בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה שהמדינה, כבעלת המרכז הרפואי "שיבא", תפצה בכ-1.5 מיליון שקל יורשים של גבר שנפטר בשל רשלנות רפואית. השופט אליהו בכר קבע שהתעלמות צוות המיון ממצוקתו הנשימתית במשך דקות ארוכות ומורטות עצבים הובילה לנזק מוחי בלתי הפיך ולפטירתו אחרי שנים שבהן הוגדר "צמח".
המנוח, שעבד כמציל בבריכה בבית מלון, עבר במרץ 2015 ניתוח בצוואר. בסיומו הוא אושפז למשך יומיים ובבוקר יום שישי – חרף תלונותיו על קשיים בבליעה ובנשימה – שוחרר לביתו. בני משפחתו מספרים שהוא המשיך לסבול ובליל שבת אפילו לא הצליח ללגום מיין הקידוש.
1 צפייה בגלריה
חדר מיון שיבא תל השומר
חדר מיון שיבא תל השומר
ארכיון. מיון שיבא
(צילום: אלי מנדלבאום)
לדבריהם, בשבת בבוקר המצב כבר היה בלתי נסבל. המנוח בקושי הצליח לנשום ולכן הם הבהילו אותו למיון ב"שיבא". אלא שבמקום לקבל טיפול מיידי הוכנס המנוח לחדר הלם רק כעבור רבע שעה, ועם כניסתו קרס ונחנק בשל חוסר יכולת לנשום. בדיעבד התברר שקריש דם מהניתוח שעבר, חסם את דרכי נשימתו.
לאחר דקות ארוכות שבהן נמנעה הגעת חמצן למוחו, נגרם לו נזק מוחי בלתי הפיך ובמשך כשבע שנים הוא נותר מחוסר הכרה, לא פקח עיניים, לא דיבר ולא הניע את גפיו עד למותו ב-2022 בגיל 75. בתביעה טענו אלמנתו וארבעת ילדיו כי צוות המיון פעל ברשלנות ולכן מגיע להם פיצוי. המדינה, לעומתם, גרסה שצוות בית החולים פעל במיומנות וללא דופי.
השופט בכר ציין שיש להבחין בין הטיפול שקיבל המנוח בחדר ההלם עצמו – אשר היה, לדבריו, "הרואי" – לבין הטיפול שקיבל עד כניסתו לשם, אשר היה רשלני. נמצא כי מרגע שנכנס למיון כשהוא משתנק ומשמיע שריקות בנשימתו ועד שנכנס לחדר ההלם חלפו כ-15 דקות קריטיות, שבהן למעט חיבורו למסכת חמצן לא נעשה דבר.
עו"ד אלעד ג'ובניעו"ד אלעד ג'ובני
בהקשר לכך ציין השופט שאחד מילדיו של המנוח נאלץ "לתפוס" את אחד האחים בזרועו כדי שיואיל בטובו להתייחס לאביו הנמצא בין חיים למוות ולטפל בו, ורק בשל בקשתו הוא הועבר לחדר הלם. אלא שכאמור, זה כבר היה מאוחר מדי.
"מצב דברים זה הינו בעיניי בלתי סביר למי שמגיע לחדר מיון שהינו עם קשיי נשימה וסטרידור, דהיינו משמיע קולות מצוקה נשימתיים ברורים ונמצא במצוקה נשימתית" כתב. "אי-קבלת אנמנזה (המידע הרפואי ביחס למנוח) מיידית וכפועל יוצא זימון מידי של רופא אא"ג או תורן המחלקה הנוירוכירורגית הינו בעיני מחדל".
הוא הדגיש שהותרת המנוח במצבו, כשהוא מגלה מצוקה נשימתית קריטית, ללא בחינה עניינית ורצינית של מצבו, היא שהביאה בסיכומו של יום לטיפול המאוחר בהסרת קריש הדם, ולכן גם לנזק המוחי שנגרם לו – כך שמתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הפטירה.
השופט פסק לטובת העיזבון 1,159,049 שקל, בהם בין השאר פיצוי עבור הכאב והסבל שחווה המנוח כשהיה "כלוא במיטתו לאורך שנים רבות ללא יכולת תנועה". בנוסף חויבה המדינה לשלם ליורשים הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 370 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד שמואל יקירביץ' • ב"כ הנתבעות: עו"ד משרד וייסגלס אלמגור ושות' • עו"ד אלעד ג'ובני עוסק ברשלנות רפואית • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין