בית המשפט למשפחה בנוף הגליל דחה לאחרונה בקשת אחים לביטול צו קיום לצוואת אביהם, וקבע שאחיינו – בן הדוד שלהם - הוא יורשו הבלעדי. השופט איתי כרמי נימק את הכרעתו בשיהוי בנקיטת ההליך ובהיעדר הוכחת טענות ההתנגדות השונות.
המנוח ומשפחתו חיו שנים ארוכות בחו"ל. בשלב מסוים הוא התגרש מאשתו ונקלע למשבר נפשי, שבעקבותיו שב ארצה בסיוע גיסו (אביו של האחיין). השניים ליוו אותו לאורך שנים בזמן שבניו לא היו עמו בקשר. על הרקע הזה הוא ערך באוקטובר 2019 צוואה לטובת האחיין בלבד, תוך נישול ילדיו. הוא נימק זאת בניתוק הקשר של בניו ממנו ובחוסר העניין שגילו במצבו, בניגוד לבן דודם שעזר לו ותמך בו לאורך השנים.
לאחר מותו בינואר 2024, ניתן צו לקיום צוואתו, ובאפריל 2025 הגישו הבנים לבית המשפט בקשה לביטול הצו. הם טענו בין היתר שאביהם לא היה כשיר לערוך את צוואתו, כי היה נתון להשפעה בלתי הוגנת מצד האחיין, שהיה מעורב בתהליך ההורשה. את השיהוי בהגשת הבקשה נימקו בקשיי שפה, ריחוק גאוגרפי ובעיות כספיות.
לעומתם טען האחיין שהמנוח היה צלול בעת עריכת הצוואה. הוא שלל השפעה או מעורבות פסולות מצדו, וטען כי רצונו הברור של אחי אימו היה להוריש לו את רכושו, מחמת ש"היה מסור כלפיו במשך 23 שנים, ולא ילדיו - שהתנכרו לו".
ואכן, השופט כרמי דחה את בקשת הבנים הן בשל השיהוי בהגשתה והן נוכח היעדר ביסוס טענות ההתנגדות. "המבקשים חדלו לפעול מול הרשמת לענייני ירושה, הגם שעמדה להם האפשרות, ואולם גם לאחר מתן הצו - נדרשו להם לא פחות משנה ושלושה חודשים לשם הגשת הבקשה לביטולו", כתב.
עו"ד יחזקאל חרלףצילום: חגי חרלףבפסק הדין נדחו טענותיהם לקשיים אלו ואחרים שבגינם נגרם כביכול העיכוב. כך למשל, בקשר לטענתם כי חוו פערי גאוגרפיה ושפה הובהר שאחד מהם מתגורר בישראל, ומכל מקום שלעורך דינם ניתן בזמן אמת מענה בשפה האנגלית – כך שפערים אלו, גם אם אכן היו, באו על פתרונם.
השופט דחה את ניסיון הבנים להיתלות בסיכויי ההליך הגבוהים לכאורה, כאמצעי לביטול צו קיום הצוואה, בשל טענות ההתנגדות שהעלו. "טענות אלה הן יותר בבחינת פרשנות מאשר טענות מבוססות עובדה, בהינתן שהמבקשים כלל לא היו בקשר עם המנוח בשנים שלפני פטירתו או בסמוך למועד עריכת הצוואה", כתב.
צוין כי כנגד טענת האחים לאי-כשירות, ניצבת ראיה חזקה בדמות תעודה רפואית מזמן האמת, המאשרת שהמנוח דווקא היה כשיר. חוסר ביסוס הטענות הודגש גם ביתר הסוגיות שעל הפרק – מעורבות פסולה והשפעה בלתי הוגנת, שבמסגרתה שב השופט והבהיר כי האחים אינם באמת יכולים להעיד על מה שקרה.
הוא כתב ש"ספק גדול אם טענה כללית הבאה מפי מי שלא יודעים להעיד על שגרתו של המנוח, לא היו עמו בקשר, וכל טענותיהם מהוות הסברים אפשריים למערכת נסיבות מוסקת - מבססת את החזקה לקביעת קיומה של תלות מצד המנוח במשיב, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה". לפיכך בקשתם נדחתה והם חויבו לשלם לבן-דודתם 10,000 שקל הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשים: עו"ד אושר הרוש
• ב"כ המשיב: עו"ד נועם בר-דוד
• עו"ד יחזקאל חרלף עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
