בית משפט השלום בחיפה ביטל לאחרונה הליך חדלות פירעון של חייב שנמנע מלדווח לנאמן על פעילות כלכלית במזרח הרחוק, ביצע העדפת נושים אסורה והסתיר הכנסות מעבודה. השופטת תמי לוי ייחסה לו "חוסר תום לב אקוטי".
מדובר בהליך חדלות פירעון שנפתח לפני כארבע שנים. בינואר 2024 גובשה הסכמה לתוכנית שיקום שבמסגרתה ישלם החייב לקופת הנשייה 29,400 שקל ב-60 תשלומים שווים, בסך 490 שקל כל אחד, ויקבל הפטר. כשנתיים וחצי חלפו, ובמאי האחרון ביקש הנאמן בתיק לבטל את ההליך.
פשיטת רגל חובות חייב חובפשיטת רגל חובות חייב חוב
(אילוסטרציה: shutterstock)
לדברי הנאמן, הוא גילה שהחייב השתמש בתקופת ניהול ההליך בחשבון בנק פעיל בתאילנד, שעליו לא דיווח. לדבריו, האיש נמנע מלהצהיר על חוב לנושה מסוים, ואף פעל להחזיר לו הלוואה שלקח ממנו, תוך ביצוע העדפת נושים פסולה. בנוסף יוחסו לו הסתרת הכנסות מעבודות נוספות, ומסירת מידע כוזב.
החייב הכחיש שבבעלותו חשבון בנק פעיל בתאילנד, וכפר בכך שהסתיר מהנאמן הכנסות. לטענתו, אי-הדיווח על הנושה נעשה מחוסר ידיעה ובתום לב, וכי שילם לו בסך הכול 600 שקל – "תשלום זניח שבוצע מתוך חשש מהנושה, ובהיעדר ייצוג". הוא עתר לדחות את בקשת הנאמן ולהמשיך בתוכנית השיקום הכלכלי שנקבעה לו.
אבל השופטת לוי קבעה שהליך חדלות הפירעון יבוטל, כארבע שנים לאחר פתיחתו ובחלוף כשנתיים וחצי ממועד גיבוש תוכנית השיקום. היא נימקה זאת ב"חוסר תום לב אקוטי" שלמסקנתה אינו מאפשר את המשך ניהולו.
עו"ד ניר ויינרמן עו"ד ניר ויינרמן
בפסק הדין נכתב: "היחיד היה מיוצג בהליך ולא תתקבל כל טענה בדבר אי-הבנה / ידיעה מצידו. קל וחומר שעה שהיחיד לא הצהיר אודות החוב לנושה, על אף שנשאל על כך במפורש במסגרת הבירור בפני הנאמן. היחיד שילם תשלומים לנושה הנ"ל מחוץ להליך ובמהלך תקופת ההליך באמצעות חשבון בנק שלא דיווח אודותיו ו/או כספים שלא ברור מה מקורם".
הובהר כי התנהלות בשקיפות הינה מאבני היסוד של הליך חדלות פירעון, כאשר הסתרת המידע מצד החייב במקרה זה, כמוה כזניחת ההליך על ידו.
השופטת התרשמה שרב הנסתר על הגלוי בהתנהלותו, והאשימה אותו כי "אינו בוחל בהצגת גרסאות עובדתיות סותרות, הסתרת עובדות מהותיות מהנאמן וחמור מכך – הסתרת פעילות כלכלית שאינה מדווחת ותשלומים לנושה שלא הוצהר ומחוץ להליך".
בפסק הדין הוסבר כי זכותם של חייבים לחסות בצל הליך חדלות פירעון הוגדרה כ"חסד" מטעם המחוקק, והיד המושטת אליהם מלווה במקביל בדרישה נוקשה להתנהגות בתום לב מצדם - שאחרת הפגיעה בנושים תהא בלתי מוצדקת.
נקבע כי הכספים שהצטברו בקופת הנשייה ישמשו לתשלום הוצאות ההליך, וכי אם תישאר יתרה - היא תחולק בין הנושים. לבסוף נקבע שכתנאי להגשת בקשה חדשה, ובהתאם לפסיקה, יהא על החייב להמתין תקופת צינון מסוימת ולשלם מקדמה בסך 4,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד ניר ויינרמן עוסק בחדלות פירעון • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין