הקאמבק של "מחיר מטרה": במסגרת תקציב המדינה שאושר היום (ב') בממשלה, רשם שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, הישג כאשר חתם על הסכם להגדלת היקף התקציב השוטף של משרד הבינוי והשיכון מכ-400 מיליון שקל לכ-1.5 מיליארד שקל, וכן תוספת תקציבית של כ-2.5 מיליארד שקל לתוכניות שיקודמו על ידי המשרד. בין היתר, מדובר בתוכניות להוספת 4,700 דירות למערך הדיור ציבורי, לקידום מודל הסכמי גג להתחדשות עירונית מול הרשויות המקומיות ולהחייאת תוכנית "מחיר מטרה", שתחליף את תוכנית "דיור מופחת" (שניסתה להוות מענה לתוכנית "מחיר למשתכן" שבוטלה זה מכבר).
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ההחלטה להחיות את תוכנית "מחיר מטרה" תאפשר שיווק יחידות דיור לזוגות צעירים בהנחה של עד 20% ולא יותר מ-300 אלף שקל, במסגרתה קיים מחיר קבוע על הקרקע. מנגנון זה יחול בהיקף של 65% אחוז מיחידות הדיור באזורי הפריפריה ובהיקף של 60% באזורי הביקוש (אך לא באזורי יוקרה כגון תל אביב והרצליה, כפי שהוחלט גם בתוכנית מחיר מופחת). הסבסוד והמענקים במסגרת התוכנית יעמדו על סך של 70 אלף שקל ו-90 אלף שקל ליחידת דיור. התוכנית קודמה בשעתו על ידי שר השיכון לשעבר, אורי אריאל, אך לא נחלה הצלחה.
1 צפייה בגלריה
שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, בכנס הקבלנים 2021
שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, בכנס הקבלנים 2021
שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, בכנס הקבלנים 2021
(צילום: ארן דולב)
בשיחה עם ynet אמר אלקין כי "הגעתי למסקנה שלא צריך להמציא את הגלגל ולהמציא תוכנית חדשה, למרות שזאת נטייה של כל שר שיכון. אבל המצב הנוכחי הוא שערורייתי. המדינה מדברת בשפה של שוק חופשי אבל בפועל השוק אינו חופשי. היא מתכננת בחסר, משווקת בחסר ומספסרת את הקרקעות. המחירים בשמיים והיא מייצרת פער בין היצע לביקוש. לכן אני מחזיר את מחיר מטרה - כדי לאפשר 'מחיר פיקס' לרוכש הדירה והקבלן לא יוכל לשחק עם המחיר".
אלקין: "המדינה מדברת בשפה של שוק חופשי אבל בפועל השוק אינו חופשי. היא מתכננת בחסר, משווקת בחסר ומספסרת את הקרקעות. המחירים בשמיים והיא מייצרת פער בין היצע לביקוש"
לדברי אלקין, "יזם שיתמודד במכרז יחויב למחיר קבוע שלא יכול לסטות ממנו - מה שיבטיח שהרוכש יקבל את ההנחה ויהיה לו 'מחיר פיקס'. גם אם המחירים יעלו תוך כמה שנים מהרגע שיושלם המכרז על הקרקע, המחיר לא יעלה מעל המחיר שנקבע, ולמעשה נעצור את עליית המחירים באופן מלאכותי עבור הזכאים. הכנסות המדינה מהקרקעות יירדו וזאת הכוונה - המדינה לא אמורה לספסר בקרקעות, כשהיא האחראית על הפערים בין ההיצע לביקוש. באופן הזה גם לקבלן לא יהיה אינטרס לעכב את הבנייה. השומה תתעדכן פעם בשנה ולא תהיה צמודה למדד תשומות הבנייה או מדד מחירי הדיור אלא למדד המחיר לצרכן".

