בית המשפט למשפחה בפתח תקווה אישר לאחרונה את צוואתה השלישית והאחרונה של אם לשלושה לטובת אחת מבנותיה, תוך הדרת ילדיה האחרים. בצעד חריג נמנעה השופטת אפרת ונקרט מלקבל את חוות דעת המומחה שמינתה, שלפיה המנוחה סבלה מדמנציה שמנעה מממנה לצוות, וכן את טענות יתר היורשים הפוטנציאליים למעורבות והשפעה בלתי הוגנת.
האם הלכה לעולמה ב-2018 בגיל 90. בנה הלך לעולמו לפניה, ובנעליו נכנסו כלתה ונכדיה. במהלך חייה ערכה המנוחה שלוש צוואות: בשנים 1991, 2006 ו-2009. על פי האחרונה, בת אחת תירש את כל עיזבונה. אחותה וגיסתה של הזוכה סירבו להשלים עם התוצאה, והגישו התנגדויות.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציהאילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
כלת המנוחה וילדיה ביקשו לקיים את צוואת 1991, בטענה שהיא צוואה הדדית והמנוחה לא יכלה לשנותה. הבת השנייה טענה שצוואת 2006 היא הנכונה ואותה יש לקיים. כלל המתנגדים העלו טענות להיעדר כשירות מצד האם לחתום על צוואתה האחרונה, וכן מעורבות של הבת הזוכה בעריכתה והשפעה בלתי הוגנת שהפעילה עליה. הזוכה, מנגד, כפרה בכל טענות ההתנגדות וביקשה לקיים את הצוואה האחרונה.
תחילה דחתה השופטת ונקרט את הטענה שהאם הייתה מנועה מלערוך צוואות נוספות אחרי זו הראשונה. היא הסבירה שצוואת 1991 נערכה לפני תיקון 12 לחוק הירושה, שהטיל מגבלות על שינוי צוואה הדדית, והיא כוללת סעיף מפורש המתיר לשנותה ולבטלה "בכל צורה שאמצא לנכון".
עו"ד ורד זילברמןעו"ד ורד זילברמןצילום: מעיין סלע
בהמשך דחתה השופטת את עמדת המומחה שמינתה, שלפיה במעמד צוואת 2009 לא הייתה המנוחה כשירה לצוות. בפסק הדין הודגש שחוות הדעת נסמכה על רשומה רפואית אחת בלבד שאין בה כדי לבסס אבחנה כי המנוחה סבלה מדמנציה בעת עריכת הצוואה, ודאי לא ברמה השוללת את כשרותה המשפטית לצוות.
השופטת העירה כי גם בהנחה שהמנוחה אכן סבלה מדמנציה, ייתכן שהמחלה הייתה קלה בלבד, בשלביה ההתחלתיים, כך שעדיין הייתה כשירה לצוות. לזאת הצטרפה עדות עורכת הדין שערכה את הצוואה. היא סיפרה כי הכירה את המנוחה יותר מ-40 שנה, והיא הגיעה אליה בכוחות עצמה בתחבורה ציבורית וידעה להביע את רצונותיה ביחס לצוואה.
לסיום נדחו גם טענות המעורבות וההשפעה הבלתי הוגנת מטעם המתנגדים. השופטת קבעה שהגעת המנוחה למשרד עורכת הדין באופן עצמאי באוטובוס, כשהיא נעזרת במקל הליכה בלבד וללא ליווי של בתה הזוכה, מוכיחה שהצוואה היא פרי רצונה החופשי של האם.
לפיכך, כל ההתנגדויות נדחו במלואן ונקבע שצוואת 2009 היא זו שתקוים. ואחות שנושלה וגיסתה חויבו לשלם הוצאות משפט בסך 80 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד דניאל ארנסט ועו"ד שרי וויס • ב"כ הנתבעת 1: עו"ד לנטון • ב"כ הנתבעים 6-2: עו"ד אוריאל בן אסולי • עו"ד ורד זילברמן עוסקת בירושות וצוואות • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין