1 צפייה בגלריה
גירושים גירושין פרידה ריב אילוס אילוסטרציה
גירושים גירושין פרידה ריב אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(shutterstock)
זרה שנמצאת בהליכי פרידה מבעלה הישראלי תוכר כבעלים על מחצית מהדירה הרשומה על שמו בלבד - כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בלוד. השופטים ורדה פלאוט, צבי ויצמן וצבייה גרדשטיין פפקין קבעו כי הסכם החיים המשותפים שערכו בני הזוג טרם חתונתם, המחיל משטר של הפרדה רכושית ביניהם, אינו תופס אחרי שהתחתנו.
בני הזוג הכירו ב-2009 וחיו בתחילה כידועים בציבור. כחודשיים לאחר היכרותם הם חתמו על "הסכם חיים משותפים", שקבע בין היתר כי נכסים שיירשמו על שם מי מהם יהיו בבעלותם הבלעדית. תחולת ההסכם נקבעה "החל מעת נישואיהם ואילך". בסמוך לכך אושר ההסכם בבית המשפט.
לימים מיסדו הצדדים את הקשר, תחילה בחתונה אזרחית בקפריסין ולאחר מכן בדרך של חופה וקידושין אחרי שהאישה התגיירה. לאחר נישואיהם הביאו לעולם שלושה ילדים ורכשו דירה ברמלה תמורת 670 אלף שקל. הדירה נרשמה בטאבו על שם הבעל בלבד.
בינואר אשתקד הגישה האישה תביעה לבית המשפט למשפחה שבה סיפרה כי רישום הדירה על שם הבעל נעשה בעצת עורך דינם, מאחר שבאותה תקופה היא הייתה חסרת מעמד בישראל וזה היה עלול לסבך את הרכישה. לשיטתה, בפועל הדירה שייכת לשניהם והסכם החיים המשותפים שעליו חתמו היה רלוונטי רק לתקופת היותם ידועים בציבור, ותוקפו פקע כשנישאו. הבעל, מנגד, התעקש שההסכם ממשיך לחול גם אחרי הנישואים, והדגיש שהדירה נרכשה רק מכספו, ומכאן שאין לאשתו זכויות בה.
עו"ד עדי חןעו"ד עדי חןאבי חן
בית המשפט למשפחה קיבל את טענת האישה שלפיה ההסכם הפסיק לחול מרגע החתונה. נקבע שהוא נחתם בשעה שהצדדים היו ידועים בציבור ולפני שהחליטו להינשא, ולכן אין לו תוקף כהסכם ממון. אמנם, סעיף התחולה בהסכם קבע כי הוראותיו תופסות "החל מהנישואים ואילך", אך בית המשפט סבר שמדובר ב"שגרת לשון" חסרת משמעות. לפיכך נפסק שהאישה הינה בעלת מחצית מהזכויות בדירה.
הבעל ערער למחוזי, אלא שהשופטים כאמור לא מצאו תקלה כלשהי בפסק הדין. אדרבה, בחינה לעומק של גרסת הבעל הראתה שאף הוא הודה כי בעת החתימה על ההסכם "סוגיית החיתון בכלל לא עמדה על הפרק". מכאן נקבע שמדובר בהסכם בין ידועים בציבור שאין לו שייכות כלשהי לחוק יחסי ממון – שמכוחו בלבד ניתן לערוך הסכם ממון שתופס גם אחרי הנישואים.
השופטים קבע שלא הוכחה טענת הבעל שלפיה נשא בעצמו בעלויות רכישת הדירה, ואישרו את מסקנת בית המשפט למשפחה שהרישום החד צדדי נבע ממגבלה טכנית על רקע מעמדה של האישה בישראל, ולא מתוך מניע מהותי.
מאחר שהסכם ההפרדה הרכושית פקע עם חתונת בני הזוג, ומשנמצא כי הדירה נרכשה הלכה למעשה מהכסף של שניהם, קבעו השופטים שאין יסוד לערעור הבעל והוא נדחה תוך חיובו בהוצאות בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד עדי חן עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין