בניגוד לדור של לפני 20, 30 או 40 שנה, שבמקרים רבים עבד כמעט כל חייו באותו מקום עבודה, בשנים האחרונות נדמה שיותר ויותר אנשים נוטים לעבור מקום עבודה בתכיפות ולפעמים גם להחליף מקצוע לגמרי. כמה זמן התראה מראש צריך לתת למעסיק, אילו פיצויים תקבלו, איזה טפסים צריך למלא ואיך תוכלו לשלם כמה שפחות מס בגינם?
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בסיוע עו"ד ניב בוקסבאום, מנכ"ל דור פיננסים מקבוצת שלדן סוכנות לביטוח בע"מ, ynet הכין עבורכם מדריך שיסייע לכם לשמור על הכסף שמגיע לכם גם כשאתם עוזבים עבודה, אם ביוזמתכם וגם אם לא.
1 צפייה בגלריה
פיטורים. אילוסטרציה
פיטורים. אילוסטרציה
פיטורים. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)

הודעה מוקדמת: מי חייב למי ומתי?

מעסיק המעוניין לפטר עובד מחויב לתת לו התראה מראש, במהלכה העובד זכאי לשכר מלא - גם אם המעסיק אינו מעוניין שהעובד ימשיך לעבוד במהלך תקופה זו. רק במקרים חריגים, כדוגמת פיטורים בשל הפרת משמעת, מעילה וכד', המעסיק עשוי להיות רשאי לשלול מהעובד את זכות ההודעה המוקדמת ואת פיצויי הפיטורים.
תקופת ההודעה המוקדמת נקבעת על פי הנוסחה הבאה: עובד שמקבל שכר חודשי זכאי להודעה מוקדמת של חודש החל מוותק של שנת עבודה אחת. אם עבד פחות משנה, יקבל העובד יום אחד של התראה מראש על כל חודש שעבד עד חצי שנה, ויומיים וחצי נוספים עבור כל חודש נוסף עד ותק של שנה.
לדוגמא, עובד שעבד שישה חודשים יהיה זכאי לשישה ימים הודעה מוקדמת, ועובד שעבד 11 חודשים יהיה זכאי ל-18.5 ימי התראה מראש (שישה עבור חצי השנה הראשונה ועוד 2.5 ימים עבור כל חודש נוסף).
עובד על בסיס שעתי או יומי יהיה זכאי ליום הודעה מוקדמת עבור כל חודש שעבר בשנת עבודתו הראשונה. עם תחילת השנה השנייה יהיה זכאי העובד להודעה מוקדמת של 14 יום וליום התראה נוסף אחד עבור כל חודשיים של עבודה. כלומר, אם פוטר לאחר שנתיים וחצי יהיה זכאי העובד ל-17 ימי התראה מראש.
בשנה השלישית לעבודתו יהיה זכאי העובד השעתי או היומי להתראה מוקדמת של 21 יום ושל יום נוסף עבור כל חודשיים של עבודה. החל משלוש שנות ותק מלאות ומעלה, יהיה זכאי גם העובד השעתי או היומי לחודש מלא של הודעה מוקדמת, כמו עובד שמקבל שכר חודשי.
בכל מקרה, אם המעסיק החליט לסיים את ההעסקה באופן מיידי, הוא מחויב כאמור בתשלום שכר מלא לעובד לאורך כל תקופת ההתראה המוקדמת. יחד עם זאת, המעסיק אינו מחויב בתשלום זכויות סוציאליות והפרשות פנסיוניות במהלך תקופת ההתראה, אלא אם הוסכם אחרת בחוזה אישי או קיבוצי. כלומר, בתקופה זו עלול העובד להפסיק לקבל תשלומי רכב, דמי נסיעה וכד'.
התנאים מבחינת הודעה מוקדמת בעת התפטרות זהים לאלו שחלים במצב של פיטורים. בנוסף, הסכם העבודה עשוי לכלול תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו שקבועה בחוק והעובד יכול גם לבחור לנצל את ימי החופשה שלו בתקופה זו, בתנאי שהמעסיק אישר זאת.
כמו כן, הן בפיטורים והן בעת התפטרות יש חובת הודעה בכתב - על המעסיק או על העובד, אולם אין צורך לציין בכתב את הסיבה להתפטרות או לפיטורים.

פיצויים: למי מגיע וכמה?

