המעסיקים שהתוכנית הכלכלית שכחה: צפו בריאיון עם נירה שניידרמן באולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
העסקים במשבר: גם אתמול לא הצליחה ועדת הכספים לאשר את המתווה השנוי במחלוקת למענקים לעידוד התעסוקה - שישה מיליארד שקל שהממשלה רוצה להעביר לידי מעסיקים שיחזירו עובדים שהוצאו לחל"ת.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המתווה מתעלם מנתח משמעותי של עסקים שנפגעו בזמן התפרצות הקורונה אך לא שלחו את העובדים לקבל דמי אבטלה על חשבון הביטוח הלאומי במסגרת חופשה ללא תשלום, אלא שמרו עליהם וספגו הפסדים.
הפגנת העצמאים בבאר שבעהפגנת העצמאים בבאר שבע
הפגנת העצמאים בבאר שבע
(צילום: הרצל יוסף )
במשרד האוצר מסבירים שמטרת המתווה היא החזרה מהירה ככל הניתן של עובדים לשוק התעסוקה. אולם בבחינת המצב בשטח, עולה חשש לגל שני של פיטורים, מצד עסקים שספגו וספגו וקיבלו כתף קרה משר האוצר ישראל כץ, שבחר לסייע בעיקר לרשתות גדולות.
לפי הערכות גסות של גורמים בשוק העבודה, כ-400 אלף עובדים לא הוצאו לחל"ת אף שמעסיקיהם נפגעו מהתפרצות הקורונה. אותם מעסיקים חשים תסכול נוכח הבחירה של כץ במתווה שמטיב בעיקר עם הבעלים של רשתות הקמעונאות הגדולות. אחד מהם, שבחר לשמור על עילום שם, אמר: "אני לא חושב שעסק מצליח צריך לקבל כספים. לא הגיוני שעסק כמו פוקס, שקיבל הרבה יותר הטבות, יקבל עוד מענק. הראל ויזל חולש על אימפריה שמכניסה מיליוני שקלים בשנה ומאיים על המדינה. זה לא הוגן".

מינוס של מאות אלפי שקלים

יוסי, יבואן ציוד לתעשייה מהמרכז שמעסיק שבעה עובדים, מעריך שמחזור עסקיו במרץ ואפריל ירד בכ-70%. השבוע הודיעה לו המדינה שיקבל מקדמה של 18 אלף שקל ממענק של 90 אלף שקל. יוסי מעריך את הפגיעה בהכנסותיו ב-700 אלף שקל. לדבריו, "בחודשיים הראשונים להתפרצות לא היו מכירות, רק הזמנות שנסגרו קודם. אני צריך לפחות 400 אלף שקל כדי להחזיק את העסק, הוצאנו חשבוניות על כ-150 אלף שקל על דברים שבושלו לפני. לא שלחתי עובדים לחל"ת. כשלא היה מה לעשות נשארנו בבית על חשבון ימי חופש. העובדים קיבלו שכר מלא".
יוסי מספר בייאוש כי מימן את התשלום המלא "ממה שיש לי. יש לי מסגרת בבנק של כמה מאות אלפי שקלים שאיתה אני מתנהל. אני במינוס של כמה מאות אלפי שקלים". מכיוון שיוסי שמר על העובדים, הוא לא יהיה זכאי למענק של אלפי שקלים עבור כל אחד מהם. מי שכן יהנו מהכסף הן רשתות כמו פוקס, שלדברי ויזל הצליחה לחסוך 95% מההוצאות בזמן המשבר, בין היתר משום שהוציאה את כל עובדיה לחל"ת.
יבואן ציוד לתעשיהיבואן ציוד לתעשיה
פגיעה של 700 אלף, פיצוי של 90 אלף. יוסי, יבואן ציוד לתעשייה
"אנחנו שומרים על כל הכללים, אמרו לנו סגר אז סגר. הממלכה סגרה, הממלכה צריכה לפצות. אני שומע סיפורים מספקים בחו"ל ששם לא היה שום סיפור, דיווחת שמכרת 50% קיבלת מיד את הכסף. לא שאלו שאלות. נתנו כסף ואחר כך בדקו".

