הגירעון השנתי בתקציב המדינה לשנת 2025 עמד על 4.7%, שהם 98.6 מיליארד שקל. גירעון חודש דצמבר עמד על 23.7 מיליארד שקל. יעד הגירעון המקורי ל-2025 עמד על 4.2% אולם עם אישור תקציב המדינה הוגדל ל-4.7% ולאחר מכן כבר הוגדל ל-4.9% ואף ל-5.2%. זאת, בין השאר, כדי לממן את שהיית המפונים במגורים זמניים לאחר מבצע "עם כלביא" ומימון גיוס המילואים שלא נצפה בעת אישור התקציב בחודש מרץ.
הכנסות המדינה ממיסים בשנת 2025 הסתכמו ב-551.9 מיליארד שקל, ביחס ל-484.9 מיליארד שקל ב-2024, גידול של כמעט 14%, וגבוהות גם מהתחזיות. בחודש דצמבר עמדו ההכנסות ממיסים על 48.6 מיליארד שקל.
הוצאות הממשלה בשנת 2025 הסתכמו ב-650.5 מיליארד שקל, לעומת 620.5 מיליארד שקל ב-2024, גידול של כ-4.8%. הוצאות אלו כוללות גידול של כ-31 מיליארד שקל בגין הוצאות מלחמה, שהתווספו במועד העברת התקציב הנוסף. בחודש דצמבר נרשמו הוצאות של כ-72.3 מיליארד שקל - שיא חודשי.
החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, שיפרוש בסוף החודש , אמר לאחר פרסום הנתונים כי מדובר בהישג לא צפוי בתום שנת המלחמה השניה וכי והדבר מעיד על התאוששות המשק וגידול של ממש בהכנסות ממיסים. העליה בהכנסות ממיסים נבעה בעיקרה מגביית מס על הרווחים הכלואים, גידול רב בהכנסות ממס על רווחי הון בבורסה ששעריה עלו באופן גבוה מהצפוי ומהגידול בפעילות המשק בתום המלחמה בחודש אוקטובר.
יש לציין כי במסגרת תקציב 2026, עלה הגירעון מיעד של 3.2% שהציב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ל-3.9% (78 מיליארד שקל), שיעור גבוה בהרבה מהרצוי, גם בעיני בנק ישראל. היקף הגירעון קריטי במיוחד, משום שככל שהוא גדול יותר - יהיה צורך לממנו בעתיד באמצעות הלוואות, קיצוצים והעלאת מיסים. גירעון גבוה עלול אף להביא להמשך הורדת דירוג האשראי של ישראל בשל גידול בחובות. העלייה נובעת מהרחבת תקציב הביטחון בניגוד לכוונת האוצר, ומוויתורים על גזירות שתוכננו מראש, חלקן הוכנסו כ"עיזים" לצורך מיקוח.
