האישור שהעניקה ביום חמישי ועדת השרים לענייני הפרטה להנפקת התעשייה האווירית, היה החותמת הסופית למהלך שהנהלת התע"א ורשות החברות מנסות לקדם מאז 2014.
הוא הגיע אחרי שבוע מוצלח לחברה, שהציגה השבוע עם פרסום דוח הרבעון השלישי שיא ברווח השנתי לתשעת החודשים הראשונים של השנה (112 מיליון דולר) ובמכירות (שעברו לראשונה את רף 3 מיליארד דולר באותה תקופה). אבל הפרטים הקטנים סביב ההנפקה עדיין לא נסגרו ויסוכמו ב-100 הימים הקרובים, בתהליך רווי פוטנציאל לחילוקי דעות ולמשברים.
1 צפייה בגלריה
התעשייה האווירית
התעשייה האווירית
התעשייה האווירית
(צילום: אבי מועלם)
מתי תתרחש ההנפקה: הכוונה היא להנפיק את המניות לציבור בבורסה בתל אביב במרץ-אפריל 2021. במתווה כזה אי אפשרות מעשית לסנן את זהות הרוכשים, אך אף גורם לא יוכל לרכוש יותר מ-5% ממניות החברה, כדי שלא להפוך לגורם משמעותי שיפגע בשליטה של המדינה בה. ועדת השרים נתנה אישור עקרוני להנפקה של עד 49% ממניות החברה, אולם כרגע מדובר על הנפקה של 25%. הנפקת שיעור גבוה יותר תחייב אישור נפרד מהממשלה, ותלויה בקבלת הפנים שיעניק שוק ההון לחברה הביטחונית הגדולה.
כמה תכניס ההנפקה: הנפקת 25% ממניות התע"א אמורה להניב 3 מיליארד שקל, לפי הערכת שווי של 12 מיליארד שקל. אולם הערכת השווי ניתנה לפני משבר הקורונה, שפגע קשות בתעשיית התעופה האזרחית שמספקת כרבע מפעילות התע"א, והביא לצניחה של 20% במכירות חטיבת התעופה שלה מתחילת השנה, ולהפסד נקי של 36 מיליון דולר. החטיבות הצבאיות אמנם רשמו עלייה של 15% במכירות ורווח של 200 מיליון דולר, אבל משבר הקורונה כבר מביא בכל רחבי העולם להסטת תקציבים מתחומי הביטחון לטובת הבריאות והתעסוקה.
לאן ילך הכסף: התמורה מהנפקת חברה ממשלתית מגיע לבעליה, המדינה, באמצעות משרד האוצר. לחצים ומיקוח פוליטי יקבעו לאן ילך הכסף הזה, שבמקור אמור היה לחזור לחברה ולמשרד הביטחון, אולם כעת נזקק לו יותר מתמיד האוצר לאור הגירעון המפחיד בקופת המדינה, 122.7 מיליארד שקל מתחילת השנה. הסיכום כרגע הוא שמחצית מהתמורה תחזור לקופת התע"א ותשמש למחקר ופיתוח, ולרכישת חברות בנות באירופה ובארה"ב, כדי לצמוח בחו"ל. המחצית השנייה אמורה להגיע למשרד הביטחון לטובת רכש בתחומי ההגנה האווירית והמערכות האסטרטגיות שמקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו, לצרכי הרתעה מול איראן. גם כאן יש פוטנציאל למשבר, לאור יחסי נתניהו ושר הביטחון גנץ. כך און כך, התעשייה האווירית פועלת בשני התחומים, כך שגם חלק מהכסף הזה יגיע אליה כהזמנות רכש ומו"פ, כמו גם לרפאל ומיעוטו לאלביט.
מה יקבלו העובדים: פריצת הדרך שאפשרה כעת את ההנפקה הייתה הסכמת הוועד, בראשות יאיר כץ, למהלך. ההסכמה לא ניתנה ללא תמורה. למרות שהסכם על כך טרם נחתם, בעל פה סוכם היא המדינה תוותר על החזרי חריגות שכר שקיבלו העובדים בשווי מאות מיליוני שקלים. חלק גדול מהחריגות נוצר כאשר הנהלת התע"א העניקה ל-3,000 עובדים דרגות שכר גבוהות בניגוד למדיניות רשות החברות, כאשר מדיניות השכר בשירות המדינה לא העניקה לה גמישות באפשרות להעלאות שכר לטובת שימור עובדים או תגמול על מכירות. כעת תוגמש מדיניות השכר וההנהלה תקבל תקציב קידום רב שנתי לטובת הנושא, והתעשייה האווירית תעבור לפעול בדומה למדיניות שנהוגה כבר יותר מעשור בחברת רפאל. העובדים יקבלו גם אופציות למניות: כללי רשות החברות קובעים הקצאה של 3% מהון המניות המונפק לעובדים, אולם יש מקום לחריגות והוועד ינסה להגדיל את חלקם של העובדים. כך או כך, בחברה שמעסיקה 15 אלף עובדים, מדובר יהיה בכמה אלפי שקלים לעובד.
איך תגן המדינה על סודותיה: לפי מקורות זרים מייצרת התעשייה האווירית את הטילים הבליסטיים של ישראל ועוד מערכות נשק לאומית מסווגות, לצד לווייני ריגול למערכת הביטחון וללקוחות זרים ועוד מערכות רגישות. לכן התנגד בעבר הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (מלמ"ב) להנפקה, שעלולה לחשוף מידע רגיש. כאשר הונפקה תעש מערכות השאירה המדינה בידיה את הפעילות היותר מסווגת שלה, תחת החברה הממשלתית תומר. בתעשייה האווירית מדובר רק על הנפקה ולא על מכירת שליטה, וצו האינטרסים שתגבש המדינה יגביל חלק מהמידע שיקבלו המתעניינים וגם מי שישקיעו לבסוף בחברה על פעילותה, לפי המודל האמריקאי, שגם בואינג ולוקהיד מרטין מנהלת עבור הממשל תוכניות "שחורות" שפרטיהן לא מתפרסמים בדיווחי הממשל, ולא בדיווחים שלהן לבורסה.