כיום, לשכירים יש רכיב פיצויים שכלול בתוך הביטוח הפנסיוני. בכל חודש המעסיק מחויב להפריש 6% מגובה שכר היסוד לרכיב הפיצויים וכשהעובד מסיים את עבודתו עליו להשלים את ההפרשה ל-8.33% (חלק גדול מהמעסיקים מפרישים מראש 8.33% בכל חודש).
מעסיק שהפריש פיצויים חודשיים בגובה 8.33% אינו מחויב בתשלום פיצויים נוספים והעובד זכאי לאותם כספי פיצויים, גם במקרה שהתפטר או שעבד פחות משנה בעסק.
ככלל, כספי הפיצויים הללו אינם יכולים לחזור למעסיק (מלבד במקרים חריגים שנקבעים על ידי בית הדין לעבודה, כמו מעילה, גניבה וכד') והם חלק מהחיסכון הפנסיוני ולמעשה מגדילים את גובה הקצבה הצפויה לעובד בעת פרישה.
יחד עם זאת, במקרים מסוימים, בהם חל סעיף 14 וסיום העסקת העובד היה באופן שאינו מזכה בפיצויי פיטורים (אם עבד פחות משנה או התפטר בצורה שלא מזכה), אז יוכל העובד לקבל את כספי הפיצויים רק במקרה של אירוע ביטוחי (מוות או נכות), בעת הגעה לגיל פרישה או בהסכמת המעסיק.
במקרים כאלו, אם המעסיק לא התנגד אקטיבית למשיכת הכספים במשך ארבעה חודשים, הדבר נחשב כהסכמה והעובד יוכל למשוך את הכספים, אולם המעסיק לא יהיה מחויב לשלם תוספת כלשהי מעבר לכסף שצבור בקופה באותה העת.
שימו לב: לפי סעיף שלוש לחוק פיצויי פיטורים, פיטורים שנעשו בסמוך לסיום שנת העבודה הראשונה הם פיטורים שנעשו כדי לחמוק מתשלום מס פיצויי פיטורים ועל המעסיק להוכיח שלא בוצעו כדי להימנע מתשלום פיצויים. במקרה של פטירת העובד, שאריו עשויים להיות זכאים לכספי הפיצויים שצבר.

איך מושכים את הכסף ומהו רצף פיצויים/קצבה?

כאשר העובד מסיים את עבודתו מכל סיבה שהיא, עליו להגיש בקשה לטיפול בכספי פיצויים עקב פרישה מהעבודה (מכונה גם טופס 161א'). במסגרת טופס זה העובד מודיע האם הוא מעוניין למשוך את כספי הפיצויים, לבצע רצף פיצויים או לבצע רצף קצבה (ניתן לשלב בין האפשרויות וליעד חלק מהכספים למטרות שונות).
אם סיימתם לעבוד לאחר ינואר 2017, ברירת המחדל קובעת שאם סך כספי הפיצויים שנצברו בכל הקופות לא עולות על התקרה שנקבעה במס הכנסה (הפקדה 34,900 שקל כפול כל שנת עבודה), אזי ברירת המחדל היא שהכספים ילכו לרצף קצבה, אלא אם הגשתם טופס 161א' ובו הורתם אחרת.
רצף פיצויים: למי שמעוניין להמשיך לעבוד כשכיר ולא למשוך את כספי הפיצויים בעת עזיבת העבודה, יש אפשרות לבצע "רצף פיצויים" שיאפשר לאחד את כספי הפיצויים ממקום העבודה הישן וממקום העבודה החדש ולדחות את תשלום המס בגינם עד למשיכתם.
הסכום שבגינו ניתן לבצע רצף פיצויים מוגבל למספר השנים שהעובד היה מועסק אצל המעסיק הקודם, כפול ארבע פעמים השכר הממוצע במשק (41,712 שקל נכון לינואר 2022). לדוגמא, אם עבדתם חמש שנים, תוכלו לבצע רצף פיצויים עד לסכום של כ-210 אלף שקל. אין הגבלה למספר הפעמים שאפשר לבצע רצף פיצויים מבחינת כמות מעסיקים.
מכיוון שלרוב תקרת הפטור עולה עם השנים, רצוי לבצע רצף פיצויים וכך סביר שכאשר תמשכו את סך הכספים בסופו של דבר, שיעור המס שתשלמו בגינם יופחת.
רצף קצבה: מי שכספי הפיצויים שלו הופקדו בקופת גמל שיכולה בעתיד לשלם קצבה, יכול לבצע רצף קצבה ובכך לצרף את כספי הפיצויים לחיסכון הפנסיוני ולהגדיל את גובה הפנסיה החודשית שיקבל בעת הפרישה.
במקרה של עובד שביצע רצף קצבה, ניתן לעדיין למשוך חלק מכספי הפיצויים בפטור ממס בסיום העבודה ולקבל עבורם פטור ממס לפי התקרה האמורה לעיל.
כספים המופקדים במהלך השנה לפיצויים עד לתקרה שנתית של 34,900 שקל או בגובה השכר החודשי (הנמוך מבין השניים), יהיו פטורים מתשלום מס בעת הפקדם.
לדוגמא: עובד שמרוויח 50 אלף שקל והמעסיק מפקיד עבורו 8.33% לפיצויים - כלומר 4,165 שקל בחודש שהם כ-50 אלף שקל בשנה - ישלם מס הפקדה רק על ההפרש בין הסכום לתקרה (במקרה זה: 15,100 שקל), לפי מדרגות המס שבה הוא נמצא.
כמו כן, יינתן פטור ממס על משיכת כספי פיצויים שכבר מוסו בעת הפקדתם לקופה, בסכום שלא עולה על השכר החודשי של העובד או על 34,900 שקל בשנה (הנמוך מבין השניים). במקרה זה, ישולם רק 15% מס רווחי הון על הרווח שהצטבר בגין הכספים בקופה.
ניתן להתחרט מרצף קצבה שבוצע ולמשוך את כספי פיצויי הפיטורים מקופת הגמל בכל רגע ומס ינוכה בסכום שמעל התקרה הפטורה.
משיכת הכספים: במקרה של פרישה מהעבודה, עובד גם יכול למשוך את כספי הפיצויים, אולם משמעות הדבר היא הפחתת הקצבה העתידית בעת הפנסיה בעד 40%. בנוסף, הדבר עלול לגרור הקטנה של הטבות המס בהמשך.
כמו כן, על מנת למשוך את כספי הפיצויים עם סיום העבודה, על העובד לקבל את הסכמת המעסיק שיכולה להינתן על ידי מכתב או במסגרת הסכם העבודה. במקרה שהמעסיק לא מסכים, העובד יקבל את הכספים רק בעת פרישה או במקרה של נכות או מוות. כאמור, למעסיק יש ארבעה חודשים להודיע על התנגדותו למשיכת הכספים או שהדבר נחשב כהסכמה.
אם סך סכום הפיצויים נמוך משכר חודשי אחד עבור כל שנת עבודה, או אם הסכום נמוך מ-12,640 שקל לכל שנת עבודה, העובד יהיה זכאי לפטור ממס בעת משיכת הכספים, אולם כאמור הדבר עלול לגרור תשלום מס גבוה יותר בעת קבלת קצבת הפרישה.
ו״ד ניב בוקסבאום, מנכ״ל דור פיננסים מקבוצת שלדן סוכנות לביטוח בע״מעו״ד ניב בוקסבאוםצילום: אורן בירן
מעבר לפטור, המעסיק חייב לנכות מס מירבי מכספי פיצויי הפיטורים או לשלוח את העובד לפקיד שומה לצורך תיאום מס. מרגע שנוכה מס מהפיצויים או שניתן הפטור, ימשוך העובד את הכספים בתוך שלושה חודשים או שיעביר לקופת גמל שאינה קרן פנסיה ואליה לא יופקדו כספים נוספים. אם לא העובד לא ימשוך את כספי הפיצויים בזמן, הם ייועדו למשיכה כקצבה.
מי שהופקדו עבורו הפיצויים שלא בקופת גמל - כלומר במקרים של עובדים שהחלו לעבוד לפני שנת 2008 או שהמעסיק שלהם הפריש 6% ולא 8.33% - זכאי לקבל את הפיצויים ישירות מהמעסיק עם סיום עבודתו.
בנוסף, ניתן לבצע פריסת מס על התשלום בגין משיכת הכספים כמספר שנות הוותק של העובד ועד שש שנים לכל היותר. אם העובד יימצא במדרגת מס נמוכה יותר מזו שהיה בסיום העבודה, הדבר יכול להיות משתלם.
מומלץ מאוד לשמור את טפסי ה-161 שהתקבלו מהמעסיק (הטופס המקביל ל-161א', אותו ממלא המעסיק), שכן בסיום העסקה במקומות עבודה עתידיים נדרש לדווח על כספי פיצויים שקיבלנו בעבר. בנוסף, שימו לב שעל פי חוק אסור למעסיק לדרוש מהעובד לחתום על כתב ויתור כתנאי לקבלת הפיצויים או מכתב לשחרורם.

מה קורה אם לא קיבלנו פיצויים בזמן?

אם המעסיק לא הודיע בכתב לקופה שבה מתנהל החיסכון הפנסיוני בתוך 15 ימים מהמועד בו היו אמורים לשלם את הפיצויים, ייתכן שתהיו זכאים ל"פיצויי הלנת פיצויים". יחד עם זאת, מקובל שאם המעסיק סיפק טופס 161 והכספים שולמו "תוך זמן סביר", אין עילה לפיצויים אלו.
על מעסיק שאיחר בתשלום פיצויי הפיטורים יש לשלם פיצויים כולל הפרשי הצמדה. מעל איחור של 30 יום על המעסיק לשלם הפרשי הצמדה ותוספת של 20% על סך סכום הפיצויים.