האסדרה (רגולציה) על תחום המטבעות הווירטואליים בישראל טרם הושלמה וסוחרים רבים עדיין מתקשים להכניס את רווחיהם לבנקים. כך למשל, רק הבוקר (ד') פורסם כי הסכסוך המשפטי בין הפנסיונרית שהרוויחה מיליון שקל מהשקעה בביטקוין לבין בנק הפועלים, אשר מסרב להפקיד את הרווחים בחשבון הבנק שלה, נמשך.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בסוף השנה שעברה הגיעה לידי ynet טיוטת תיקון הוראה שטרם פורסמה רשמית ולפיה בנק ישראל יאסור על הבנקים לסרב באופן גורף לכספים שמקורם בקריפטו. אולם, זה עוד לא קרה וגם כשזה יקרה, הבנק המרכזי כנראה ישאיר את מרבית שיקול הדעת בנושא אצל הבנקים, אשר עדיין יוכלו לסרב לכספים שמהווים לטענתם סיכון לפעילות בלתי חוקית. אז, איך בכל זאת אפשר לצמצם את הסיכון שהבנק לא יקבל את הכסף שלכם וממה כדאי להימנע לפני ובעת המסחר?
3 צפייה בגלריה
מטבעות וירטואליים. אילוסטרציה
מטבעות וירטואליים. אילוסטרציה
מטבעות וירטואליים. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
גורמת בכירה בענף הבנקאות מסבירה בשיחה עם ynet כמה כללי אצבע לפיהם כדאי לפעול כדי "להקל" על הבנק לקבל את הכספים שהרווחתם ממסחר במטבעות וירטואליים.
לדבריה, הדרך מתחילה עוד בשלב של מקור הכסף בו השתמשתם על מנת לבצע את הרכישה. "הדבר הראשון שחשוב הוא שהלקוח יוכל להוכיח את מקור הכספים שאיתם השקיע. אנחנו רוצים לדעת שלא מדובר במסווה להלבנת הון או שמישהו משתמש במישהו אחר כדי להכניס כספים לא נקיים".
הפיתרון, לדבריה, פשוט: "אל תקנו במזומן ואל תגידו שמישהו אחר קנה לכם במזומן או שאין לכם דרך להראות איך קניתם כי לא שמרתם את התיעוד. קנו מחשבון הבנק או מכרטיס האשראי, כך שאפשר להראות תיעוד של נתיב הכסף באמצעותו השקעתם. ברגע שהכסף הועבר מבנק או מחברת אשראי, אז גם ברור שהמקור שלו הוא נורמטיבי וזה מאוד מקל על השלב הזה".
השלב החשוב הבא, לטענתה, הוא בחירה בבורסה מפוקחת. "לרוב הבורסות המפוקחות יש מערכת כללים, הן בודקות את הלקוחות שלהן ולא מקבלות כל אחד והן לא משתמשות בפרקטיקות שמגבירות סיכון, כמו מיקסרים (מכונה גם "Tumbler", שירות המשמש לטשטוש מקור המטבעות - ד.ר.)".
ומה אם קניתי בבורסה גדולה ומוכרת אך לא מפוקחת, כדוגמת בייננס (Binance)? "זה לא יעבור חלק. אולם, אם מדובר בפעולה של הפקדה לבורסה ומשיכה ממנה, ללא מעברי ביניים, והבנק מכיר אותך כלקוח ויודע שיש לך משכורת, שאתה לא חשוד כעבריין ואתה יכול להראות שפשוט קנית את המטבע ולא החלפת ארנקים או השתמשת בכל מיני מגבירי סיכון, כמו מיקסרים למשל, כנראה שההעברה תאושר.
"אם עוד לא רכשתם, לכו לבורסה מפוקחת שיש עליה רגולציה מסודרת ושקיבלה רישיון במדינה מערבית ולא במזרח אירופה למשל, שם הרגולציה רופפת. זו דרך המלך", היא מוסיפה.
