בית המשפט למשפחה בירושלים קבע לאחרונה שפעוטה כבת שנתיים תנותק סופית מהוריה הביולוגיים, בני זוג מתמודדי נפש, ותישלח לאימוץ. השופטת אורית בן-דור ליבל פסקה שהם נעדרי מסוגלת הורית, וכי טובת בתם לגדול במשפחה מאמצת. לצד זאת נקבע שייערכו בין ההורים לילדה מפגשים דו-שנתיים, בכפוף להיותם מאוזנים נפשית.
בני הזוג הכירו במסגרת שיקומית למתמודדי נפש. האם (39), לה שני ילדים אחרים שהוצאו ממשמורתה, סובלת בין היתר מסכיזופרניה. האב (51), המוכר כנכה צה"ל, מאובחן בין השאר עם פוסט-טראומה והתקפי חרדה, לצד אירועים פסיכוטיים המלווים בקולות רדיפה.
כבר בסמוך ללידה התקבלו דיווחים מדאיגים שהילדה אינה מטוטלת. האב נמנע מכל מגע איתה, וגם האם לא מחתלת אותה ולא מתעוררת בשבילה בלילה. במשך השנה וחצי הראשונה לחייה עברה התינוקת לפחות חמש פעמים בין גורמים שיטפלו בה במקום הוריה.
על הרקע הזה עתרה המדינה להכריז על הפעוטה כבת אימוץ. נטען שהוריה נעדרי מסוגלות הורית, הן בהווה והן בעתיד הנראה לעין, ולכן טובתה היא לגדול במשפחה אחרת. מנגד התעקשו ההורים שמגיעה להם הזדמנות להוכיח שביכולתם לגדל את הפעוטה. הם הוסיפו שלדעתם המדינה צריכה לממן עבורם מטפלת צמודה ("כמו שהייתה מעמידה לכל נכה צה"ל המרותק למיטתו") באופן שיאפשר את הישארות בתם במחיצתם, חרף מוגבלותם הנפשית.
אבל בפסק דין בן עשרות עמודים קיבלה השופטת בן-דור ליבל את עתירת המדינה, וקבעה שהפעוטה תנותק מהוריה הביולוגיים ותישלח לאימוץ. מסקנתה הייתה שבעתיד הנראה לעין נעדרים השניים מסוגלות הורית, וטובת בתם לגדול במשפחה אחרת.
אינדיקציות להיעדר כושר הורי בסיסי נמצא בין היתר בעדויות גורמי המקצוע על הופעת האם עם בגדים מלוכלכים, טיטולים מלאים בצרכים מאחר שהיא סובלת מבריחת שתן וריח זיעה חריף. מאותו תיעוד עלה שני ההורים הגיעו למרכז הקשר "רעבים מאוד, פותחים את המקרר ומחפשים אוכל".
עוד צוין כי במהלך ביקור בדירתם נמצאה הזנחה ממשית כגון בגדים מעורבים בשתן ופשפשים, אוכל מקולקל ושאריות מזון בנות כמה ימים, וכיריים שרופות מאוכל שגלש.
אשר לטענת בני הזוג כי מטפלת צמודה עשויה להוות פתרון ראוי במקום אימוץ, כתבה השופטת שהשניים "למעשה מבקשים לבצע 'מיקור חוץ' להורות שלהם עצמם". ואולם לדבריה "הורות אינה מתמצה באספקטים הטכניים בלבד כגון האכלה, החלפת חיתולים וכדומה", אלא בהרבה יותר מזה.
לפיכך נקבע שיש להכריז על הפעוטה כבת אימוץ, זאת לצד מפגשים דו-שנתיים עם ההורים, שייערכו על מנת לשמר קשר מינימלי: האחד בחודש יום הולדתה, והשני חצי שנה לאחריו. הפגישות תתקיימנה בליווי ובפיקוח השירות למען הילד, ובכפוף להיות ההורים מאוזנים נפשית.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המשיבים: עו"ד ורדה ברכה שטיינברג ועו"ד יוסי נקר
• ב"כ המבקשת: לא צוין
• עו"ד אסף לאור עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
