אבא של מילואימניק ששירת 299 ימים מאז 7 באוקטובר לא יקבל מעמד בישראל - כך הכריע לאחרונה בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. השופט עודד מאור הבהיר שעצם הוקרת חיילי צה"ל אין משמעותה "התפרקות כללית של נורמות וכללים, ושל הצורך בהפעלת שיקול דעת בבחינת בקשתו של מי ששירת במילואים".
הפנייה לבית המשפט הוגשה על ידי הבן, שהתאזרח במהלך 2021. ביולי אשתקד הוא הגיש בקשה להסדרת המעמד של אביו בארץ מכוח "נוהל מתן מעמד להורים לחיילים" של רשות האוכלוסין וההגירה.
בקשתו נענתה בסירוב, וגם פנייתו לבית הדין לעררים נדחתה בספטמבר האחרון. בפסק הדין נכתב שהאב המערער פעל לאורך שנים "בהיעדר ניקיון כפיים ברף הגבוה ביותר": שהייה בלתי חוקית, שימוש בדרכון מזויף, קבלת רישיון עבודה במרמה ועוד. בנוסף צוין שב-2005 נכנס האב בזהות בדויה לישראל לאחר שגורש, וב-2012 נתפס והורחק בשנית.
על רקע זה הוגש לאחרונה הבן את הערעור, שבו טען שבנוסף למאות הימים שכבר שירת מאז תחילת המלחמה, הוא עתיד בקרוב שוב ללבוש מדים - ולכאורה די בכך כדי לקבל את בקשתו. לשיטתו, בהתחשב בשירות הצבאי המשמעותי, שבמסגרתו חירף נפשו על הגנת המדינה ואף איבד חבר בשדה הקרב, יש לקבוע שהחלטת משרד הפנים לסגור את הבקשה אינה סבירה.
אולם השופט מאור הורה על דחיית הערעור ללא צורך בתשובת הרשות. הוא הביע סלידה מהטענה שלפיה עצם שירות הבן במילואים מעניק לאביו מעמד אוטומטי בישראל. לדבריו, המשמעות של קבלת עמדה זו תהיה שאין ערך לנסיבות הכוללות, לרבות עברו של האב בכל הנוגע לשהייתו הלא חוקית בישראל ולהרחקתו.
עו"ד אלון לייבוביץצילום: אושרית בן-יהודה"יש לומר באופן ברור וצלול: יש להוקיר את חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים על שירותם", נכתב בפסק הדין. "צה"ל הוא צבא העם, והמשרתים כולם מהווים את הפסיפס השלם שנקרא צה"ל. אין ספק שיש להתחשב התחשבות מרבית ככל הניתן בכל מי ששירת הן בסדיר והן בשירות מילואים ונעדר מביתו ולא שהה בקרב אוהביו, קרוביו ומשפחתו במשך זמן רב.
"עם זאת, אין משמעותם של דברים ברורים אלו, התפרקות כללית של נורמות וכללים ושל הצורך בהפעלת שיקול דעת בבחינת בקשתו של מי ששירת במילואים, גם פרק זמן כה ממושך, אלא משמעותם היא כי הדברים ייבחנו לפנים משורת הדין, או באופן מקל וגמיש, באופן אוהד וחיובי ככל האפשר".
מסקנת השופט הייתה שהקביעה שלפיה התנהלות האב נגועה בחוסר תום לב, אינה שגויה. הוא ציין שהנוהל מושא ההליך אינו אלא לפנים משורת הדין, ונולד מהצורך ההומניטרי עבור אותם מצבים שבהם אדם קושר את גורלו עם מדינת ישראל והורהו נתין זר.
לפיכך הוא אישרר את החלטות רשות האוכלוסין וההגירה ובית הדין לעררים, הדוחות את בקשת הסדרת המעמד, בהיותן סבירות ולא כוללות פגמים כלשהם המצדיקים את התערבות בית המשפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערים: עו"ד יעל כץ מסטבאום
• ב"כ רשות האוכלוסין וההגירה: לא צוין
• עו"ד אלון לייבוביץ עוסק באזרחויות ואשרות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
