בית המשפט העליון הוסיף נדבך חדש בסוגייה הרגישה של שינוי צוואות הדדיות של בני זוג: בפסק דין שהתקבל לפני ארבעה חודשים הפכו השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין ונעם סולברג החלטות של בתי המשפט למשפחה והמחוזי, והורו לקיים צוואה של גבר שהלך לעולמו, אף שהיא מנוגדת לצוואה המשותפת שערך עם אשתו לפני שזו לקתה בדמנציה.
ביולי 2002 ערכו בני זוג צוואה הדדית שבה הורישו את רכושם זה לזו, ולאחר מותם - לשלוש מארבע בנותיהם. יש לציין כי רק ב-2005 נכנס לתוקף תיקון 12 לחוק הירושה, שהטיל מגבלות על סטייה חד-צדדית מצוואה הדדית. ב-2008 קיימו בני הזוג פגישת ייעוץ עם עורכת דין בקשר שבמסגרתה אישרו שהצוואה מקובלת עליהם ושהיא מבטאת את רצונם.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציהאילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בהמשך לקתה האם בדמנציה, וב-2013 ביצע בעלה מהלך שנוי במחלוקת: הוא ערך צוואה חדשה שבה קבע שרכושו יוענק אחרי מותו רק לנכדו מבתו הרביעית (זו שנושלה מהצוואה הראשונה).
לימים הלכו הסב והסבתא לעולמם ובנותיהם והנכד ניהלו מאבק עיקש על ירושתם. בתי המשפט למשפחה והמחוזי קבעו שיש לקיים את הצוואה ההדדית ולא את המאוחרת. נפסק שההתייעצות עם עורכת הדין ב-2008 מהווה "אשרור מחדש" של הצוואה ההדדית, מה שמחיל עליה את תיקון 12 לחוק באופן שהבעל לא היה רשאי לסטות ממנה.
במחוזי הובהר שגם בהנחה שהתיקון אינו חל על הצוואה ההדדית, הרי שהמנוח היה מנוע מלבטל אותה באופן חד-צדדי בזמן שאשתו חולת דמנציה, נוכח עקרון תום הלב.
הנכד מיאן להשלים עם נישולו מירושת סבו והגיש את בקשת הערעור לעליון, שנדונה עקב השאלה המשפטית העקרונית שהיא מעלה: האם צד לצוואה הדדית יכול לשנותה בהינתן שבן זוגו מצוי במצב קוגניטיבי שלא מאפשר לו להבין את משמעות הדברים?
עו"ד שי בן משהעו"ד שי בן משהצילום: ענבר דהן
מסקנת השופטת וילנר, שכתבה את פסק הדין, הייתה שכן. לדבריה, הוראות חוק הירושה והפסיקה הרלוונטיות ברורות דיין, ולפיהן כל אימת שמדובר בצוואה הדדית שנערכה לפני התיקון לחוק, ושאינה כוללת מגבלה מפורשת על יכולת שינויה באמצעות צוואה חדשה, הרי שמשפטית היא תקפה.
פסק הדין הפנה בין היתר לסעיף בתיקון 12, שלפיו "הוראות חוק זה לא יפגעו בתוקפן של צוואות שנעשו לפניו". יוצא שצוואת המנוחים, שנערכה לפני התיקון, חסינה מפני הוראותיו, ואין לראות בהתייעצות שערכו המנוחים ב-2008 עם עורכת הדין כצוואה חדשה.
השופטת וילנר ציטטה מפסיקה הנוגעת לאפשרות של מוריש לשנות צוואה הדדית שנערכה ערב התיקון לחוק. עולה ממנה שבהעדר סעיף מפורש שמגביל זאת בצוואה, כל צד רשאי עקרונית לשנות אותה: "בני זוג שכתבו צוואותיהם לפני התיקון, כל שעמד לפניהם הוא הוראות הדין הברורות למדי, בדבר אי הטלת הגבלות על שינוי הצוואה".
לפיכך, בהסכמת השופטים שטיין וסולברג, נקבע שהמנוח לא היה מנוע מלבטל את צוואתו ההדדית ולערוך חדשה לטובת נכדו. לצד זאת, ובטרם מתן החלטה סופית, הורו השופטים על החזרת התיק לבית המשפט למשפחה על מנת שיכריע בטענת השפעה בלתי הוגנת שהועלתה ביחס לצוואה המאוחרת.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המערער: עו"ד בועז קראוס ועו"ד עמית אלזם • ב"כ המשיבות: עו"ד יהודית מייזלס ועו"ד נגה לנגהולץ-לוי • עו"ד שי בן משה עוסק בירושות וצוואות • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין