המבקש פיצל סכום של 450 אלף שקל ללא פחות מ-14 העברות, אשר כולן בסכום הנמוך מ-50 אלף שקל... הנני סבורה כי מדובר בפיצול בכוונת מכוון לסכל את אפשרותו של הבנק לנטר את הפעילות ולהבחין בה באמצעים השוטפים העומדים לרשותו", קבעה השופטת.
2 צפייה בגלריה
סניף של בנק אגוד ואילוסטרציה של ביטקוין
סניף של בנק אגוד ואילוסטרציה של ביטקוין
סניף של בנק אגוד ואילוסטרציה של ביטקוין
(צילום: ארכיון, Shutterstock)
הלקוח טען כי במהלך שנת 2014 נרכשו על ידו מטבעות דיגיטליים מסוג ביטקוין באמצעות פלטפורמה המופעלת על ידי חברת ביטוסי בע"מ הישראלית (Bit2C). עוד טען הלקוח המבקש כי הכספים אשר שימשו אותו לשם רכישת המטבעות הדיגיטליים היו כספי קרן השתלמות.
בשנת 2017 החל הלקוח למכור את מטבעות הביטקויין שבבעלותו. במסגרת עדותו, עומת הלקוח עם טענה ולפיה האופן בו בוצעו ההעברות על ידו תוך פיצול העברת הכספים למספר רב של העברות אשר כל אחת מהן נמוכה מסך של 50 אלף שקל נבע מניסיון להסתיר את ההעברות הכספים ולבצען מתחת ל"רדאר" של הבנק. בתשובה לכך, השיב הלקוח כי גובה ההפקדות נבע מהאופן בו הוא מכר את הביטקוין, שהסכום קשור לנפח המסחר וכי הסיבה בעטיה מדובר במספר רב של העברות אשר כמעט כולן באותו סכום היא אקראית לחלוטין.
הלקוח טען כי במסגרת ההליך, התחוור מפורשות כי מדיניותו של הבנק הייתה לסרב באופן גורף לקבלת כספים אשר מקורם במטבעות דיגיטליים. מנגד, טען הבנק, באמצעות עורכי הדין שרון לובצקי הס ויניב הולצמן ממשרד עמית פולק מטלון ושות', למשבר אמון בינו לבין הלקוח וכן כי מדיניותו היא סבירה ומושתתת על סיכונים הגלומים בפעילות במטבעות דיגיטליים.
2 צפייה בגלריה
מימין: עו"ד שרון לובצקי הס ויניב הולצמן
מימין: עו"ד שרון לובצקי הס ויניב הולצמן
מימין: עו"ד שרון לובצקי הס ויניב הולצמן
(צילום: אייל טואג)
השופטת לימור ביבי החליטה לדחות התביעה של הלקוח נגד הבנק וקבעה כי "בנסיבות אלו, הגם שיכול שיש ממש בטענת המבקש (הלקוח - ל.ד.) ולפיה הבנק ביסס את סירובו למתן שירות על מדיניות גורפת אשר אינה מאפשרת קבלת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים, ולא על משבר אמון ביחסים בין הבנק לבין המבקש, הרי שבכך לא סגי, באשר משהוכח דבר קיומו של משבר אמון עתה - לטעמי ניתן לבסס את סירובו של הבנק מכאן ואילך על משבר אמון זה".
השופטת קבעה בין היתר כי "במקרה דנן, הנני סבורה כי התנהלותו של המבקש הובילה למשבר אמון ביחסיו עם הבנק, אשר יש בו כדי לבסס סירובו של הבנק למתן השירות למבקש... בתחילה ביצע המבקש העברות במהלך חודש ינואר 2018 בסכומים אשר כולם נמוכים מ-50 אלף שקל. אשר להעברות אלו, לא מצאתי לקבל עדותו של המבקש ולפיה באופן אקראי בלבד הנובע מנפח המסחר... והנני סבורה כי מדובר בפיצול בכוונת מכוון".
בכך, השופטת למעשה דחתה התביעה בהתבסס על משבר האמון שחל בין הבנק ללקוח לאור ההעברות שביצע ולא דנה במהות מדיניות הבנק לעניין הטיפול בביטקוין.
בא כוח התובע לא מסר את תגובתו עד מועד פרסום הכתבה.