פסיקה חשובה בסוגיית חובת הגילוי של קרן פנסיה כלפי מבוטחיה ניתנה לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה: הרכב השופטים קבע שהקרן מחויבת להתריע באותיות קידוש לבנה בפני מבוטח ששיעור נכותו הופחת, שאם לא יחזור לשלם דמי ביטוח יאבד את הכיסוי הביטוחי, ושאם לא עמדה בחובתה - יש לראות בביטוח כתקף.
המערערת (61) מבוטחת ב"מנורה מבטחים" משנת 1999. בשלב מסוים היא נקלעה למצב בריאותי שבעטיו הוכרה כבעלת 100% אובדן כושר עבודה. כתוצאה מכך מנורה שילמה לה קצבה חודשית בסך 5,700 שקל. בנוסף, היא שלחה לה מכתב שבו נרשם שהכרה בשיעור נכות הנמוך מ-75% מצריכה מהמבוטח לפעול באופן עצמאי להשלמת הכיסוי הביטוחי באמצעות תשלום דמי גמולים.
ואכן, בשלב מסוים הודיעה החברה למבוטחת ששיעור נכותה הופחת ל-50%. חרף המצוין במכתב, האישה לא שילמה את דמי הביטוח לצורך שמירת הכיסוי. לכן כשמצבה הוחמר והיא תבעה שוב קצבה מלאה, תביעתה נדחתה על הסף.
תקיפת ההחלטה בבית הדין האזורי לא הועילה לה. בפסק הדין צוין שמנורה שלחה אליה מכתבים רבים המתריעים מפני הפגיעה הצפויה בכיסוי הביטוחי, ומכאן שפעלה כדין. ואולם, המבוטחת לא ויתרה והגיש במרץ 2022 את הערעור לבית הדין הארצי.
לטענתה, היא הוכרה במנורה במשך תקופה ארוכה, שלוש שנים לערך, כבעלת 100% נכות. בתקופה זו לא הייתה צריכה להפקיד דמי גמולים ולדבריה לא הייתה לה הבנה בסיסית בצורך לשלם אותם כדי להבטיח לעצמה כיסוי ביטוחי מלא בתקופה שבה אחוזי הנכות שלה הופחתו. היא גרסה שנכה המקבל מכתבים מקרן הפנסיה מחפש את השורה התחתונה בהם ולא מתמקד בשבלונות הטבועות בו.
מנגד טענה מנורה שהמבוטחת היא אישה אינטליגנטית שביצעה שלל פעולות מול הקרן במשך שנים, וידעה על הפגיעה בכיסוי שלה אם לא תשלם דמי ביטוח.
עו"ד רונית כהןאבל השופט רועי פוליאק קבע שהתנהלות "מנורה" לא עמדה בסטנדרט הגילוי המצופה ממנה: "דומה כי הצורך לחזור ולשלם דמי גמולים פחות מובן מאליו בנסיבות בהן המבוטח עדיין מוכר כנכה, גם אם חלקי, ומקבל קצבת נכות מדי חודש מהקרן".
הוא חידד כי סוגיית תשלום הביטוח על החלק מכושר העבודה ש"חזר" למבוטח אינה אינטואיטיבית. לכן, "להתראה בפני המבוטח על פקיעתו הצפויה של הכיסוי הביטוחי בעקבות הפחתה בשיעור נכותו חשיבות רבה והיא עולה בקנה אחד עם חובת הקרן לפעול 'באמונה ובשקידה' לטובת עמיתיה".
השופט הביע ביקורת על כך שהעדכון על השלכות היעדר תשלום דמי ביטוח מגיע בנוסח קבוע שחוזר על עצמו בכל מכתב. הוא ציין כי ניתן היה ליצור מנגנון משלוח התראות ספציפיות עבור מבוטחים ששיעור נכותם הופחת, על מנת למשוך את תשומת הלב שלהם ולוודא שיבינו ויפנימו את הסכנה הגלומה בהעדר פעולה מצדם.
בנסיבות אלה, בהסכמת השופטים אילן איטח ולאה גליקסמן, בוטלה החלטת "מנורה" לדחות את תביעת המבוטחת לקצבה מלאה בשל ההחמרה במצבה. הקרן חויבה לשלם למערערת שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערת: עו"ד גיא כהן
• ב"כ "מנורה": עו"ד מתן דביר, עו"ד אתי ראובן ועו"ד אבנר בן חיון
• ב"כ המבוטחת הנוספת: עו"ד יוסי לחיאני
• ב"כ רשות שוק ההון: עו"ד דנה מנחה
• עו"ד רונית כהן עוסקת בתביעות ביטוח ונזקי רכוש
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
