המבקר על הליקויים העיקריים שהתגלו בדוח
(צילום: משרד מבקר המדינה)
אם המדינה לא מקיימת את הוראות החוק בעניין הגשת דוחות כספיים, האם ניתן להאשים חברות ואזרחים שאינם מגישים במועד את דוחותיהם? מבדיקת מבקר המדינה עולה כי רק 79% מישויות המדינה הגישו במועד הנדרש דוחות כספיים מבוקרים לסוף 2023. כמו כן, ארבע ישויות של משרדים ממשלתיים לא הגישו לחשב הכללי דוחות כספיים מבוקרים במועד הנדרש בכל אחת מהשנים 2019 עד 2023.
מבקר המדינה בדק הפעם את הדוחות הכספיים של מדינת ישראל נכון ל-31 בדצמבר 2023, ובכללן את קרנות ההון הממשלתיות. אלה משמשות לניהול פעילות ייחודית במסגרת הממשלה תוך יצירת הפרדה חשבונאית ותקציבית בין פעילות הקרנות לבין הפעילות הרגילה של הממשלה.
חלק מקרנות ההון הממשלתיות הן תקציביות ואחרות הן חוץ-תקציביות. קרנות הון מרכזיות הן קרן הפיצויים של מס רכוש, הקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר), קרן ערבויות המדינה, הקרן לשמירת הניקיון, קרן העתקת מחנות צה"ל, קרן המטרו והקרן הפנימית לביטוחי הממשלה. מבקר המדינה מתח ביקורת על חלק מהפעילות בקרנות ההון הממשלתיות. כך קבע, בין השאר, כי קשה מאוד לגבש את תקציב המדינה כאשר דוחות מוגשים באיחור או באופן לא נכון.
"אי הגשת המידע במועד הנדרש פוגעת ביכולת להעריך את מצבן הכספים של הישויות, בבחינת מידת עמידתו של הדיווח עליהן בכללי החשבונאות המקובלים וכן בשלמות הדוחות הכספיים של המדינה", נכתב בדוח. "זאת, משום שלאחר פרסומו של המידע המבוקר של ישויות אלו הוא עשוי להיות שונה באופן מהותי מהמידע שבהתבסס עליו הוכנו הדוחות הכספיים המאוחדים של מדינת ישראל".
הביקורת העלתה פגמים שונים בניהול הקרנות. אחד הממצאים הוא כי ברשות אגף התקציבים באוצר אין רשימה של מספר הקרנות התקציביות והיקפן. עוד העלתה הביקורת כי אגף החשב הכללי באוצר מחזיק ברשימה של 54 קרנות הון חוץ-תקציביות ופיקדונות צד ג' בהיקף גדול של 44.4 מיליארד שקל, אך ללא הבחנה ברורה ביניהם, וכי בדוחותיו הוא מדווח על 16 קרנות הון בלבד בהיקף של 36 מיליארד שקל.
"משתמע מכך שאין בידי משרד האוצר מידע מדויק על הקרנות התקציביות והקרנות החוץ-תקציביות", מציין המבקר. עוד נמצא כי אין בידי אגף החשב הכללי רשימה של כל קרנות ההון התקציביות, אף שהצורך ברשימה מלאה של כלל קרנות ההון לשם דיווח עליהן בדוחות הכספיים עלה באגף כבר ב-2007. ברשימת קרנות ההון חסר מידע חשוב לקוראי הדוחות על מספרן והיקפן הכספי".
עוד ציין המבקר כי נמצאו הבדלים מהותיים בין אגף החשב הכללי לאגף התקציבים בהגדרת המונחים השונים, וכי התוצאה היא חוסר אחידות בין האגפים בנוגע לסיווג קרנות ההון. "חוסר האחידות הזו מביאה לפגיעה בשקיפות הצגת הנתונים על קרנות ההון לקוראי הדוחות הכספיים", נכתב בדוח.
המבקר מתייחס להיעדרה של הבחנה ברורה באגף החשב הכללי בין קרנות הון חוץ-תקציביות לבין פיקדונות צד ג', ומציין כי עובדה זו מעלה את החשש כי הוקמו קרנות הון "ללא האישור הנדרש", כלשונו. נוסף על כך, במסמכי היסוד של כמה מהקרנות לא נמצאה כל התייחסות להבטחת השימוש בכספים להשגת המטרות.
ליקוי נוסף שנמצא באגף החשב הכללי קשור במסמכי הפיקדון: מתוך 51 פיקדונות שעליהם דיווח החשב הכללי אין כלל מסמכי פיקדון לשבעה פיקדונות, ואין התייחסות לשיעור הריבית ב-17 פיקדונות (כלומר בשליש מכלל הפיקדונות). כמו כן, שיעור הריבית שזקף החשב הכללי אינו אחיד.
"מאפייני מלחמת חרבות ברזל מצביעים על היקף נזקים רב הנובע בין היתר מהתארכותה", קובע מבקר המדינה בפרק ההמלצות. "לא מן הנמנע כי הרחבת התקנות למתן פיצוי מקרן הפיצויים תלווה בד בבד בירידה בהכנסות המדינה ובדרישות להגדיל את מסגרת התקציב. לפיכך מומלץ כי משרד האוצר יפיק לקחים בדבר היקף הפיצוי הניתן ויתאים לכך את היקף היתרות בקרן".
באוצר נמנעו מלהגיב לדוח המבקר.
