מי שחשב שיהיה פשוט וקל לבצע עסקאות עם חברות וגורמים שונים באמירויות, כדאי שישנן את ההוראות שפרסם היום (רביעי) המפקח על הבנקים, יאיר אבידן. המפקח מאיר שמדובר במדינה ערבית שלא היה עד כה קשר פיננסי עמה, ושיש בה עסקים הפועלים עם מדינות ערביות אחרות שאינן מקיימות יחסים עם ישראל, כך שנדרשת זהירות מרובה בביצוע העסקאות בה, בעיקר בתחילת היחסים בין ישראל לאמירויות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המפקח על הבנקים הנחה היום את כל הבנקים בישראל בדבר כללים שיש לשמור עליהם בעת ביצוע העברות בנקאיות מול מוסדות פיננסיים הפועלים באיחוד האמירויות, שנחשבה עד לחודש שעבר כמדינה ערבית שאין לישראל קשרים דיפלומטיים עמה ולכן הכללים כלפיה השתנו עתה, בעקבות חתימת הסכם השלום.
2 צפייה בגלריה
חתימת ההסכם עם איחוד האמירויות
חתימת ההסכם עם איחוד האמירויות
חתימת ההסכם עם איחוד האמירויות
(צילום: רויטרס)
על פי המפקח, ההוראות דרושות משום שאיחוד האמירויות הערביות נכללת ברשימת המדינות והטריטוריות בסיכון לפי הצו לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. על כן, הודיע המפקח על גורמים "אשר בהתקיים כולם יש בהם כדי לייצר, בעת הזאת, סביבת פעילות מופחתת סיכון לביצוע העברות כספים או פעילות הכרחית לביצוע סחר כגון העמדת ערבויות ומכתבי אשראי".
אבידן מציין, בחוזר מיוחד לכל הבנקים בישראל, כי על התאגיד הבנקאי לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות העניין, והכל בכפוף לחובות החלות עליו לפי כל דין ובכלל זה חובות הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. יחד עם זאת, מציין המפקח כי לאחר חתימת הסכמי השלום, אין למנוע מתאגיד בנקאי להציע ללקוחותיו, בהתאם לשיקול דעתו, שירותים הקשורים בפעילות מול איחוד האמירויות, "תוך ניהול סיכונים מוקפד ברמת הסיכון הגלומה בפעילות".
2 צפייה בגלריה
יאיר אבידן
יאיר אבידן
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן
(צילום: רמי זרניגר)
בהקשר זה מציין המפקח על הבנקים, כי "למיטב בדיקתנו הפעילות המסחרית והפיננסית באיחוד האמירויות היא בעלת מורכבות גבוהה, הנובעת בין היתר ממרכיבי הסיכון המובנה במדינה. לכן אנו סבורים, כי ניהול סיכונים מוקפד מחייב את התאגיד הבנקאי לפעול בזהירות ובאופן מדורג, תוך הקצאת משאבים הולמים ללימוד הסביבה המגוונת והמאתגרת, היכרות עם המוסדות הפיננסיים הרלוונטיים, וביצוע בקרות שוטפות".

"לצד ההזדמנויות, יש להקפיד על ניהול סיכונים"

המפקח על הבנקים הורה בין היתר לבחון את הגורם הזר הקשור לעסקה. המפקח מציין כי עסקה בה מעורבת חברה שלא התאגדה בכל איזור שאינו אסור סחר או פיננסי חופשית, ולא מוחזקת על ידי תאגידים שהתאגדו באיזורים אחרים, תראה כעסקה בסיכון גבוה יותר, ותובא לאישור מנהל בכיר בתאגיד הבנקאי.
בנוסף, המפקח מציין את חשיבות שקיפות מבנה בעלות החברה לתאגיד הבנקאי, יחד עם אישור מטעם חברת עו"ד או רו"ח בינלאומית מוכרת בו יפורטו מבנה האחזקות ובעלי השליטה בחברה. המפקח מציין כי על בעלי השליטה בחברה להיות אזרחים מקומיים, שמקום מושבם באותו איזור, וכי על הצד המעביר להיות חברה ממשלתית או גוף ממשלתית אחר, כמו קרן השקעות מדינתית, שהתאגו באיחוד האמריויות.
בהוראות המפקד מצויין גם כי על הבנק המעביר להיות בנק מקומי המפוקח על ידי הבנק המרכזי של האיחוד, או שלוחה מקומית של בנק בינלאומי, שרשום ומפוקח במדינת OECD.
עוד נכתב כי על ההעברה להתבצע בדולרים אמריקנים או באירו בלבד, על הצד הישראלי בעסקה להיות לקוח של התאגיד הבנקאי או גורם המוכר לו וכי ככל שעסקת הבסיס מחייבת אישור מגורם ממשלתי בישראלי, יוצא גם אישור שכזה לעסקה.
בנוסף, המפקח מציין כי חייב להיות אישור מטעם פירמת עו"ד או רו"ח בינלאומית מוכרת בדבר מקורות מימון העסקה, יש צורף בשיתוף פעולה מהבנק המעביר בכל הנוגע להעברת המידע הדרוש לניהול הסיכון וכי אין על התאגיד הבנקאי לקבל העברה שאין בה את כל הפרטים הנדרשים בצו.
אבידן אמר היום כי "אנו שמחים להיות שותפים למהלך ההיסטורי של קידום יחסי השלום והכלכלה בין המדינות. יחסים אלו הם בעלי יתרונות כלכליים לשתי המדינות, וחלק מובנה בקידום הקשרים הכלכליים הוא קידום הקשרים הבנקאיים בין המדינות. יש לזכור כי לצד ההזדמנויות יש להקפיד על ניהול הסיכונים, ובכלל זה על הבנת הסביבה העסקית והבנקאית וקיום בקרות הולמות. אנו מאמינים כי המכתב הזה יסייע בקידום מטרות חשובות אלו".