פורום "נס" להצלת המשק הגיש היום (א') את המלצותיו. מדובר בפורום שהקים שר הכלכלה ח"כ אלי כהן במטרה לגבש תוכנית כלכלית להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה על המשק הישראלי. בראש הפורום עמד ד"ר שלמה נס, והוא כולל מומחים בעלי ניסיון רב מהמגזר העסקי: דב מורן, רוני קוברובסקי, לילך אשר-טופילסקי, ד"ר שמעון אלקבץ, רו"ח אלינה פרנקל-רונן ותומר מור.
בפורום סבורים כי בכל הקשור להתמודדות עם האבטלה הגואה במשק יש להסיט באופן מיידי את התשלומים בגין החל"ת, כלומר דמי האבטלה, לתשלום למעסיקים כהשתתפות במימון שכרו של כל עובד שיוחזר לעבודה. מדובר במודל דומה לזה שהופעל בארה"ב ואשר המדינה כבר החלה לפעול על פיו בכל הקשור למענקים שהבטיחה לעסקים הגדולים.
2 צפייה בגלריה
עובדים בצל הקורונה
עובדים בצל הקורונה
עובדים בצל הקורונה
(צילום: shutterstock)
עוד מציע הפורום להחיל מנגנון של חל"ת חלקי למקומות בהם ההתאוששות מהמשבר צפויה להיות ממושכת, כך שתתאפשר החזרת עובדים והשארתם במסגרת העבודה תוך ביצוע התאמה להיקפי המשרה בפועל, בשלב הביניים, עד ליציאה מלאה מהמשבר והשלמה דרך דמי אבטלה חלקיים.
בכל הקשור לבעיית התזרים שנוצרה לעסקים רבים במשק, ממליץ הפורום לאפשר דחיית אשראי והלוואות בכל מערכת האשראי הבנקאי ואשראי מוסדי לתקופה של שישה חודשים, תוך ביצוע "גרייס" למדיניות האשראי למשך שישה חודשים והתאמות רגולטוריות בהוראות בנק ישראל ורשות שוק ההון שיאפשרו זאת, ותוך הבטחה שהריבית לכל תקופת הדחייה תישמר כפי שהייתה טרום המשבר ולא ייגבו עמלות בגין הדחיות שיבוצעו.
2 צפייה בגלריה
אלי כהן באולפן ynet
אלי כהן באולפן ynet
שר הכלכלה אלי כהן
(צילום: שאול גולן)
בהקשר זה בנק ישראל כבר הקדים את הפורום ופרסם מודל של דחיית הלוואות למשקי בית לכל דורש - הן במשכנתאות והן באשראי צרכני (ובלבד שלא היה רקע של פיגורים בהלוואה). בבנק ישראל, בניגוד להמלצת הפורום, אמנם הציעו לדחות גם הלוואות לעסקים ללא ייקור ריביות וללא עמלות, אך השאירו שיקול דעת לבנקים אם לדחות את החזר ההלוואות, ואם לא לחייב דחייה רוחבית.
גם ההצעה לאפשר דחייה של החזר תשלומי אג"ח שהפורום מציע לא לגמרי נהירה, שכן מדובר באג"ח שנרכשו לתיקי חיסכון פנסיוני כשהאינטרס היחידי של מנהל ההשקעות הוא לדאוג להשאת תשואת החוסכים ולא לאינטרס המשקי, כאשר אם הוא סבור שדחייה תשרת את החזר החוב הוא ממילא יבצע אותה ואילו אם הוא חושש שדחייה תסכן את החזר החוב - אסור לו בשום אופן לדחות אותה. לכן, ההמלצה הזו לא עולה בקנה אחד עם חובות הנאמנות של מנהלי ההשקעות הפנסיונים.
הפורום דורש להגדיל את היקף ערבות המדינה לקרן ההלוואות לעסקים מ-15% ל-50% לכלל העסקים ול-80% לעסקים המסוכנים (בקרן ייעודית שעתידה לקום עבורם), בטענה כי המנגנון הקיים מייצר לבנקים תמריץ לבחור ולהעדיף רק העסקים הטובים והפחות מסוכנים ולהותיר את העסקים בסיכון מאחור.
בהקשר זה הבנקים עצמם טוענים כי הגדלת הערבות אינה דבר בריא דווקא, גם אם משרתת את הבנקים שכן היא עלולה לייצר מצב שעסקים שהבנק רואה שמלכתחילה הסיכוי שיוכלו להחזיר את החוב שואפת לאפס יקבלו אשראי שלא יוכלו להשיב, דבר שיכניס אותם לסחרור. הפורום מבין שיקול זה ומציע כי לגבי הענפים המסוכנים "על מנת לא לגרום להם עול מימוני יש לשקול הפיכת ההלוואות למענקים על מנת לתמוך בתעסוקה במשק וגם כאן בתמורה להתניית העסקת עובדים.
גם בסוגיית המס לפורום יש המלצות - איחוד שנות המס 2019-2020 לתקופת מס אחת על מנת לאזן בין פערי הכנסות כתוצאה מהמשבר ויכולת קיום להנעת עסקים ודחיית כל תשלומי המיסים ב-90 יום לכל המשק. הפורום גם מציע פטור מארנונה לכל תקופת הסגירה ודחייה ל-90 יום במערך תשלומי הארנונה לעסקים וכן דחיית תשלומים לחברות התשתית, תשלומי חשמל, תאגידי מים עירוניים לעסקים ועוד.
הצעה מפתיעה ושנויה במחלוקת של הפורום היא לאפשר לעסקים לדחות בחצי שנה תשלומים נלווים לשכר עובדים כמו פנסיה והפרשות לקופות גמל ולאחר מכן פריסה של שנה בתשלומים תוך שינוי רגולטורי שלא יפגע ברציפות הזכויות של העובד. מדובר בהצעה מסוכנת שעלולה לפגוע בחוסכים הן במונחי התשואה על החיסכון והן תעמיד אותם בחשיפות ביטוחיות שכלל לא בטוח ששינוי רגולטורי יכול למנוע.
הפורום מציע לעודד ולתמרץ רכישת סחורות המיוצרות בישראל ובמידת הצורך הסרת חסמים רגולטורים וצמצום יבוא מקביל לצורך הגברת וחיזוק פעילות המשק, הצעה שעלולות להיות לה השלכות שליליות על פגיעה בתחרות וייקור מחירים.
בכל הקשור למשקי הבית, מציע הפורום להקפיא היקפי ומחירי מסגרות אשראי בשני רבעונים בדומה למה שהוצע למגזר העסקי, כאשר כאמור מהלך זה כבר הותנע על ידי בנק ישראל. עוד מציע הפורום להקצות כספים על ידי הבנקים או התנדבות על ידי רואי החשבון כשירות לציבור למתן שעות חינוך פיננסי למשקי הבית.