תוספת של קרוב ל-5,000 דירות דיור ציבורי

במסגרת התקציב להתנעת מערך הדיור הציבורי, שסובל מהזנחה ארוכת שנים, יוקצו כשני מיליארד שקל לרכישת 1,700 דירות נוספות למערך הדיור הציבורי; לבניית 3,000 יחידות דיור חדשות לדיירי הדיור הציבורי בבתי גיל הזהב ברחבי הארץ בשיתוף עם הסוכנות היהודית; וכן לביצוע תחזוקה של דירות הדיור הציבורי הקיימות. כמו כן, עבור מכרז חדש להפעלת בתי גיל הזהב בשנים 2021-2025 משרד השיכון יתוקצב ב-150 מיליון שקל באופן חד פעמי.
בנוסף, התקציב לתחזוקת הדיור הציבורי ושיקום שכונות יתוגבר באופן חד פעמי בשנת 2021 ב-170 מיליון שקל ובשנת 2022 ב-196 מיליון שקל. לצורך השוואת סיוע בשכר דירה לנכי רדיפות הנאצים לנכי המלחמה בנאצים, יוגדל בסיס התקציב של משרד השיכון עד 16 מיליון שקל. עוד כוללת התוכנית להתנעת מערך הדיור הציבורי פיילוט המכונה "שכירות בטוחה", במסגרתו תיושם שכירות ארוכת טווח ל-10 שנים ב-200 דירות לזכאים בארבע ערים.
כיום, לדיור ציבורי ממתינים כ-5,600 זכאים, מתוכם כ-4,200 חסרי דירה וכ-1,400 הממתינים להחלפת דירה. כמו כן, כ-1,430 קשישים ממתינים לפתרון דיור בבתי גיל זהב. מ-2014 ועד היום נרכשו למלאי כ-2,820 דירות בלבד מתקציב קרן הדיור הציבורי והנפקת האג"ח שביצעה חברת עמידר בשנת 2018. בנוסף, 178 אלף משקי בית מקבלים סיוע בשכר דירה בכל חודש וישנן כ-900 דירות ריקות הממתינות לשיפוץ לצורך אכלוסן.
לדברי אלקין, "במשך שנים אגף התקציבים במשרד האוצר נלחם בניסיון להגדיל את מלאי הדיור הציבורי, וקרוב ל-30 אלף זכאי משרד השיכון ומשרד הקליטה ממתינים שנים ארוכות לקבלת דירות. רכישת הדירות אמורה להתבצע בין השנים 2022-2023 על מנת שהן יגדילו את המלאי באופן מיידי. 2,500 מתוך 3,000 הדירות המתוכננות להיבנות בבתי גיל הזהב צפויות לקום במהלך השנתיים הקרובות. מדובר בשלב הזה ב-5,000 זכאים שיקבלו דירות והתוכנית היא להמשיך את תהליך רכישת הדירות כחלק מתוכנית רב שנתית. לא נסתפק רק בצעד הזה ואני מקווה שבתקציבים הבאים נמשיך בהיקפים האלה".
במסגרת התקציב שאושר, יוקצו חצי מיליארד שקל לטובת הסכמי מסגרת להתחדשות עירונית לשנים 2021-2022 וכן תוקצה תוספת של 100 מיליון שקל לפעילות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית (תקציב חד פעמים של 20 מיליון שקל ב-2021 ותקציב נוסף חד פעמי בסך 80 מיליון שקל ב-2022). מו כן, תוקצה תוספת של 83 מיליון שקל ל-2021 ו-90 מיליון שקל ל-2022 לטובת האצת הנדל"ן ועידוד ההתיישבות ביישובי המגזר הכפרי, בפריפריה וביהודה ושומרון.
אלקין הוסיף כי "המטרה שלנו היא להגדיל את מלאי הדירות בערים הוותיקות והגדולות במסגרת של התחדשות עירונית ולחזק את פעילות הרשות להתחדשות עירונית, שגם תהווה שחקן משמעותי בקידום המטרו. במסגרת הסכמי המסגרת עם הרשויות המקומיות נזרז פרויקטים של פינוי בינוי. בישיבות התקציב דאגנו שיוקצו תקציבים למשרד התחבורה והחינוך כדי להסיר חסמים בתוכניות דיור כגון היעדר פתרונות תחבורתיים והיעדר מספר מספק של כיתות לימוד".