יש לכם תיק בהוצאה לפועל? ייתכן שבקרוב דמי הפיגורים לא ייצברו בשיטה של "ריבית דריבית" כפי שנהוג היום, מה שעשוי להפחית בצורה משמעותית את תפיחת החובות. כך עולה מפרסום תזכיר החוק שאמור להקל על חייבים.
שר האוצר אביגדור ליברמן ושר המשפטים גדעון סער החליטו להפיץ תזכירי חוק לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה וחוק ההוצאה לפועל. המהלך צפוי להשפיע על חלק גדול מאוד בציבור: למשל חייבים בהוצאה לפועל שתיקיהם נפתחו בגין חוזי שכירות, חוזים צרכניים, וצ'קים חוזרים, וכן חייבים רבים אחרים שהם צדדים לחוזים פרטיים שאימצו את מנגנוני הריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה.
1 צפייה בגלריה
 שטרות של שקלים
 שטרות של שקלים
הסוף לריבית הפיגורים?
(צילום: shutterstock)
המצב כיום הוא כזה: מנגנוני חישוב הריביות לחייבי הוצאה לפועל הקיימים בחוק אינם תואמים את תנאי השוק אשר השתנו מאוד ממועד עדכונם האחרון לפני 18 שנים. ריבית הפיגורים הכוללת הקיימת היום עומדת על שיעור של 7.5%. זהו שיעור גבוה מאוד שמגדיל את החוב ועלול לייצר תמריץ שלילי לתשלום, במקום לעודד את החייבים לשלם את חובם. גם כשהחייבים מנסים לשלם את החוב בתשלומים, ריבית הפיגורים ממשיכה להצטבר, ולמעשה משאירה את החייב חסר סיכוי מול החוב של עצמו. פעמים רבות החייב מצליח לשלם רק את הריביות, אבל לא מגיע לקרן החוב.
רכיב דמי הפיגורים בתוך ריבית הפיגורים הכוללת גבוה מאוד היום (6.5%), כיוון שנקבע ללא תלות בשיעור ריבית הבסיס אשר פחתה במהלך תקופה זו באופן משמעותי.
במהלך השנתיים האחרונות פעל צוות מקצועי בין משרדי בראשות סגן החשב הכללי, גיל כהן, שכלל את נציגי משרד המשפטים, בנק ישראל, ורשות האכיפה והגבייה, לגיבוש המלצות לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה. הצוות המליץ לשנות לחלוטין את התפיסה הקיימת בחוק ביחס לריביות של חייבי הוצאה לפועל וכעת מפיצים השרים יחד תזכירי חוק לתיקון החוק, אשר יקודמו במושב החורף של הכנסת.
המהלך החדש כולל:
• הפרדה בין מנגנון הריבית לבין דמי הפיגורים: כיום תוספת הפיגורים מצטרפת לריבית הבסיס ונצברת במנגנון של ריבית דריבית על בסיס יומי. כעת, הוחלט להפריד בין השתיים ולייצר מנגנון חדש, נפרד מריבית הבסיס, שייקרא "דמי פיגורים". דמי הפיגורים יגשימו בצורה טובה יותר את התכלית של תמרוץ החייב לשלם תוך דגש על הנעת החייב לשלם ומניעת תפיחה מהירה של החוב.
• מאפייני דמי הפיגורים: דמי הפיגורים יניעו חייבים לשלם את חובותיהם מבלי שאלו "ינפחו" את כלל חובותיהם. דמי הפיגורים ייזקפו לחוב אחת לרבעון (ולא באופן יומי) במטרה לייצר לחייב נקודת זמן ברורה לתשלום בטרם יגיע המועד שבו יתווספו דמי הפיגורים לחוב. בנוסף, דמי הפיגורים לא ייצברו בשיטה של "ריבית דריבית" כפי שנהוג היום. מהלך זה יפחית בצורה משמעותית את תפיחת החובות.
• ישונה המנגנון לחישוב ריבית הבסיס על חובות שהחוק חל עליהם: עדכון מנגנון ריבית הבסיס יאפשר לנושים לקבל פיצוי המבטא את הנזק שנגרם להם בשל העיכוב בקבלת תשלומים.
לדברי השר ליברמן: "לריביות הנקבעות מכוח החוק תפקיד מרכזי במשק והשפעות נרחבות על הכלכלה והחברה הישראלית. במהלך דיוני הוועדה נשקלו שיקולים רבים בכדי לוודא כי מנגנוני הריבית הם פשוטים ויעילים מחד, ותואמים את מצב המשק לאורך זמן מאידך, כל זאת תוך שמירה על האיזון בין האינטרסים של הנושים והחייבים".
השר סער: "לחוק המוצע השפעה דרמטית על המציאות הכלכלית של אנשים רבים שבמקום להחזיר את החוב עצמו, עוסקים בהחזרת הריביות ובכך מאבדים שליטה על חובותיהם. תזכיר החוק מאוזן ומבטיח כי הזוכים יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים אשר ישמשו כגורם מניע לתשלום החובות ולא יהפכו לחסם לתשלומם".
יצוין כי תזכירי חוק לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה וחוק ההוצאה לפועל פורסמו היום להערות הציבור, באתרי משרד האוצר והמשפטים למשך 21 ימים.