השבוע הציגו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והמועמד שלו לשמש שר אוצר, ניר ברקת, את תוכניתם הכלכלית למלחמה ביוקר המחייה. בין היתר עסקה התוכנית במצוקת הנדל"ן בישראל, תוך הבטחה ל"הוזלה דרמטית" של הדירות, שחרור סיטונאי של אדמות מדינה, קיצוץ מסיבי בבירוקרטיה, הפחתת מיסים על קנייה ומכירת דירות וכן סבסוד משכנתאות לזוגות צעירים. גם מפלגת כחול לבן הציגה תוכנית כלכלית במצע שלה, שבין היתר מתייחסת להורדת מחירי הדיור, ואף הובטח כי ימונה נציב יוקר המחייה, אולם לא ברור לגמרי כיצד יוזלו הדירות.
ברור ומובן שלקראת הבחירות, כמו גם בממשלה מכהנת, ינסו נציגי המדינה להגות תוכניות כדי להוריד את מחירי הדירות שממשיכים לטפס בשנים האחרונות, כשם שניסה שר האוצר הפורש, משה כחלון, וכשם שניסו קודמיו. אך לא רק מחירי הדירות לרכישה מצריכים התייחסות, וראוי לתת את הדעת לשוק נוסף שלו השפעה על יוקר הדיור - הלוא הוא שוק השכירות. לאורך השנים היו ניסיונות להשפיע על הביקוש העצום למגורים בשכירות, בין היתר באמצעות פרויקט דירה להשכיר במסגרתו מוקמות דירות בשכר דירה מפוקח וחלקן מסובסדות על ידי המדינה, לצד קידום חוק שכירות הוגנת.
שיאנית בשכר דירה. תל אביבשיאנית בשכר דירה. תל אביב
שיאנית בשכר דירה. תל אביב
(צילום: ירון ברנר)
אלא שעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), כפי שלא חלה ירידה במחירי הדירות ב-2019 - כך גם במחירי השכירות. בסוף השבוע הקודם פורסם מדד מחירי הדיור לסיכום שנת 2019, ואליו צורפו לראשונה גם המחירים הממוצעים של שכר הדירה בשנה החולפת. זאת בחלוקה לפי 14 הערים הגדולות בישראל, שבהן מתגוררים כ-100 אלף תושבים ומעלה.
על פי הנתונים, בשלוש השנים האחרונות טיפס שכר הדירה הממוצע בישראל בצורה שנראית מגמתית: מ-3,746 שקל בחודש בממוצע לדירה ב-2017, דרך 3,864 שקל בחודש לדירה ב-2018 ועד סכום של 3,948 שקל בחודש לדירה ב-2019. ברבעון האחרון של השנה החולפת אף חצה שכר הדירה הממוצע את רף 4,000 השקלים. מדובר בממוצע של כלל הדירות שנבדקו ב-14 הערים הגדולות בישראל בגדלים שבין 2-6 חדרים ומעלה, כך שוודאי שישנן ערים שבהן שכר הדירה הממוצע עקף את הרף הזה.

כזאת היא תל אביב, כמובן, שבאופן לא מפתיע היא השיאנית בגובה שכר הדירה, עם מחיר ממוצע של 5,703 שקל בחודש לדירת מגורים בשכירות בשנת 2019. חלוקה למספרי חדרים מראה כי דירת חדר עד 2 חדרים בעיר ללא הפסקה עולה בממוצע 4,444 שקל בחודש, דירת 2.5-3 חדרים עולה 5,630 שקל בחודש, דירת 3.5-4 חדרים עולה 6,905 שקל בחודש ודירת 4.5-6 חדרים עולה לא פחות מ-9,204 שקל בחודש.
לשם השוואה, העיר שבה שכר הדירה הממוצע היה הנמוך ביותר בשנה שחלפה היא באר שעבר, עם עלות חודשית של 2,574 שקל לדירה. בחלוקה למספרי חדרים ניתן לראות כי דירת חדר עד 2 חדרים בבירת הנגב עולה בממוצע 1,899 שקל בחודש, דירת 2.5-3 חדרים עולה 2,416 שקל בחודש, דירת 3.5-4 חדרים עולה 3,002 שקל בחודש ודירת 4.5-6 חדרים עולה "רק" 3,809 שקל בחודש.

מדובר בפערים עצומים בין הערים, אבל גם בעליות מחירים עקביות לאורך השנים. עם כל הכבוד לתוכנית הדיור המוזל ולתוכניות החדשות, צריך לזכור שלמרות החלום לבית עם גינה או לפחות לדירה עם 4 קירות - לא כל אחד יכול להרשות לעצמו לקנות נכס, גם אם המחירים היו נמוכים בהרבה מאלה של היום. מן הראוי לתת את הדעת גם לטיפול בשוק השכירות.
(תזכורת: ניר ברקת מציג את תוכניתו הכלכלית (צילום: עמית הובר))