הממשלה אישרה היום (ראשון) את הצעתה של שרת התחבורה, מירי רגב, לקביעת מכסה של עובדים זרים ייעודיים לענף התשתיות. בשלב הראשון מדובר במכסה של 10,000 עובדים מסרי לנקה, ובשבוע הבא צפוי להגיע השר לענייני עובדים זרים של סרי לנקה לביקור בישראל, כאשר השאיפה היא להגדיל את מכסת העובדים. מטרת ההצעה לאפשר המשך ביצוע של מיזמי תשתיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל ולשמור על הרציפות התפקודית.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המלחמה, שסגרה את השערים בפני כ-90 אלף עובדים פלסטינים, הובילה למשבר חמור גם בענף התשתיות, שכמו ענף הבנייה סובל אף הוא ממחסור בידיים עובדות. קבלני תשתיות חוששים מקריסה ומעיכובים בקידום תשתיות לאומיות, לצד תשתיות הכרחיות בשכונות מגורים.
1 צפייה בגלריה
עבודות תשתית
עבודות תשתית
עבודות תשתית
(צילום: ירון ברנר)
המשק, שנמצא במצוקה גדולה מאוד כתוצאה מהמחסור בידיים עובדות, הביא להעלאת יוקר המחייה ולהאטה במיזמי תשתיות מרכזיים. אפילו קבלני הבנייה הזהירו כי המשך מחסור בעובדים בענף התשתיות יוביל לעיכובים בקבלת טפסי 4 (טפסי אכלוס) לאלפי דירות חדשות שצפויות להיות מוכנות בחודשים הקרובים, משום שלא יחוברו לתשתיות הכרחיות כגון חשמל, ביוב, ניקוד ועוד.
בענף הבנייה רשומים 3,103 קבלנים שעוסקים גם בתשתיות, מתוכם 1,269 שעוסקים רק בתשתיות. קבלנים אלה מבצעים עבודות בטון, אספלט, עפר וחציבה, עבודות להקמת קווי מים, ביוב וניקוז, גשרים, הנחת קווי תקשורת, התקנת רמזורים, סלילת כבישים, הקמת ממגורות, מגדלי מים וארובות ועוד. לאורך השנים הועסקו עובדים זרים במיזמי תשתיות באמצעות חברות ביצוע זרות לפרויקטים לאומיים. מתוך כ-90 אלף עובדים פלסטינים בענף הבנייה, כ-10,000 עובדים הועסקו בענף התשתיות.
המציאות החדשה חייבה הבאת עובדים זרים והתנתקות מהעובדים הפלסטינים. זאת בזמן שעד כה ניתן היה להביא לישראל עובדים זרים רק לענפי הבנייה, החקלאות והסיעוד. מדובר בהצעת החלטה נפרדת מהצעת ההחלטה להגדיל את מכסת העובדים הזרים לענף הבנייה, במסגרת תוכנית הדיור הממשלתית שאושרה לפני מספר שבועות.
העובדים הזרים אשר יגויסו לעבודה בבינוי תשתיות ייבחנו מקצועית על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפני הגעתם לישראל. בנוסף, ההחלטה מנחה את שר החוץ ורשות האוכלוסין וההגירה בשיתוף יתר המשרדים הנוגעים בדבר לפעול במהירות האפשרית ליישום הסכמים בילטראליים קיימים ולהתקשר בהסדרים ובהסכמים בילטראליים חדשים.

"לא מבינים את גודל האירוע"

במהלך הדיון בממשלה התעורר שוב הוויכוח בדבר מניעת הכניסה לישראל של עובדים פלסטינים, שהותירו את ענפי הבנייה והתשתיות ללא ידיים עובדות. השרה רגב טענה כי "מגבילים אותי עם העובדים הזרים וזה תוקע לנו את המדינה. כמה עוד נחכה לעובדים זרים?", שאלה. על כך השיב שר הכלכלה, ניר ברקת: "אין מדיניות לממשלה. הממשלה הזאת נכשלת בסיפור העובדים הזרים. יש צורך דחוף בעשרות אלפי עובדים זרים ממדינות שלום".
ברקת הוסיף כי "להחזיר את הפועלים הפלסטינים יהיה אסון. יש בממשלה מי שבכוונה מונע את הבאת העובדים הזרים ממדינות שלום. בזמן שמפועלים ממדינות שלום דורשים תעודות יושר ותנאים מטורפים, מהפלסטינים לא דורשים כלום כדי להכניס אותם לישראל. מישהו פה מקשה בכוונה על הכנסת פועלים ממדינות שלום". שר הפנים, משה ארבל, אמר: "השב"כ מאשר את הפועלים הפלסטינים", ועל כך השיבה רגב: "פתאום השב"כ זו תעודת יושר?".
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס לנושא ואמר: "אני מנחה את מנכ"ל משרד ראש הממשלה להיכנס לנושא ולהציע פתרונות תוך 3 שבועות מעכשיו". ברקת ענה: "זה יותר מדי זמן, המשק לא יעמוד בזה - למה מחכים?", ועל כך השיב נתניהו:"אז תקצרו את זה". ברקת הוסיף: "כל המדינה מחכה לפועלים ממדינות שלום, ובחדר הזה לא מבינים את גודל האירוע. כאילו לא למדתם כלום מה-7 באוקטובר. אתם עושים הכל כדי להחזיר את הפועלים הפלסטינים. הזוי".
בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ בירכו על אישור הממשלה להביא עובדים זרים לענף התשתיות ומסרו כי "החלטה זו חשובה ליכולתו של הענף לתפקד, והופכת לקריטית לנוכח הצורך הדחוף במניעת המשך האיחור שנוצר בהקמת תשתיות מכל הסוגים, בכל הארץ, יחד עם הצורך הצפוי בשיקום התשתיות בעוטף עזה ובגבול הצפון". עם זאת, הדגישו כי "לאחר 4 חודשים שבמהלכם המדינה לא הצליחה לייצר פתרון להבאה מהירה של עובדים זרים לישראל, ולנצל את מלוא המכסה של העובדים הזרים שכבר נבחנו ומוכנים להגיע לארץ, חובת הממשלה להוביל מהלכים שיקצרו דרמטית את זמן ההמתנה לכל העובדים הזרים לענף הבנייה והתשתיות".