אם החלב פג תוקף - אפשר לשתות ממנו, וגם אם החמיץ הוא לא מהווה סכנה מיידית לבריאות: מחלבת תנובה תומכת בהצהרה הזאת, אך ניסתה לחמוק מפיצוי צרכנים במסגרת תביעה ייצוגית בנושא. ביהמ"ש העליון דחה את הערעור שהגישה על אישור תביעה כייצוגית בנושא סימון תוקף מוצרי חלב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
התביעה אושרה כייצוגית בביהמ"ש המחוזי ת"א. תנובה הצהירה בהליך אחר כי מוצריה אכן בטוחים לשימוש גם אחרי שפג התוקף ואינם מסוכנים לבריאות. התובעים הייצוגיים טענו שעליה לחדול מלהטעות את הצרכנים, להפסיק להשתמש בסימון השגוי "לשימוש עד" ולסמן את מוצרי החלב מתוצרתה ב"עדיף להשתמש לפני", כך שכל צרכן יוכל לקבוע לפי טעמו אם להשתמש במוצרים לאחר התאריך המסומן ולמנוע בזבוז מזון וכסף.
למעשה, נטען כי תנובה מסמנת את מוצרי החלב שלה בסימון בטיחות, בעוד לפי התקן היא נדרשת לסמן אותם בסימון איכות, משום שקלקול מוצרי חלב מפוסטר (או בפיסטור על כשמדובר בקרטונים) שתנובה משווקת אינו גורם סכנה לבריאות הציבור. נטען כי כך תנובה גורמת לצריכת יתר של מוצריה, שכן הצרכנים המוטעים על ידי סימון הבטיחות השגוי סבורים כי חלוף התאריך מלמד על קלקול מסוכן של המוצר ועל כן משליכים לפח מוצרי חלב שלא לצורך. הטענה לפיה יש לסמן את מוצרי החלב בסימון איכות בלבד, מתבססת על חוות דעת של ד"ר רוני שפירא שהגישה תנובה עצמה בהליך אחר (ת"צ 56888-07-13), ובה נטען כי גם כשהחלב מפוסטר מחמיץ, אין בכך משום סכנה בריאותית.
אחרי שתנובה טענה שאחד התובעים הייצוגים לא באמת משליך מוצרי חלב שלה שהם פגי תוקף ולכן לא יכול לייצג את הקבוצה הוא הוחלף בשני תובעים ייצוגיים אחרים, שגם במניעיהם המחלבה הטילה דופי בערעור לעליון. כמו כן נטען שהם טענו טענות סותרות.
משרד הבריאות גלגל את העניין לתנובה - והיא ניצלה את ההזדמנות
למרות זאת, בשלב הדיון במחוזי, הצדדים סיכמו על פשרה שכוללת תיקון הכיתוב ופיצוי הצרכנים, אותה תנובה התנתה באישור משרד הבריאות. אך היועמ"ש לא אישר את ההסכם, בין היתר, משום שכלל הסכמה לכיתוב זהה על כל מוצרי החלב. משרד הבריאות מצידו גלגל בחזרה את העניין לפתחה של תנובה וטען שזאת החלטת החברה באיזה אופן לציין את התוקף שכן זה נופל במסגרת אחריות יצרן. כיוון שההסכם הותנה באישור משרד הבריאות - הוא בוטל ותנובה ניצלה את ההזדמנות לערער לעליון.
בעוד שבמחוזי טענה תנובה כי סימנה כך ליתר זהירות וכי הצרכנים מתבוננים בתאריך ולא בניסוח בבואם להשליך מוצר, בערעור שהגישה טענה שהתובעים הייצוגים לא אמינים בין היתר כי קבעו כי יחלקו את הגמול מהתביעה עם התובעים המקוריים.
כמו כן טענה תנובה שלא הוכח כי הפרה את התקן ושניסוחו מבלבל שכן הוא מורה לסמן בסימון בטיחות מוצרים שיש בהם רגישות גבוהה לקלקול מיקרוביאלי – הגדרה שתחתיה חוסים גם מוצרי החלב המפוסטר. כמו כן תנובה טוענת כי אף אם יוכח שהיא הפרה את הוראות התקן אין פה הוכחה לגבי קיומה של קבוצת צרכנים שנפגעה. לפי התובעים הייצוגייים מדובר בכל מי שהשליך חלב בטרם עת מחשש לבריאותו למרות שניתן לטעום חלב כזה בלי שום חשש: ייתכן שלא החמיץ עדיין וגם אם החמיץ אין בטעימתו - פגיעה בבריאות לכאורה.
השופטת ענת ברון דחתה את טענות תנובה בעניין התובעים הייצוגיים קבעה כי תנובה לא הכיחה שהם לוקים בחוסר תום לב דיוני וכי ביהמ"ש המחוזי לא מצא פגם בעדותם. כן דחתה את טענת תנובה לפיה לא הוכח קיומה של קבוצת נפגעים: "סביר להניח כי ישנם צרכנים שלקחו בחשבון את סימון התאריך במסגרת החלטתם אם להשליך את המוצר, ושנפגעו כתוצאה מהסימון השגוי על מוצריה של תנובה". כמו כן בשלב מקדמי אין חובה לכמת את הקבוצה.
כעת נראה שתנובה תצטרך להגיע לפשרה ואולי אף לפצות צרכנים שכן עד כה לא נבדק גובה הנזק שנגרם לצרכנים כתוצאה מהסימון המטעה.
קודם לערעור היא התחייבה להוסיף למשך שנה הסבר על קרטונים של ליטר חלב 3%, שבו יצוין: "בדקו את עצמכם - מוצר חלב סגור המסומן 'עדיף להשתמש לפני' עשוי להיות ראוי לצריכה גם אחרי התאריך, אולם איכותו עלולה להיפגע". ההסבר יופיע במשך 4 חודשים, ייעלם למשך 4 חודשים ויופיע שוב ל-4 נוספים, זאת כדי להסב אליו את מלוא תשומת הלב. הוא יפורסם גם באתר האינטרנט של החברה.
בית המשפט קבע כי תנובה תשלם לתובעים הייצוגים הוצאות בסך של 25 אלף שקל. את התובעים הייצוגים מייצגים עוה"ד ניצן שמואלי ואריאל גיז.
מתנובה נמסר בתגובה: "תנובה מכבדת את הוראות הדין ותפעל על פי פסיקת בית המשפט. אנו מאמינים שבמסגרת הדיון בתביעה יתברר שאין יסוד לטענות".
