משרד האוצר מעריך כי הנזק במשק משביתת נתב"ג היום מסתכם בכ-25 עד 30 מיליון שקל. לפי המשרד, הנזק מתבטא באובדן זמן לנוסעים, בעלויות ישירות ותפעוליות לחברות התעופה, באובדן הכנסות לרשות שדות התעופה ולמפעילים בנמל, בשיבוש בתנועת מטענים ובלדרות ובפגיעה בשרשרת האספקה, וכן בנזק לענפי התיירות והמלונאות.
במשרד האוצר מצביעים על שלוש בעיות מבניות שעומדות, לטענתם, בבסיס הנזק החוזר ונשנה מאירועים מסוג זה: קיבולת מצומצמת מאוד של תשתית התעופה בישראל, תלות מוחלטת בשדה תעופה יחיד, ו-ועד עובדים ברשות שדות התעופה שמונע, לפי הטענה, יעילות, גמישות ופיתוח.
עומס בנתב"ג
(צילום: Jack GUEZ / AFP)
לפי הפירוט שמסר משרד האוצר, נמל התעופה בן-גוריון פועל כיום בקיבולת היומית המקסימלית שלו. שדות תעופה משלימים, כך נטען, יכולים להגדיל את הקיבולת הכוללת ולספק מענה חלופי במקרים של שביתות או תקלות תפעוליות, אך תוכניות הפיתוח הרלוונטיות של רשות שדות התעופה מתעכבות. במשרד מדגישים כי כל יום עיכוב באישור השדות המשלימים ובפיתוחם מגדיל את העומס על נתב"ג ואת התלות בו.
בנוגע לסוגיית התחרות, טוען משרד האוצר כי רשות שדות התעופה מהווה מונופול מוחלט בתחום, כאשר ועד עובדים בעל כוח רב מחזיק בפועל בכלל תפקידי התפעול בנמל, מצב שיוצר, לשיטת המשרד, יכולת השבתה גורפת בידי גורם יחיד. במשרד מציינים כי לדעתם אין לאפשר לגוף בודד כוח מוחלט להשבית את שערי הכניסה והיציאה של המדינה, ולכן יש צורך בייצור תחרות בין יותר ממפעיל שדה תעופה אחד, כדי למנוע מצב שבו שיקולים עסקיים או אחרים מובילים להשבתת המרחב האווירי.
משרד האוצר מפרט גם כמה נתונים על מבנה ההעסקה ברשות שדות התעופה: לטענתו, השכר ברש"ת גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק, והשימוש הנרחב בעובדי הרשות עצמה במרבית המערכים התפעוליים, במקום בזכיינים חיצוניים, פוגע ביכולת הגמישות בהעסקה ובהתמודדות עם ימי עומס.
עוד נטען כי חלק ניכר מהעיכוב בתוכניות הפיתוח נובע ממגבלה תקציבית שמקורה בעלויות שוטפות גבוהות, כאשר עלויות השכר ברש"ת מגיעות, לפי הערכת המשרד, לכ-60% מהוצאות הארגון, מצב שלטענתו מכביד על היכולת לקדם פיתוח נדרש ופוגע ביעילות ובאיכות השירות.
על רקע זה, מציג משרד האוצר רשימת צעדים שלטענתו נדרשים כדי למנוע משבר דומה בעתיד: אישור התוכניות להקמת שדות תעופה נוספים ברמת דוד ובצקלג; פיתוח קיבולת נתב"ג עד למקסימום האפשרי בתשתית הקיימת; יישום החלטת הממשלה בדבר הקמת שדות תעופה על ידי גופים פרטיים, וקידום מהיר של החקיקה הנדרשת לכך, כפי שהוביל משרד האוצר, לטענתו, במסגרת התוכנית הכלכלית האחרונה; וגיבוש תוכנית התייעלות ברשות שדות התעופה שתהפוך אותה לגוף מנהל ומפקח ולא לגוף תפעולי, גם בשדות התעופה הקיימים.
