בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה כי מנהלת מחלקת שירות לקוחות בביטוח לאומי הוכיחה קיומו של "אירוע מיוחד" שעשוי להצדיק הכרה בליקוי נפשי ובתסמונת פיברומיאלגיה כפגיעה בעבודה. השופטת דפנה חסון זכריה קיבלה את גרסתה שלפיה הושפלה לעיני עובדים ומבוטחים, וקבעה שיש למנות מומחים רפואיים לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין מצבה הרפואי.
התובעת עבדה בביטוח הלאומי במשך שנים רבות, וב-2014 מונתה למנהלת מחלקת שירות לקוחות לאחר שזכתה במכרז. היא נהנתה מהערכה מקצועית רבה והמחלקה שלה נבחרה ליחידה מצטיינת תחת ניהולה.
פיטורים אישה עצובה דיכאון אילוס אילוסטרציהפיטורים אישה עצובה דיכאון אילוס אילוסטרציה
(אילוסטרציה: shutterstock)
אלא שלדבריה, עם כניסתה של מנהלת סניף חדשה לתפקיד ב-2019, החל שינוי דרמטי ביחס כלפיה. לטענתה, המנהלת מתחה עליה ביקורת פומבית, שינתה נוהלי עבודה, ביטלה הרשאות, קיימה בלעדיה ישיבות בתחום אחריותה והציגה את מחלקתה ככזו שאינה מתפקדת.
המשבר הגיע לשיאו ביוני 2020. במהלך קבלת קהל הודיעה אחת העובדות שאינה מסוגלת לתת שירות מחוץ לתחום התמחותה. במקום שהעניין יטופל באמצעות התובעת, פנתה העובדת לממונה אחרת, ובהמשך הצטרפו מנהלת הסניף ומנהלת משאבי האנוש, שניהלו את האירוע תוך התעלמות מוחלטת מהתובעת, לעיני עובדים ומבוטחים.
בתביעה שהגישה באפריל 2023 היא טענה שחשה מושפלת וכי אירוע זה היה הקש ששבר את גב הגמל. לדבריה, לאחר מכן החלה לסבול מנדודי שינה, התפרצויות בכי, סחרחורות וכאבים בגוף. לטענתה נגרם לה ליקוי נפשי והיא החלה לסבול מפיברומיאלגיה. בסופו של דבר גם ויתרה על תפקידה הניהולי.
עו"ד אריק שלו עו"ד אריק שלו צילום: סטודיו שחר תמיר
ביטוח לאומי טען מנגד שלא התרחש אירוע מיוחד, אלא לכל היותר מתח מתמשך שאינו מקים זכאות להכרה כפגיעה בעבודה. עוד נטען כי מדובר היה בשיחה שגרתית בין מנהלת הסניף לבין העובדות, וכי התובעת כלל לא הייתה שותפה אליה. בנוסף הודגש שהתובעת המשיכה לעבוד באותו יום ופנתה לטיפול רפואי רק כחודשיים לאחר מכן.
אבל השופטת חסון זכריה קבעה שעדות התובעת הייתה "אמינה, אחידה וקוהרנטית", ונתמכה בעדויות וראיות נוספות. לדבריה, האירוע לא הסתכם ב"שיחת מסדרון שגרתית", אלא כלל התעלמות ממנהלת המחלקה בעת שמנהלים אחרים טיפלו בנושא שהיה מצוי בסמכותה, באופן שפגע במעמדה המקצועי.
עוד נקבע כי גם אם קדמה לאירוע תקופה של מתחים, באותו היום התרחש "אירוע שיא", שהותיר חותם משמעותי על התובעת. בית הדין הדגיש כי הפסיקה מאפשרת להכיר באירוע מיוחד גם על רקע מתח מתמשך, כאשר ניתן לבודד אירוע חריג מבחינת השפעתו על העובד.
לפיכך נקבע כי התובעת הוכיחה קיומו של אירוע מיוחד בעבודה, ובית הדין הורה על מינוי מומחים רפואיים בתחום הנפשי ובתחום הראומטולוגי, שיחוו דעתם אם קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין הליקוי הנפשי ותסמונת הפיברומיאלגיה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד רומי הוניג • ב"כ המוסד לביטוח לאומי: עו"ד אורטל ארי • עו"ד אריק שלו עוסק בביטוח לאומי • הכותב לא ייצג בתיק • המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין