בית המשפט לענייני משפחה בחדרה דחה לאחרונה תביעת מזונות שהגישה אם לארבעה נגד אביהם: השופטת עינת גלעד משולם קבעה שהכנסותיהם הפנויות של בני הזוג לשעבר כמעט זהות, ולכן כל אחד יישא בהוצאות הילדים כשהם עמו. האישה גם חויבה בהוצאות המשפט של האב בסך 14,160 שקל.
בני הזוג נישאו ב-2009 ולפני כארבע שנים עזבה האם את הבית המשותף. ב-2024 התגרשו בני הזוג באופן רשמי והסכימו על חלוקת זמני שהות שווה עם הילדים. בהמשך קיבלו הסכמותיהם תוקף של פסק דין.
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בהחלטת המזונות הזמניים חויב האב לשלם 1,000 שקל בחודש לשני ילדים שהיו אז מתחת לגיל שש, עד הגיעם לגיל זה. עבור שני הגדולים לא נפסקו מזונות לנוכח גילם, זמני השהות והנתונים הכלכליים. הוצאות החינוך והרפואה החריגות חולקו שווה בשווה.
האם טענה שבן זוגה לשעבר משתכר מכלל מקורותיו 32,750 שקל בחודש, בעוד הכנסתה עומדת על 12 אלף שקל ברוטו. היא ביקשה מזונות חודשיים של 3,180 שקל וחלוקת הוצאות החינוך והרפואה החריגות ביחס של 80% לאב ו-20% לה. לטענתה, האב מסתיר הכנסות באמצעות ניפוח הוצאות עסקיות, ונהנה גם מהכנסות הוניות ומתמיכה כלכלית של בני משפחתו.
בעלה לשעבר הכחיש את הטענות וביקש להותיר את ההחלטה הזמנית על כנה. לדבריו, לא הוכחו פערי שכר המצדיקים מזונות, וניתוח הנתונים שערכה האם התבסס על נתונים לא נכונים.
ואכן, השופטת קבעה שהאם לא ביססה את טענותיה להסתרת הכנסות. היא התקשתה להסביר את הטבלאות שהגישה, לא ביקשה למנות מומחה לבדיקת הנתונים ולא זימנה את רואה החשבון שערך את דוחות האב. גם הסכומים שדרשה עבור צורכי הילדים לא נתמכו באסמכתאות מספקות.
עו"ד לילך הירש אופירצילום: נתי חדדהתמיכה המשפחתית לא נוספה להכנסת האב. בפסק הדין הובהר שעזרה הניתנת מנדיבות לב וללא חובה משפטית אינה נחשבת ככלל להכנסה, וכאן לא הוכחו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת. עם זאת, סיוע קבוע של הוריו בסך 2,500 שקל לחודש בתשלום המשכנתה הובא בחשבון בחישוב הוצאות מגוריו.
הכנסת האם הוערכה ב-13,100 שקל נטו והכנסת האב ב-10,500 שקל נטו. לאחר הפחתת עלות מגורים סבירה והוצאות קבועות, חושבה הכנסה פנויה של 6,600 שקל לאם ו-6,500 שקל לאב. בשילוב זמני השהות השווים, נקבע שאין לחייב מי מהם במזונות להורה האחר, וההוצאות שאינן תלויות שהות והוצאות החינוך והרפואה החריגות יחולקו בחלקים שווים.
נדחתה גם בקשת האם לקבל 60% מהרכוש המשותף בשל פגיעה נטענת בהתפתחותה המקצועית. נקבע שלא הוכח פער דרמטי בכושר ההשתכרות או מציאות של בן זוג "ביתי" מול בן זוג "קרייריסטי". בהתאם לחוות דעת המומחה, שקיבלה תוקף של פסק דין, האם תעביר לאב 2,933 שקל לאיזון הזכויות.
מנגד התקבלה דרישת האישה בנוגע להשקעות בחו"ל. אף שהאב טען שמקורן בכספיו מלפני הנישואים, רווחים שהתקבלו עורבבו בחשבון המשותף ושימשו לצורכי המשפחה. נקבע שיתרת ההשקעות ופירותיהן יחולקו שווה בשווה, והאב נדרש למסור מידע עדכני ולהעביר את חלקה בהתאם להוראות פסק הדין.
בחיוב בהוצאות נשקלו תוצאות ההליך וכן "ההתנהלות הדיונית המכבידה של האם". את הסכום, 14,160 שקל, עליה לשלם בתוך 30 יום. בפסק הדין הוזכר גם חיוב קודם בהוצאות של 750 שקל לכל משיב, בעקבות דחיית בקשת עיקול שהגישה ביחס לכספי מכירת דירה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האם: עו"ד יעל שרגל ארז
• ב"כ האב: עו"ד קרן הכהן
• עו"ד לילך הירש אופיר עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
