מינהל התכנון החל בימים אלה בגיבוש מסמך מדיניות ארצי להסדרת תשתיות הרחפנים בישראל. המהלך נועד להתוות את העקרונות התכנוניים, הסביבתיים והתחבורתיים להקמת רשת תשתיות עבור תחבורה אווירית מתקדמת (AAM - Advanced Air Mobility) בישראל.
הפיתוח העירוני המואץ והגידול המתמשך בתנועת נוסעים וסחורות מציבים אתגר משמעותי למערכות התחבורה הקרקעיות. על רקע עומסי התנועה הגוברים, בוחנים במינהל את הפוטנציאל הגלום במרחב האווירי של ישראל כנדבך משלים למערכות התחבורה הקיימות, במטרה להרחיב את אפשרויות הניידות והשינוע עבור הציבור והמשק.
התחבורה האווירית המתקדמת מבוססת על כלי טיס חשמליים בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית (eVTOL), המיועדים להטסת נוסעים, שינוע מטענים ושירותים מתקדמים בתחומי הרפואה, החירום, הביטחון, החקלאות והלוגיסטיקה. על פי המגמות בעולם, הטכנולוגיה נמצאת כבר כיום ברמת בשלות גבוהה, כאשר מדינות רבות מקדמות פיילוטים מסחריים ותשתיות ייעודיות לקראת תחילת פעילות רחבה בשנים הקרובות.
החזון הנבחן במסגרת מסמך המדיניות הוא יצירת רשת תחבורה אווירית משלימה, שתאפשר העברת נוסעים וסחורות באמצעות רחפנים וכלי טיס מתקדמים, תוך יצירת חיבור רציף בין התשתיות הקרקעיות לבין המרחב האווירי. המטרה היא להסיט חלק מתנועת הסחורות והשירותים מהרשת הקרקעית אל האוויר, ובכך להפחית עומסים ולשפר את הנגישות.
רחפנים
(צילום: Cando Drones)
במסגרת העבודה ייבחנו סוגי המנחתים הנדרשים ברחבי הארץ - החל ממשטחי נחיתה מקומיים (Vertipad) בשטח של כ-0.8 עד כ-1.5 דונם, דרך נמלי רחפנים עירוניים (Vertiport) בשטח של כ-2.5 עד כ-7 דונם, ועד למסופי רחפנים מטרופוליניים (Vertihub) בשטח של כ-12 עד כ-27.5 דונם, אשר ישמשו כמרכזי תחבורה אזוריים ויחוברו למערכות תחבורה נוספות. חלק מהמתקנים יוכלו להשתלב גם על גגות מבנים במרכזי הערים.
משלוחים ושירותי חירום והצלה
המסמך יבחן מגוון סוגיות תכנוניות ובהן בטיחות, רעש, השפעות סביבתיות, ניהול המרחב האווירי, תשתיות חשמל וטעינה, רגולציה, קישוריות לתחבורה הציבורית ושילוב מיטבי של התשתיות החדשות במרקם העירוני. בנוסף, יינתן דגש למאפייניה הייחודיים של ישראל, ובראשם מרחב אווירי צפוף, צרכים ביטחוניים מורכבים וריכוז אוכלוסייה גבוה.
לצד הטסת נוסעים, התחבורה האווירית המתקדמת צפויה לאפשר מגוון רחב של שימושים נוספים ובהם משלוחים כבדים וקלים, שילוח רפואי, שירותי חירום והצלה, אבטחה, פיקוח, חקלאות מתקדמת ותמיכה בתעשיות נוספות. חלק מהשימושים הללו כבר מופעלים כיום באופן מסחרי במדינות שונות בעולם.
הצורך בגיבוש המדיניות נובע גם מהעניין הגובר בתחום. למוסדות התכנון ולרשות התעופה האזרחית החלו להגיע לאחרונה בקשות ראשונות לאישור מנחתי רחפנים בישראל, ומסמך המדיניות נועד לספק למוסדות התכנון ברחבי הארץ כלים מקצועיים ומדיניות אחידה לבחינת התוכניות העתידיות.
המסמך יישען על ניסיון בינלאומי שנצבר במדינות מובילות בתחום, ובהן ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, איטליה, יפן ואיחוד האמירויות, תוך יצירת מסגרת תכנונית ארצית שתעניק ודאות לגורמי התכנון, הרגולציה והתעשייה ותאפשר לישראל להיערך מבעוד מועד לאחת המהפכות המשמעותיות הצפויות בעולם התחבורה.
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, מסר: "כשם שמדינת ישראל נערכה למהפכת הרכבות הקלות והמטרו, כך עלינו להיערך כבר היום למהפכה הבאה בעולם התחבורה. התחבורה האווירית המתקדמת צפויה לשנות את האופן שבו אנשים, סחורות ושירותים נעים במרחב, ותפקידנו הוא לוודא שהתשתיות והתכנון יהיו מוכנים לכך".
לדבריו, "מוסדות התכנון מתחילים להתמודד עם בקשות ראשונות להקמת מנחתי רחפנים, ולכן נדרשת כבר היום היערכות לאומית שתאפשר לשלב את הטכנולוגיה החדשה בצורה בטוחה, יעילה ומיטבית במרחב הישראלי. מסמך המדיניות שאנו מקדמים ייצור מסגרת תכנונית לאומית שתאפשר חדשנות, תקדם צמיחה כלכלית ותבטיח שילוב בטוח, יעיל ואחראי של מערך הרחפנים והמוניות האוויריות במרחב הישראלי".
מנכ"ל Cando Drones, יואלי אור, הוסיף: "ישראל ניצבת בפני הזדמנות לאומית של ממש לפתח את ממד האוויר כמרחב תחבורה חדש. בניגוד לכבישים, גשרים, מנהרות או תשתיות תת-קרקעיות, תנועת רחפנים למשלוחים, לוגיסטיקה ואף מוניות אוויריות יכולה להתבסס על תשתית קיימת ולהעניק מענה מהיר, יעיל וחסכוני. היכולת הטכנולוגית כבר קיימת והוכחה בשטח, וכעת נדרש בעיקר הדחף הרגולטורי והחשיבה התכנונית שיאפשרו את מימושה בקנה מידה רחב. יחד עם רשות התעופה האזרחית ונתיבי איילון כבר הוגדרו עשרות נתיבי טיסה פוטנציאליים, וכעת הגיע הזמן להפוך את החזון למציאות".