נשאר רק פטור

ירמיהו מזרחי הוא בעלי מפעל א.מ.ש.י לייצור מוצרי קוסמטיקה, שמשווק מוצרים בישראל וב-53 מדינות. לדבריו, עם תחילת משבר הקורונה השוק בישראל נסגר וההזמנות מחו"ל נתקעו: "לקוחות הודיעו שאין להם איך לשלם בטווח הנראה לעין והציעו שאשאיר את הסחורה אצלי או שאשלח אותה - והכסף יגיע מתישהו, לא יודעים מתי".
מזרחי מעסיק 143 עובדים, מהם 12 בני משפחה: "יש לי עובדים שמשתכרים 7,000 שקל, לא מעט מהם קשי יום, חלקם בגיל שאין להם מה לעשות בחוץ", הוא מעיד. אם היה מוציא את עובדיו לחל"ת, העובדים שמקבלים כ-7,000 שקל היו זכאים רק לכמחצית מכך כדמי אבטלה. לדבריו, ההחלטה להמשיך לשלם שכר מלא יצרה "חור תזרימי של שלושה מיליון וחצי שקל. אם הייתי מוציא את העובדים לחל"ת הייתי חוסך שני מיליון וחצי שקל ומקבל מענק של מיליון שקל. לא יכול להיות שמי שהוציא עובדים לחל"ת ובאו לקראתו בשכירות ובארנונה יקבל עוד. ואנחנו עדיין חווים את המשבר. אין הזמנות מחו"ל, יש 35% ירידה בייצור. איך אני אשמור על העובדים?".
מפעל לייצור קוסמטיקה ירמיהו מזרחימפעל לייצור קוסמטיקה ירמיהו מזרחי
דילמת הפיטורים מתעצמת. ירמיהו מזרחי, מפעל לייצור קוסמטיקה
מזרחי החליט להמשיך לייצר ולשלוח סחורה לחו"ל, גם אם התשלום יגיע באיחור. ההחלטה, שאיפשרה לו לא להוציא לחל"ת, יצרה עיוות בפגיעה במחזור העסקי שלו. על הנייר הוא ירד רק ב-17%, אבל בגלל העיכובים בתשלום הצניחה גדולה בהרבה. כשהמפעל שולח הזמנה לחו"ל ומוציא חשבונית, העסקה נרשמת בספרים ומדווחת גם אם לא התקבל עליה תשלום. "אם הייתי נוהג אחרת", מסביר מזרחי, "המחזור היה נפגע ביותר מ-40%. יכולנו לפעול אחרת, להרוויח עוד כסף, ולא עשינו זאת לטובת העובדים. הירידה במחזור עומדת כבר על 30% ועכשיו דילמת הפיטורים מתעצמת עוד בשל המצב בשוק התעסוקה".

המדינה יוצרת משחק סכום אפס

גם במסעדנות, ענף שספג מכה קשה עד אנושה, יש מי שבחרו לשמור על העובדים. ב"בית הקפה מתחת לעץ" בתל אביב נאלצו להיפרד משישה מתוך 17 העובדים, שנדרשו לחזור לרשות הפלסטינית לאור סגירת המעברים, אך שמרו על יתר העובדים והמשיכו לפעול. לדברי הבעלים דור ששון, העסק ספג ירידה של יותר מ-40% במחזור בהשוואה לחודשים הקודמים.
מתחת לעץמתחת לעץ
העסק ספג ירידה של יותר מ-40%. בית קפה מתחת לעץ
"המקום שלנו עובד בשירות עצמי. אין מלצרים, אבל יש עובדי קופה, שוטפי כלים, עובדי מטבח", מספר ששון. "עשינו התאמות והורדנו קצת בשעות המשמרות. אם היינו סוגרים היינו מקבלים מענק על עשרה עובדים שיצאו לחל"ת. מכיוון שהירידה במחזור נמדדת ביחס לשנה שעברה, ומשום שאני שכיר בעל שליטה רק מלפני חצי שנה, נפלתי בין הכיסאות ולא קיבלתי דבר". לפי ההערכות של ששון, אם בית הקפה היה נסגר לתקופה המזכה במענק, הוא היה מצליח לצמצם את ההפסד ב-70 אלף שקל, על חשבון העובדים כמובן.
לדברי נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר "אם רוצים צדק מוסרי וכלכלי, חייבים לתת תשובה למעסיקים שנפגעו ונלחמו כדי לשמור על העובדים שלהם ולא קיבלו מענק".