בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של סגן מנהל בחברת זיקוקים להכיר כתאונת עבודה בפגיעתו מפיצוץ מחסן במושב פורת שבשרון שבגינו נהרגו שני עובדים. הוא הואשם בהמתה בקלות דעת – עבירה מסוג פשע השוללת גמלה מהביטוח הלאומי – אלא שלבסוף הוא הורשע בעבירות מסוג עוון בלבד, ולבית הדין זה הספיק כדי להכיר באירוע.
התובע (50) היה סגן מנהל חברת "לביא אומגה" ועסק בהפעלת זיקוקים ופירוטכניקה. במרץ 2017, בזמן ששהה בעבודה, אירע פיצוץ עז במחסן הסמוך למשרדו שגרם לפציעתו ולמותם של שני עובדים. בעקבות האירוע הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו כמה עבירות, בהן המתה בקלות דעת – עבירה מסוג "פשע" השוללת קבלת קצבה מהביטוח הלאומי.
1 צפייה בגלריה
זירת הפיצוץ במושב פורת, מרץ 2017
זירת הפיצוץ במושב פורת, מרץ 2017
זירת הפיצוץ במושב פורת, מרץ 2017
(צילום: כיבוי אש)
בסמוך להעמדתו לדין הוא פנה לביטוח הלאומי על מנת שיכיר בו כנפגע עבודה, אלא שכצפוי הוא נדחה בשל הסעיף בחוק ששולל מתן קצבה עבור פגיעה בעבודה שהתרחשה אגב פשע. הוא ערער לבית הדין אלא שההליכים עוכבו עד להכרעת ההליך הפלילי. בסופו של דבר הוא הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות מסוג "עוון" בלבד (מעשה פזיזות ורשלנות והחזקת חומר מאושר והחסנתו) וההליך בבית הדין לעבודה חודש.
לטענתו, הפיצוץ נגרם תוך כדי ועקב עבודתו בחברה ולכן יש להכיר בפציעתו כתאונת עבודה. מנגד גרס הביטוח הלאומי שהפגיעה לא אירעה עקב העבודה אלא בשל מעשי עבריינות שלו, כך שאין להכיר באירוע.
השופט כאמל אבו קאעוד הסביר שמדובר בתאונה שהתרחשה תוך כדי העבודה ולכן חלה בנסיבות העניין החזקה שבסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי שלפיה היא התרחשה אף עקב העבודה. במילים אחרות, במידה שלא יוכח שהאירוע התרחש בשל גורם אחר שאיננו העבודה – יש להכיר בפציעת סגן המנהל בפיצוץ כתאונת עבודה.
עו"ד אברהם (בומה) ברחדעו"ד אברהם (בומה) ברחד
בפסק הדין הובהר שהתובע שימש כשכיר בחברה ובסך הכול מילא את הוראות הממונים עליו ביחס לאחסון הזיקוקים, הגם שהיו רשלניות (שכן משרדי החברה לא נבנו כבונקר לאחסנת חומרי נפץ כנדרש בחוק). בהתחשב בעובדה שהוא גם לא הורשע לבסוף בעבירה מסוג "פשע", הרי שאין הצדקה לשלול ממנו את מטריית החוק הסוציאלי.
"הטיפול הרשלני בחומרי הנפץ קשור לעבודה ומשרת תכלית תעסוקתית של מעסיקתו של התובע. התובע לא היה הבעלים והמנהל של החברה, והאחריות העיקרית בעניין זה הייתה מוטלת על מעסיקתו. אין ברשלנותו של התובע בלבד, הפועל מכוח הנחיות המעסיק בעניין האחסון של חומרי הנפץ, כדי לשלול כי מדובר בתאונת עבודה", כתב השופט.
הוא הוסיף כי התובע לא אחסן את הזיקוקים על דעת עצמו או לצרכיו הפרטיים, ולא קיבל רווח כלשהו מהפרת הנהלים בדבר אחסון חומרי הנפץ. העבירות שבהן הורשע נעשו אגב מילוי תפקידו ובהתאם להנחיות מעסיקתו, כך שאין בכוחן לשלול ממנו את הזכויות השמורות לנפגעי עבודה.
לפיכך השופט קיבל את התביעה והכיר באירוע כתאונת עבודה. לנוכח התוצאה חויב ביטוח לאומי לשלם לתובע הוצאות בסך 10,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד רינה נחמני רבינוביץ' • ב"כ הנתבע: עו"ד ליעד עמר • עו"ד אברהם (בומה) ברחד עוסק בביטוח לאומי • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין