העמלות שחברות הביטוח משלמות לסוכנים נמצאות על הכוונת של רשות שוק ההון. לפי הדו"ח השנתי של רשות שוק ההון, ב-2019 קיבלו סוכני הביטוח עמלות בהיקף של 9.4 מיליארד שקל.

הממונה על שוק ההון, משה ברקת, חותר לכך שהסוכנים יעברו למודל אובייקטיבי של תגמול אחיד מחברות הביטוח. העמלות מהוות חלק לא מבוטל ממחיר הפרמיה ללקוח: 11.74% בממוצע מהפרמיות בביטוח כללי, עלייה קלה לעומת 11.67% בשנת 2018. הגידול בעמלות בלט בתחומי הפנסיה והבריאות הצומחים, שבהם העמלות עלו ב-4%. בביטוח חיים נרשמה ירידה של 4% בעמלות.
בתחום הביטוח הכללי בולטת הפניקס ששילמה באופן יחסי הכי הרבה לסוכנים: 15.1% מהפרמיות. אחריה מבין החברות הגדולות מנורה עם 14.1% מהפרמיות.
הפגנה של ענף חדרי הכושר והבריכות בעזריאלי תל אביבהפגנה של ענף חדרי הכושר והבריכות בעזריאלי תל אביב
מחאה על רקע המשבר הכלכלי
(צילום: מוטי קמחי)
הנה עוד כמה נתונים מהדו"ח: 27% - זה שיעור הצמיחה בהיקף ההפקדות נטו (הפקדות בנטרול משיכות ותביעות) בשוק הפנסיה אשתקד. ענף הפנסיה נמצא בצמיחה, בין היתר בשל מאמצים של הרגולטורים להגדיל את החיסכון הפנסיוני של הציבור, וגם בשל הצמיחה במשק ובשכר הממוצע בשנים האחרונות. בסך הכל הופקדו אשתקד נטו לקרנות הפנסיה 24.2 מיליארד שקל. היקף הנכסים בקרנות הפנסיה הוא כמעט 900 מיליארד שקל. 404 מיליארד שקל מתוכם בקרנות הפנסיה החדשות.
אינפו כלכלה הלוואותאינפו כלכלה הלוואות
השינויים בשוק הפנסיה בשנים האחרונות משפיעים על מפת נתחי השוק. חברות הביטוח עדיין שולטות, אבל חלקם של בתי ההשקעות התעצם, בעיקר בזכות קרנות פנסיית ברירת מחדל שהם הקימו (המתחייבות לדמי ניהול נמוכים). נתח השוק של בתי ההשקעות בהפקדות לקרנות פנסיה עלה מ-6.4% ב-2017 ל-10.1%. הרפורמה נועדה לתת משקל נגד לחמש הקרנות הגדולות של חברות הביטוח ששלטו בשוק, ונראה כי השינוי מתחיל להתממש. התחזקות בתי ההשקעות מתבטאת גם במספר העמיתים הפעילים: בקרנות הפנסיה בבתי ההשקעות נרשמה עלייה של 8% במספר העמיתים לעומת ירידה ממוצעת של 0.9% בקרנות הפנסיה של חברות הביטוח.
0.21% - אלו דמי הניהול מהנכסים בקרנות הפנסיה. מגמת השחיקה בדמי הניהול, שנבעה בשל התגברות התחרות בשוק זה, נעצרה. ב-2019 נרשם לראשונה קיפאון עם דמי ניהול ממוצעים של 0.21% מהנכסים, בדומה ל-2018 אז עמדו על 0.22%. השחיקה נובעת מהתחרות שהביאה רפורמת פנסיית ברירת המחדל, אולם נראה שקרנות הפנסיה הגיעו למינימום דמי ניהול האפשריים. בשנים האחרונות נרשמה שחיקה של 25% מדמי הניהול מהצבירה בפנסיה מ-0.28% ב-2015 ל-0.21%, וירידה של 11% בדמי הניהול בקופ"ג. לעומת זאת, בדמי הניהול מההפקדות בקרנות הפנסיה נמשכה הירידה מ-2.33% ב-2018 ל-2.12% אשתקד, ובסך הכל נשחקו ב-33% משנת 2015. גורמים בשוק מעריכים כי מגמת השחיקה תימשך.
18.7 מיליארד שקל - זהו היקף ההלוואות בחיסכון הפנסיוני שניתנו לעמיתים. מדובר בזינוק של 25% לעומת 2018. בתוך עשור זינק היקף ההלוואות ביותר מפי 5. הלוואות אלה צומחות בעקבות העלייה במודעות של הציבור אליהן. מדובר בהלוואות בריבית נמוכה (1.5%-4%) לעומת אשראי צרכני רגיל, שבו הריבית היא 5%-9%. ההלוואות לעמיתים הפכו גם לאמצעי של הגוף המוסדי לשמר את הלקוח אצלו, כך שגם למוסדיים יש מוטיבציה לתת אותן.
האם גם השנה תירשם צמיחה חדה בתחום זה? מצד אחד יש ירידה בביקוש לאשראי, ומצד שני גופי אשראי רבים הקשיחו את מדיניות החיתום, מה שעשוי להגדיל את המודעות להלוואות באמצעות שעבוד החיסכון הפנסיוני.
משה ברקת רשות שוק ההוןמשה ברקת רשות שוק ההון
הממונה על שוק ההון, משה ברקת. דורש יותר תקציבים
(צילום: לשכת סוכני ביטוח)

"חסר תקציב"

רשות שוק ההון התריעה כי בעוד תחומי אחריותה הורחבו, התקציב שלה לא הותאם לדרישות, מה שפוגע ביכולת שלה לבצע ביקורת על החברות החוץ־בנקאיות: "תת-הסדרה בתחום מביאה לעבודה של בעלי רישיון ללא קביעת סטנדרט איכות וממשל תאגידי מינימליים מחייבים. תת-ביקורת בתחום מביאה לחשש לעמידתה של מדינת ישראל במחויבויותיה כלפי ארגון ה-FATF (ארגון לקביעת סטנדרטים בינלאומיים בנושא הלבנת הון), דבר העלול להגיע לידי פגיעה במעמדה של ישראל".
בפתח הדו"ח הלין משה ברקת על הגידול הזניח בתקציב הרשות: "שותפינו באגף התקציבים טרם הפנימו את הפער התקציבי הפוגעני ולא סביר בין רשות שוק ההון למקבילותיה בפיקוח הפיננסי".