סגר הקורונה השלישי נפתח השבוע עם נתון עגום במיוחד: לפי שירות התעסוקה, כבר ביום הראשון של הסגר, כמאה אלף עובדים נכנסו למעגל האבטלה, והצטרפו ל-770 דורשי העבודה. המספרים המדאיגים מעלים חשש רב בנוגע להתאוששות שוק העבודה מאחד המשברים הכלכליים החמורים שידעה מדינת ישראל. ולזה מתווסף סיכום שנת 2020 במשרד האוצר עם גירעון תקציבי הגבוה בתולדות מדינת ישראל (אך נמוך מהצפוי) של 160.3 מיליארד שקלים.
"ישראל הגיעה למשבר קורונה עם נתוני פתיחה לא משופרים", מודה איציק שמולי, שר העבודה, הרווחה והשירותים חברתיים. "אמנם הייתה פה כלכלה חזקה, אבל צריך לומר את האמת - יותר מידי ישראלים לא היו חלק מההצלחה הזו. שיעורי העוני היו פנומנליים ועמדו על 21%. הקורונה חשפה ביתר שאת את הנקודות האלו, ואין ספק שדרוש תיקון יסודי".
מסעדת שוקו לולו בפלורנטיןמסעדת שוקו לולו בפלורנטין
"אמנם הייתה פה כלכלה חזקה, אבל יותר מידי ישראלים לא היו חלק מההצלחה הזו". בתמונה: מסעדה סגורה בתל אביב.
(צילום: עיריית תל אביב)

השיחה עם שמולי מתקיימת לקראת השתתפותו ביום א' הבא (17.1) ב"אסטרטגיית יציאה" - ועידת הכלכלה של ynet וידיעות אחרונות בחסות משרד הכלכלה והתעשייה, משרד העבודה, הרווחה השירותים החברתיים, הסתדרות העובדים החדשה, התאחדות התעשיינים ונשיאות המגזר העסקי. שמולי מדגיש כי הבראת שוק העבודה ביום שאחרי הקורונה, מצריכה גישה רחבה ורב מערכתית. "הקורונה היא סוג של התפכחות עבור האולטרה קפיטליסטים, שהאמינו שהמזור לבעיות החברה תלוי בשוק החופשי. אין ספק שהיום יותר מתמיד, העולם זקוק למדינת הרווחה".
איציק שמוליאיציק שמולי
"חלק מהתיקון הוא השקעה רבה יותר בשירותים החברתיים". השר איציק שמולי
(צילום: אבי מועלם)
"משהו בחוזה החברתי בין האזרחים לממשלות נשבר. רשת הבטחון הקיומית שממשלות הבטיחו לאזרחים - כולל בישראל - הייתה דלה ולא מספקת, והקורונה חשפה את זה. אפשר לקנות עשרת אלפים מכונות הנשמה, אבל זה לא יעזור לנו אם אין אנשים, שהוכשרו לתפעל אותן. לכולם ברור שחלק מהתיקון הוא השקעה רבה יותר בשירותים החברתיים. חלק חשוב ויסודי ביכולת שלנו להתאושש ולהפוך אתגר להזדמנות הוא בראייה רחבה, בריפוי החוליים החברתיים".
עד כמה משרד הרווחה יכול להניע יוזמות ותוכניות הבראה שלושה חודשים לפני מערכת בחירות נוספת?
"מאות אלפי ישראלים נושאים את העיניים לירושלים ומשוועים לפתרונות. הצלחנו במשרד הרווחה להניע תקציבים של 18-20 מיליארד שקל, אלו תקציבים גדולים שהמשרד לא קיבל לפני כן גם בחמש שנים. כמובן שמבחינת המדיניות הכוללת יש דברים שצריך לשפר, בעיקר בכל מה שקשור לרשת בטחון לבעלי עסקים. במקרה הזה, אנחנו בדין ודברים עם האוצר כדי לפתור את הבעיה".

מיומנויות דיגיטליות: ישראל בתחתית הרשימה

המשבר התעסוקתי העמוק מציף בעיות חדשות רבות, שהמדינה מעולם לא נדרשה להם בעבר כמו מימון ימי בידוד (בחודש נובמבר סוכם על תשלום ימי מחלה על בידוד על ידי המדינה), וסוגיית החל"תים, שמאיימת לעורר בעיה של אבטלה כרונית בייחוד אצל הצעירים.
"אני בדעה בגישה דיפרנציאלית - במקומות שבהם הוכח שאנשים איבדו את יכולת ההשתכרות, צריך לתת להם רשת בטחון. רוב העובדים מסוגלים לחזור היום לעבודה או להכשרה מקצועית, וצריך להשתמש בתמריצים חזקים", אומר שמולי ומונה את המהלכים שקידם המשרד בחודשים האחרונים: "לפני שלושה שבועות העברנו חקיקה שנועדה להתמודד עם ההשפעה השלישית של המשבר. קידמנו מענק של אלפי שקלים למובטלי הקורונה שחוזרים לעבודה, ואנחנו דוחפים קדימה לחודשים הקרובים את נושא סבסוד השכר".
זירה חדשה מאתגרת ולא מוכרת נוספת, שהמדינה צריכה להתמודד איתה בימים אלו באמצעות הסדרה בחוק היא העבודה מרחוק. בספטמבר-אוקטובר דווח כי 27% מהמועסקים במשק עברו לעבודה מהבית. "עבודה מרחוק היא טובה, יעילה ותורמת לפריון המשק. היא מייצרת עוד שעות עבודה ומנגד- עוד שעות פנאי, היא חוסכת בעלויות דלק ושחיקה בפקקים", מציין מרדכי אלישע, הממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
 ספטמבר-אוקטובר דווח כי 27% מהמועסקים במשק עברו לעבודה מהבית. ספטמבר-אוקטובר דווח כי 27% מהמועסקים במשק עברו לעבודה מהבית.
ספטמבר-אוקטובר דווח כי 27% מהמועסקים במשק עברו לעבודה מהבית.
(צילום: Shutterstock)
המעבר לעבודה מהבית הוא מבורך, מסכים אלישע, אבל באותה נשימה הוא גם מחדד את העובדה המצערת, שפריון העבודה בישראל הוא מהנמוכים שבמדינות ה-OECD. "נתון בעייתי נוסף שמככב בשנה האחרונה מאז פרוץ הקורונה הוא המיומנויות הדיגיטליות. ישראל מככבת בסוף הרשימה".
התוצאה הישירה של רמת מיומנות דיגיטלית נמוכה היא העמקת הפער המעמדי ואי השוויון. חנויות ועסקים רבים מתקשים לעבור לפעילות בזירת האונליין, ועובדים רבים שנדרשים לעבור לעבודה מהבית מתקשים לעמוד במשימה בשל פערים דיגיטליים. "עבודה מרחוק היא צעד מבורך, אבל אנשים עובדים מהבית ללא הכשרה וללא הכוונה. צריך גם לזכור שרק ל- 37% מאוכלוסייה החרדית ול-76% מהמגזר הערבי יש גישה לאינטרנט, מול 91% באוכלוסייה הכללית".

תוכנית ההכשרות המקצועיות: האור שבקצה המנהרה?

בסוף דצמבר 2020 יצאה לדרך בהיקף של מיליארד שקלים מנהלת ההכשרות המקצועיות, אחת התוכניות השאפתניות של משרד העבודה והרווחה ליציאה מהמשבר. "התוכנית האסטרטגית נשענת על 4 עוגנים: הכשרה והסבה מקצועית מותאמת לצורכי המשק, ליווי המשק למציאת עבודה, שותפות הדוקה עם המעסיקים ותמריצים ככל הניתן והנדרש", אומר אלישע.
"המערך הלאומי להכשרות מקצועיות נועד להכשיר 100 אלף ישראלים בהכשרות מודרניות ואטרקטיביות שמתאימות לשנת 2021", מציין איציק שמולי. "רבים מהנפגעים מהמשבר הם צעירים שעבדו בענף נותני השירותים כמו מוכרים, עובדי דלפק ומסעדנות. חלק מהענפים האלו נמחקו והתאוששות תיקח הרבה זמן. אנחנו רוצים לנצל את העובדה שאנשים נמצאים בחל"ת, ולאפשר להם לעבור הכשרה, ולחזור לשוק העבודה. לא בהכרח כנותני שירות, אלא גם במקצועות אטרקטיביים כמו הייטק, מחשבים והנדסה".
מרכז קניות ביג ירכאמרכז קניות ביג ירכא
"רבים מהנפגעים מהמשבר הם צעירים שעבדו בענף נותני השירותים כמו מוכרים, עובדי דלפק ומסעדנות". מרכז קניות ביג ירכא בימי הסגר.
(צילום: שמיר אלבז)
האם הכשרה קצרה של חצי שנה היא באמת יעילה?
"יש מקצועות שכן ויש מקצועות שההכשרה היא יותר אינטנסיבית. המחויבות הראשונה היא לעבודות אטרקטיביות, שבסופן לא תהיה רק תעודה אלא השמה בעבודה. אנחנו נקדם מענקי קליטה לאותם מעסיקים שיקלטו עובדים שסיימו הכשרות. כבר קידמנו חקיקה שמעניקה למובטלי הקורונה מענק חזרה לעבודה", לדברי שמולי.
"מדובר במיזם חדש פורץ דרך. לא היה דבר כזה בארץ אף פעם", מוסיף מרדכי אלישע, ומציין כי מערך ההכשרות נבנה בקפדנות והותאם לתחומים שיש בהם ביקוש ושכר גבוה כמו מחשבים, מתקיני מזגנים, חשמלאות ומכטרוניקה.
"יצרנו גם מסלולים ירוקים לעסקים - הם יכולים לפנות אלינו, ותוך חמישה ימים לקבל מענה לגבי הכשרות מקצועיות". התוכנית תתמקד גם במיומנויות "רכות" כמו לימוד שפה נוספת, שמהווה עבור אוכלוסיות רבות בישראל חסם לקבלה לעבודה, אנגלית בחברה החרדית ועברית במגזר הערבי, למשל.
נושא כאוב נוסף הם העצמאיים ובעלי העסקים. אחוזי האבטלה הנמדדים בישראל אינם כוללים את מגזר העצמאיים. לפי ההערכות בין 160 ל-200 אלף עצמאיים ועסקים קטנים נפגעו בעקבות משבר הקורונה. אלישע מציין כי משרד העבודה והרווחה נמצא במגעים עם לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל במטרה לפתוח את תוכנית ההכשרות וההסבות גם לעצמאיים.
"אני קורא לכל הצעירים ולאזרחים לשקול הכשרה מקצועית שתפיק להם שכר גבוהה", מסכם אלישע. "חשוב מאוד שהממשלה תשקיע בהכשרה מקצועית ובחיזוק כישורים דיגיטליים המותאמים לשוק העבודה המשתנה. אם לא נעשה את זה, הפערים בין המעמדות ילכו ויעמיקו עוד יותר, פריון העבודה ימשיך להיות נמוך והאבטלה תלך ותגדל".