בית המשפט למשפחה בירושלים דחה לאחרונה גבר שתבע מגרושתו 570 אלף שקל בטענה עיגנה אותו במשך יותר מארבע שנים. השופטת הילה גלבוע התרשמה שדווקא הוא זה שנהג בחוסר תום לב.
בני הזוג היו נשואים 18 שנים והביאו לעולם שלושה ילדים. ב-2018 התגלע משבר ביחסיהם, שהוביל לפתיחת הליכי גירושים בבית הדין הרבני. הגט עצמו ניתן רק ב-2023, חודשים ספורים אחרי שהבעל פנה לבית משפט אזרחי בתביעה נזיקית.
הוא טען שאשתו לשעבר היא זו שמלכתחילה הגישה את תביעת הגירושים לבית הדין הרבני, אלא שבכל פעם שהעניין הגיע לכדי מעשה – היא התנתה את קבלת הגט בהותרת צו עיכוב היציאה מהארץ נגדו, גם לאחר הגט.
לדבריו היא השתמשה בגט כקלף מיקוח, וכך הוא מצא עצמו מסורב במשך יותר מארבע שנים. לשיטתו, כפיצוי על העגינות, עליה לשלם לו 570 אלף שקל, ו-15 אלף שקל נוספים לכל חודש סרבנות אחרי הגשת התביעה.
מנגד טענה האישה כי לא היא זו שעיכבה את הגירושים, אלא בעלה לשעבר שהציב תנאי בלתי הגיוני למתן הגט: ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ שהוטל עליו. לדבריה, היא חששה שמא הוא ייעלם בחו"ל מבלי לשלם לה מזונות וישתלט על דירה בבעלותם באוסטרליה. היא סיפרה שמשנקבע לבסוף שהצו ייוותר על כנו גם לאחר הגט, הסכימה לקבלו. מכאן, לטענתה, שהתביעה נעדרת עילה כלשהי ויש לדחותה.
ואכן, השופטת גלבוע לא מצאה פסול בהתנהלות האישה לאורך הליך הגירושים בבית הדין הרבני. אדרבא, היא זו שרצתה להתגרש וסיפרה לדיינים שהצדדים לא מקיימים יחסים מזה ארבע שנים, משום ש"בעלי לא נמשך אליי".
פעם אחר פעם טענה האישה שתסכים לקבל את הגט רק במידה שאיסור יציאת הפרוד שלה מהארץ יישאר לאחר מכן בתוקפו, שכן חששה כי יטוס לאוסטרליה מבלי לשלם לה מזונות, ויבריח שם את דירתם המשותפת.
לאחר שסקרה את השתלשלות העניינים בבית הדין הרבני הגיעה השופטת למסקנה שיש הצדקה עניינית להתעקשות האישה על הותרת צו עיכוב היציאה מהארץ על כנו. זאת, לצורך הבטחת זכויותיה הרכושיות ומזונות ילדיהם.
בפסק הדין נכתב כי "למעשה, התובע הוא זה שהתנה את סידור הגט בתנאי לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ, מבלי שהעמיד בטוחה ראויה להבטחת יתר זכויותיה של הנתבעת". צוין כי דווקא התנהלותו "מלמדת על חוסר תום לב, שהרי די היה לו לתובע להסכים להותרת צו עיכוב היציאה על כנו לאחר הגט, או להעמיד ערבויות מספקות על מנת שניתן יהיה לסדר הגט".
השופטת הוסיפה כי חשש האישה להישאר מול שוקת שבורה לולא צו העיכוב - לא היה סתמי. באחד הדיונים בבית הדין הרבני הודה הבעל מפורשת שהוא מעוניין להגיע לאוסטרליה כדי לשלול מאשתו את זכויותיה בדירתם, שלטענתו שייכת רק לו. לפיכך, ומשלא מצאה פסול בהתנהלות האישה, הורתה השופטת על דחיית התביעה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד ציפי אמיתי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד עודד ברדוגו
• עו"ד יעקב בלס עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
