נסיעה בנתיב המהיר החדש לתל אביב
זחלתם בפקק באיילון לאחרונה וראיתם אוטובוס כחול עוקף אתכם? כנראה מדובר בשאטל של פרויקט הנתיבים המהירים שהחל לפעול לפני שבוע, במטרה לשנות את הדרך שבה ישראלים נכנסים מדי יום למטרופולין תל אביב. יצאנו לנסיעת מבחן לפרויקט היקר והשאפתני ומצאנו כי הזמן אכן התקצר, בעיקר משפיים לתל אביב, אך ישנם גם אתגרים במקטעים שאין בהם נתיב תחבורה ציבורית, ובאפשרות להגיע לשאטל שלא באמצעות רכב פרטי.
"בהלוך החוויה הייתה מדהימה. הנסיעה ברכב מהשכונה שלי ברעננה לחניון בשפיים הייתה קצרה, כמה דקות נסיעה. הגעתי בשעה 9:15, חניתי בחינם, הגעתי לרציף, ראיתי שם הרבה אוטובוסים, השילוט היה ממש ברור אז בקלות הבנתי לאן ללכת, הייתה גם עגלת קפה ולא הייתי צריך לחכות לאוטובוס", מספר גיא ברק, שעושה מדי שבוע את הדרך מביתו למקום עבודתו בתל אביב.
את הדרך הזאת רגיל ברק לעשות כמה פעמים בשבוע ברכבו הפרטי, ולבזבז זמן רב בדרך אל העבודה ובחזרה ממנה. "עם הרכב זה לוקח לי שעה עד שעה וחצי בהלוך, לפעמים יותר. הפעם, זה לקח לי 45 דקות Door to Door. השאטל רץ לאורך איילון, והוא עוקף את הפקק שמתחיל כבר מגלילות עד ללב העיר", הוא מספר. עם זאת, גם במסלול המהיר יש נקודות שבהן היתרון נשחק: "קצת אחרי גשר ההלכה, השאטל עולה על רמפה ומשם מתחבר לנמיר, לנתיב תחבורה ציבורית שעמוס גם באוטובוסים ובכלי רכב אחרים. אז השאטל נוסע חלק כל הדרך, עד שנקלע לפקק שאורך 15 דקות, ומשתחרר בקריה".
למרות העיכוב, התוצאה הסופית מבחינתו ברורה. "למרות הפקק בסוף, בסך הכל זה שיפור משמעותי וכמובן הכל בחינם, שזה בונוס. אלה שעולים לנתיבים באזור רמת החייל הם המרוויחים הכי גדולים, כי הם נוסעים בנתיב הייעודי רוב הדרך". התחושה, לדבריו, כמעט בלתי נתפסת. "אני לא יכול להסביר את ההרגשה שאתה על השאטל שנוסע 80 קמ"ש ואתה עוקף את כל עם ישראל בפקק. זה אותו פקק שאני עומד בו שנים בדרך למשרד. זו תחושה של ביאת המשיח", מספר ברק.
גיא ברקצילום: פרטיאבל אם הנסיעה לתל אביב מציגה את הפוטנציאל של הפרויקט, הדרך חזרה מדגישה את נקודות החולשה שלו, לפחות בשלב הזה. "בחזור החוויה הייתה פחות נעימה. ברכב לוקח לי 40 דקות בערך, אבל בשאטל לקח לי שעה. הסיבה היא שמסלול האוטובוסים מעגלי. התחנה שירדתי בה בהלוך היא התחנה שעליתי בה כדי לחזור, אז השאטל עושה סיבוב כדי להתחבר חזרה לאיילון צפון. הקטע הזה – מרגע שעליתי לתחנה עד שמתחברים חזרה לאיילון צפון – הוא פקק של חצי שעה בשעות אחר הצהריים. מרגע שעולים על האיילון זה רץ, אבל הסיבוב הזה האריך משמעותית את הדרך".
ברק כבר מסיק מסקנות לקראת הפעם הבאה, וחושב לתת עוד הזדמנות לאמצעי החדש. "אם הייתי עולה בעזריאלי לא הייתי סובל מזה, כי שם יש אפשרות להסתובב ודי מהר לחזור לאיילון צפון. חשבתי שבפעם הבאה אלך ברגל, גם אם זה ייקח לי עוד כמה דקות, כדי לעלות על התחנה באזור עזריאלי – ומשם הנסיעה יותר חלקה".
עקב אכילס: העלייה אחרי גשר ההלכה
המקרה הזה מדגיש את מה שנראה כעקב אכילס של הפרויקט: במקטעים שבהם השאטל נוסע בנתיבים הייעודיים, בעיקר לאורך איילון וכביש החוף, הנסיעה אכן מהירה ויעילה ולעיתים חוסכת עשרות דקות. אולם ברגע שהאוטובוס נאלץ להשתלב בכבישים שאינם מיועדים לתחבורה ציבורית, בייחוד בתוך תל אביב וביציאה ממנה, היתרון מצטמצם. הקושי בולט במיוחד בדרך חזרה מהעיר, אז המסלולים המעגליים והעומסים בצירי התנועה העירוניים מאריכים את זמן הנסיעה ועלולים לפגוע בחוויה.
בנוסף, בימים האחרונים נשמעה ביקורת מצד נוסעי תחבורה ציבורית, שטוענים כי אין היגיון בשירות שכזה שאין אפשרות להשתמש בו אלא באמצעות הגעה ברכב פרטי – שכן אל החניון בשפיים לא מגיעים אוטובוסים. בנתיבי איילון מדגישים כי אלו ימיו הראשונים של הפרויקט וצפויים שיפורים ושדרוגים בהמשך, כמו גם הנגשת המתחם למשתמשי תחבורה ציבורית.
