יש גבול למריחת הזמן. המחוזי בתל אביב קיבל עתירה נגד הוועדה המחוזית ת”א וקבע כי 48 שנה שחלפו מאז אישור שינוי הייעוד מבטלות את האישור. ובכך סולל את הדרך בפני דן אורן, בעל השליטה באינטק פארמה ודקסל פארמה, להקים בריכת שחייה בביתו בכפר שמריהו.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
העתירה הוגשה בשם האחים דן ותנחום אורן (בעל השליטה בחברת אינטרגאמא) - שרכשו ב-1984 מגרש בן 5.1 דונם בכפר שמריהו ברחוב הקוצר פינת הזורע. המגרש חולק ביניהם באופן שווה, צפוני לדן ודרומי לתנחום. לאורך החזית הצפונית של המגרש ניצבה רצועה של 102 מ"ר, שבשנות ה-70 שונה ייעודה ממגורים לדרך, כדי להרחיב את רחוב הקוצר מ-8 ל-10 מטרים.
בית ברחוב הקוצר פינת הזורע בכפר שמריהו בית ברחוב הקוצר פינת הזורע בכפר שמריהו
הבית של דן אורן. ועדות התכנון התמהמהו זמן רב מדי
(צילום: אלי דסה)
ב-2014 הגיש דן אורן בקשה להוספת בריכת שחייה, ואז התברר לאחים כי חלק משטח הבריכה שונה לייעוד דרך ואמור להיות מופקע. התוכנית לשנות את הייעוד אושרה ב-1971, וצוין בה כי בתוך שנתיים יש להפקיע את הקרקע ולרשום אותה על שם המועצה המקומית.
האחים הגישו בקשה לביטול התוכנית והשבת ייעוד המגורים, אך הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז ת”א דחתה במאי 2019 את הבקשה בנימוק שיש להותיר את הייעוד לצרכים עתידיים. בעתירה שהוגשה למחוזי, באמצעות עו"ד רונן ריכלין, ממשרד אלון-ריכלין ושות', נטען בין היתר כי ייעוד הדרך נזנח על ידי ועדות התכנון ב-48 השנים האחרונות.
השופטת לימור ביבי קיבלה את העתירה וקבעה כי 48 השנים שחלפו מאז אישור שינוי הייעוד מלמד על זניחת מטרת שינוי הייעוד. עוד קבעה כי טיעון הוועדה המחוזית שיש להותיר את ייעוד הדרך, משום שהרצועה עשויה לשמש צורך ציבורי שטרם ידוע, אינו משקף אלא צורך בעתודת קרקע לתכנון עתידי, ועל כן אינו מצדיק הותרת הייעוד כדרך והפקעת הקרקע.