לאחר הרכישה והמכירה, קיימים לדבריה שני היבטים חשובים שעשויים להקל על תהליך ההפקדה של הרווחים בבנק. "אנחנו רוצים לראות שאין העברות בין ארנקים ושהכסף נמצא בארנק שלך ולא באיזה ארנק 'חם' (כינוי לארנק המחובר לרשת - ד.ר.) שעובר ידיים. יש אנשים שאומרים 'כן העברתי לצד ג', אחר כך הוא החזיר לי ואז העברנו לעוד מישהו' - לא לעשות העברות כאלה. כאן הבנק יצטרך חוות דעת מעמיקה ולא יקח משהו מורכב כזה. רוב המשקיעים גם לא עושים דברים כאלה חריגים".
היבט חשוב נוסף הוא תשלום המס בגין הרווחים. "הלקוח לא צריך להראות לבנק אישור על תשלום המס בפועל, אבל הוא כן צריך להראות שדיווח לרשויות המס כדי שלא תהיה עבירת מס או שיטענו שהבנק סייע להתחמק מתשלום מס. אלו דברים שאין בעיה ללקוח נורמטיבי לתת או להתחייב אליהם, במילא יש לו חובת דיווח".
אם קניתי בבורסה לא מפוקחת, כדאי לי להעביר את המטבעות לבורסה כן מפוקחת, כמו קראקן (Kraken) למשל? "התשובה היא כן. אם לא הייתה העברה של ידיים, אלא רק של איזו בורסה שומרת על הארנק ולא בין אנשים, לא צריכה להיות בעיה. במהות - לא מדובר בעוד טרנזקציה, כי זה עדיין ארנק עם אותו השם".
3 צפייה בגלריה
קראקן ובייננס
קראקן ובייננס
"בסכומים משמעותיים - הגיוני להעביר לבורסה מפוקחת". קראקן ובייננס
(צילום: Shutterstock)
יחד עם זאת, יש לדבריה משמעות גם לסכום העסקה. "אם מדובר בסכומים של פחות מ-50 אלף, כנראה שלא נכון לעשות את זה. בסכומים קטנים כאלה, אם מדובר בלקוח מוכר ונורמטיבי ולא באחד שאומר פתאום 'יש לי מיליונים או מאות אלפים', הבנק הרבה פעמים לא מקשה על הלקוח בשום צורה. זה גם לא נכון להקשות עליו, יש הרבה מאוד אנשים כאלה שעשו השקעות קטנות.
"בסכומים מאוד גבוהים או במקרים של מורכבות, אנחנו מבקשים גם חוות דעת מגורם מקצועי שמתמחה בתחום כדי להפחית את הסיכון. אם מדובר במקרה פשוט של העברה אחת למשל שעברה דרך בורסה מפוקחת, סכומים 'נמוכים' יכולים להיות גם עד מיליון שקל.
"אם למישהו יש ארנק נקי, שהוא רק שלו, הגיוני שהוא יעדיף להעביר לבורסה המפוקחת, בייחוד אם זה סכום גדול והוא צופה עליות", היא אומרת.
יש הבדל בין רכישה באמצעות בורסה בינלאומית או באמצעות חברה ישראלית? "מבחינתנו זה לא משנה. אנחנו נקבל גם מבורסה בינלאומית וגם מחברה ישראלית, אם נראה את אותם המאפיינים. בישראל עוד לא חולקו רישיונות, אולם יש חברות שמוגדרות 'נותנים שירותים פיננסיים' ופועלות בהיתר המשך עיסוק ממשרד האוצר, ולכן נקבל מהן כספים. בכל מקרה, אנחנו כן נבדוק את נתיב הכסף".
ומה לגבי העברה מחברת המסחר לארנק "קר", שאינו מחובר לרשת? "אין בעיה עם זה. אנחנו אפילו מעדיפים שלאנשים יהיה ארנק שהוא שלהם ורק שלהם ושהוא לא מעורבב עם אחרים, כמו שקורה בכל מיני פרוטוקולים. להיפך, אנחנו רוצים ארנק עם בעלות ברורה ומוכחת שהיא רק של הלקוח", היא אומרת.
על אף כל האמור, ראוי לציין כי מרבית ההצעות והטיפים הללו רלוונטיים רק במקרה בו הבנק שלכם אכן מסכים לקבל כספים ממסחר במטבעות וירטואליים מלכתחילה, מה שכאמור עדיין לא קיים בקרב מרבית הבנקים, לפחות עד שהתיקון להוראה של בנק ישראל יכנס לתוקף באופן רשמי.