"עם כניסתי לתפקיד, לפני חצי שנה, הבנתי מיד שהנושא הבוער ביותר שחייב לקבל מענה מהיר, הוא הטיפול במסחר בקריפטו ובמטבעות וירטואליים". כך אומר חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון, בשיחה עם ynet.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"בנושא זה ונושאים נוספים הצטברו על שולחני עשרות רבות של פניות מרואי חשבון שמרגישים חשופים בצריח ושהמדינה לא סופרת אותם. לא יעלה על הדעת שבמדינת ישראל בשנת 2022, מאות אלפי ישראלים קונים ומוכרים קריפטו, תוך הפרת החוק ואי-דיווח לרשות המיסים. רואי חשבון רבים שבקיאים בתחום, מספרים על חוסר ודאות ועל חשש לפעול עבור לקוחותיהם, כדי לא להיות חשופים בעצמם".
מה ההשלכות?
"אנחנו יורים לעצמנו ברגל. ישראל נחשבת, ובצדק, למעצמת הייטק, פינטק ובלוקצ'יין. מאות חברות ישראליות מפתחות שירותים וטכנולוגיות שמטרתם ליצור כלים יעילים וחדשניים בתחום הפיננסים והבנקאות. אלא שמיזמי פינטק ובלוקצ'יין דורשים סביבה רגולטורית בטוחה - ולצערי כאן אנחנו בפיגור משמעותי ביחס למדינות רבות בעולם - והתוצאה היא בריחה של יזמים ישראלים רבים לחו"ל".
מה אתה מציע לעשות?
"אני לא מחכה לאף אחד. בנק ישראל והפיקוח על שוק ההון נרדמו בשמירה, לא ייתכן שלוקח שנים להסדיר תחום שברוב מדינות ה-OECD כבר הפך לדבר שבשגרה. לכן, עם כניסתי לתפקיד, הקמתי ועדת מומחים שתגבש מסקנות ותגיש אותן למקבלי ההחלטות. זה מה שאני מתכוון לעשות בכל נושא ברמת המשק הכלכלי שלא מטופל ושאנחנו רואי החשבון יודעים איך צריך לטפל בו".
להפוך לגוף סטטוטורי משפיע
שרייבר הוא נשיא הלשכה הראשון שלא מגיע ממשרד רואי חשבון. הוא עבד כמנהל הכספים בגופים בולטים במשק ואף הוביל הנפקות מורכבות בבורסה. כל אלה מייחדים אותו כמי שמגיע עם ניסיון מעשי והבנה של המציאות הכלכלית ולא רק החשבונאית. המשימה העיקרית שנטל על עצמו, כדבריו, היא קידום חקיקה שבאמצעות שינוי מבני ורגולטורי תהפוך את לשכת רואי החשבון לגוף מוביל ומשפיע ברמת המשק והחקיקה, בדומה ללשכת עורכי הדין, "כי הציבור והמשק צריכים אותנו בצמתים האלו", אמר.
לדבריו, "בישראל ישנם כ-30 אלף רואי חשבון אולם רק 14 אלף מתוכם הם חברי לשכה. המשמעות היא שבמדינת ישראל אין כיום יכולת לפקח על רמה מקצועית נאותה בקרב רואי החשבון. אין לנו אתיקה ראויה, יכולת אכיפה והרתעה. התוצאה הישירה והברורה היא פגיעה באיכות הביקורת, ברמת הייצוג של נישומים במס הכנסה, בחסכונות ארוכי הטווח של הציבור ולמעשה במשק כולו".
היכן עומדת רשות המיסים ביחס אליכם?
"לצערי, אני מוצף בטענות של החברים על כך שרשות המיסים מכבידה על רואי החשבון ולא מתחשבת במעמדם וביוקרת המקצוע. הדבר בולט במיוחד אצל רואי החשבון הקטנים והבינוניים, מערכת שע"מ (מערכת ממוחשבת אליה מזינים רואי חשבון את הנתונים לרשות המיסים - ג.ל) לדוגמה, מייצגת התנהלות אנכרוניסטית ומיושנת ואפס השקעה בפיתוח. אני רוצה ששר האוצר יחליט שהגיע הזמן לשים שני מיליארד שקל להחלפה למערכת חדשה שמתאימה ל-2030 ואמרתי לו את זה בפגישתנו".
אילו תובנות יש לך מתקופת הקורונה?
"אני רוצה שיהיה ברור, ללא המקצועיות והמסירות של רואי החשבון, שהתגייסו בשיא המשבר לעבודה מאומצת ללא תגמול, אף עסק לא היה פוגש את כספי המענק. אבל זה פשוט אבסורד שרואי חשבון עסוקים 80% מהזמן בביורוקרטיה חסרת תוחלת ולא בעבודה. אני כאן כדי לזעוק את זעקת המשרדים הקטנים והבינוניים, שכורעים תחת הנטל, אותם משרדים הם הרוב השקט והדומם של הענף וחייבים להגן עליהם".
דוגמה מובהקת לחוסר ההבנה של חשיבות נוכחותם של רואי חשבון בצמתים חשובים, מוצא שרייבר בנושא הייצוג בדירקטוריונים של חברות ציבוריות וממשלתיות. "פניתי לראש הרשות לניירות ערך, ענת גואטה, ואמרתי לה שהלשכה בראשותי תמשיך ללחוץ עד שיחייבו בחוק נוכחות של רואה חשבון בכל דירקטוריון. אני צריך בכלל להסביר עד כמה הדבר הזה חיוני? איך ייתכן שבכל העולם מבינים את זה ופה לא? המציאו איזו הגדרה מוזרה של 'מומחה פיננסי', שאין לה שום משמעות. אח"כ מתפלאים על גילויי שחיתות ועל נפילות של פירמות?".
ישראל מדינה מושחתת?
"אני לא אוהב סיסמאות, אבל כן, אי-אפשר להתעלם מכך שישנם גילויי שחיתות. בחלק לא מבוטל של החברות הממשלתיות והציבוריות לצערי הממשל התאגידי לא מספק, ולדעתי את רובם ניתן היה למנוע או לפתור על ידי חיזוק מנגנוני הבקרה כפי שהצעתי לעשות בנושא הדירקטורים".
מנקודת מבטך, איזה ציון אתה נותן לתפקודו של שר האוצר, אביגדור ליברמן, עד כה?
"ציון גבוה מאוד. ליברמן מוכיח אומץ ציבורי, הוא לא מתפתה לעשות רק מה שנוח בטווח המיידי, לא מתרגש מטיעונים פופוליסטיים, וניכר שהוא נותן חופש פעולה אמיתי לדרגים המקצועיים ונותן להם שקט תעשייתי, כל כך חיוני אחרי תקופה קשה כל כך".
