בית המשפט המחוזי בבאר שבע הכריע לאחרונה בתיק שנגע להתממשות אחד החששות הגדולים ביותר של רוכש דירה: השופט יעקב פרסקי קבע ששבעה רוכשי דירות יד ראשונה באשקלון יפנו אותן תוך חודשיים לטובת משרד הבינוי והשיכון, שקנה אותן לפניהם. נקבע שהם התעלמו מעצת עורכי דינם לברוח מהעסקה המסוכנת, ובנסיבות אלה אין לייחס להם תום לב שיצדיק להעדיף אותם בתחרות הקניינית.
מדובר בפרויקט "בראשית" הכולל 70 דירות שנבנה ברחוב אחישר אריה בעיר. במרץ 2018 רכשה "עמידר" עבור משרד השיכון 17 דירות בעלות כוללת של כ-19 מיליון שקל, במטרה שאלה ישמשו לדיור ציבורי לזכאים. בשלב מסוים הועלתה האפשרות לבטל את העסקאות, אך הן לא בוטלו.
1 צפייה בגלריה
הסכם חוזה שכירות אילוס אילוסטרציה
הסכם חוזה שכירות אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(shutterstock)
למרות זאת, הקבלן מכר שבע מהדירות שנרכשו עבור משרד השיכון גם לאנשים פרטיים. קודם לכן הוא שיווק את הדירות כ"הזדמנות" במחיר אטרקטיבי, ובסופו של דבר שילמו שבעת הרוכשים בממוצע פחות ממיליון שקל לדירה ובהנחה של 20% ממחיר השוק.
בשלב מסוים הקבלן קרס ונקלע לחדלות פירעון, כאשר בעלי התפקיד בהליך המליצו כי בתחרות המשפטית שנוצרה בין משרד השיכון לבין הרוכשים – יש להעדיף את משרד השיכון. לטענתם, העסקאות מול המשרד קדמו, ומאחר שאין לייחס לאחרונים תום לב ותשלום תמורה כמקובל (החריגים בפסיקה שמצדיקים את העדפת הרוכש השני בזמן), ממילא הן גוברות.
מנגד טענו הרוכשים שמשרד השיכון, כגוף חזק וגדול, יכול היה בקלות לדרוש רישום הערת אזהרה על עסקאותיו ובכך למעשה להתריע בפני צדדים שלישיים כמוהם שהדירות נמכרו. לשיטתם, מדובר ברשלנות חמורה מצד המשרד הממשלתי, בשלה יש להעדיף אותם על פניו.
עו"ד צהלה הלויעו"ד צהלה הלוינריה אברהמי
השופט פרסקי הסביר שהפסיקה אמנם מאפשרת בנסיבות מסוימות להעדיף רוכש שני בזמן, אלא שהדבר מותנה בתום לב מצדו ובתשלום תמורה כמקובל. לדבריו, זה אינו המקרה. כך, הרוכשים עצמו עיניהם למול המשכנתה הרובצת על הדירות וקיומו של הבנק המלווה. נקבע שהם בחרו לבצע את העסקאות מבלי לנקוט פרקטיקה בסיסית ברכישת דירה יד ראשונה של בירור מול הבנק המלווה ודרישת מכתב החרגה או מכתב כוונות.
השופט הדגיש כי אם הרוכשים היו פונים לבנק המלווה הם היו מקבלים את המידע על בעל העסקה הראשונה, משרד השיכון, והתאונה המשפטית הייתה נמנעת. לדבריו, נוכח המחירים האטרקטיביים ביותר שהוצעו להם היו הרוכשים להוטים לקנות את הדירות, התעלמו מעצת עורכי דינם לברוח מהעסקאות ואף הסכימו לשלם לחשבונות עלומים שאינם של הקבלן.
"ההזדמנות שנקרתה בפני המשיבים ברכישת הדירות הביאה אותם, למרבה הצער, שלא להתייחס לנורות אזהרה בוהקות וברורות שעמדו בפניהם. בין היתר, כאשר נדרשו לשלם את תמורת העסקה באופן מידי ולא באמצעות בנק למשכנתאות", כתב.
לדבריו, התנהלות הרוכשים לא מאפשרת לייחס להם תום לב ותשלום תמורה כמקובל. לפיכך הוא קיבל את המלצת בעלי התפקיד להעדיף את משרד השיכון כבעל העסקאות הראשונות בזמן, והורה לרוכשים להשיב את הדירות עד 1 באפריל. שבעת הרוכשים חויבו בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 62,500 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • בעלי התפקיד: עו"ד פיני יניב ועו"ד מורן רוזנפלד • ב"כ משרד השיכון: עו"ד אסף שפירא ועו"ד עדן לוי • ב"כ המשיב 1: עו"ד גילה חכמון ועו"ד בסאם כרכבי • ב"כ המשיב 2: עו"ד שלמה חבה • ב"כ המשיבים 4-3, 7-6: עו"ד חיים קרבר • ב"כ המשיבים 5: עו"ד שרון ציובוטרו • עו"ד צהלה הלוי עוסקת במקרקעין ונדל"ן • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין