1 צפייה בגלריה
נהנים במורד הירדן
נהנים במורד הירדן
ארכיון. במורד הירדן
(צילום: טלי בר, מ.א. עמק הירדן, רשות הכינרת)
בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעה שהגיש מטייל נגד המועצה האזורית עמק הירדן, בטענה שנפצע כשקפץ למים באתר הרחצה מורד הירדן. השופטת מיכל שרביט קיבלה את טענתו שלפיה המועצה התרשלה כשלא הציבה שלטים המתריעים מפני הסכנות שבקפיצה למים העכורים, ופסקה לטובתו כ-235 אלף שקל.
התאונה אירעה בקיץ 2017. התובע, תושב ירושלים וחובב טיולים בן 47, נסע עם אשתו ושני ילדיו לצפון. בדרך חזרה הם עצרו לטבילה במורד הירדן - המקטע הדרומי של הנהר. מדובר באתר מוכר שעל עציו תלויים חבלי "טרזן" מאולתרים המזמינים את המבקרים לקפוץ למים. התובע סיפר שלפני שקפץ הוא שאל נערות שהיו במים אם הם עמוקים מספיק, והן השיבו בחיוב. לאחר מכן הוא קפץ מגדת הנהר אל תוך המים כשרגליו קדימה, נחת על סלע ושבר את קרסולו.
בתביעה שהגיש בדצמבר 2018 הוא טען שהמועצה התרשלה בין היתר בכך שלא הציבה שלטי אזהרה בדבר הסכנות הטמונות בקפיצה למי הנהר, ובכך שלא הסירה את חבלי הקפיצה המאולתרים. לדבריו, בשל התנהלות רשלנית זו הוא זכאי לפיצוי כספי. המועצה טענה מנגד כי דווקא כן הציבה שלטים בכ-15 נקודות שונות לאורך גדות הנהר, לרבות בסמוך למקום התאונה.
השופטת שרביט ציינה שהמחלוקת העובדתית במקרה זה נסובה על השאלה אם במועד התאונה היה קיים במקום שילוט אזהרה מפני רחצה במי הנהר. היא כתבה שהתובע העיד באופן נחרץ שלא ראה כל שילוט האוסר על רחצה במקום התאונה או בדרך אליו. המועצה לעומתו שינתה את גרסאות לאורך ההליך. כך, בעוד שבתצהיר אחד ממנהליה לא נטען שהוצב שלט בסמוך למקום התאונה, בחקירתו הנגדית הוא העיד ש"בוודאות היו שלטים".
עו"ד פאני יהלוםעו"ד פאני יהלוםטל אודי אזורית סטודיו לצילום
"בנסיבות אלה", כתבה השופטת, "לא מצאתי שלא ליתן אמון בעדות התובע שלפיה ממקום קפיצתו לא ראה כל שילוט האוסר על רחצה". היא הוסיפה שגם אם גרסת המועצה בעניין השילוט תתקבל, זה לא מספיק כדי לפטור אותה מאחריות: קיומם של חבלי ה"טרזן", זרימת המים האיטית ועכירות המים שמגבילה את הראות בהם לסנטימטרים בודדים – כל אלה יוצרים אצל המטייל הסביר מצג מטעה לפיו לא נשקפת סכנה מקפיצה למי הנהר במקום.
נקבע כי צירופם של מאפייני המקום יוצרים פיתוי אצל המטייל לקפוץ למים, בעוד שהסיכון הגלום בקפיצה – מפגיעה בקרקעית, סלע או גזע עץ – הוא בלתי סביר. השופטת קבעה שאף שכיום מוצבים במקום שלטים שלפיהם "המים עמוקים, הרחצה באחריות המתרחץ", אלה אינם מתריעים מפני הסיכונים הבלתי סבירים, אלא רק מאלה הסבירים כגון טביעה.
אדרבה, כתבה, דווקא השילוט הנוכחי עלול לחזק את המצג שהקפיצה למים אינה מסוכנת, ומכאן החשיבות שבפעולות פיקוח אלטרנטיביות כגון הסרת חבלי ה"טרזן". זאת המועצה לא עשתה, ובכך לקביעת השופטת היא חרגה מסטנדרט הזהירות הסביר.
עם זאת נקבע שגם התובע לא נזהר מספיק ויש לייחס לו אשם תורם משמעותי בשיעור של 40%. בסך הכול הוא יפוצה ב-190,800 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 44,647 שקל והוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד אבי שינדלר ועו"ד אוריה רוזנבלט • ב"כ הנתבעות: עו"ד אריה כרמלי ועו"ד מריה ממן • עו"ד פאני יהלום עוסקת בנזיקין • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין