נדחתה בעלת דירה בהרצליה שהתנגדה לפרויקט תמ"א 38 בבניין שלה בטענה לחרדת מעליות והיעדר נגישות מתוכננת לבתה המתניידת בכיסא גלגלים. המפקח על רישום מקרקעין בנתניה, ארז שטיינברג, קבע לאחרונה שסירובה אינו סביר ושעליה לחתום תוך חודשיים על מסמכי הפרויקט - אחרת יחתום עורך הדין של הדיירים במקומה.
מדובר בבית משותף הכולל תשע יחידות דיור. בעלי שמונה דירות התקשרו בספטמבר 2020 עם יזמית לצורך ביצוע פרויקט הריסה ובניה מחדש מכוח תמ"א 38/2. התוכנית היא להקים מבנה חדש בסטנדרט בנייה מודרני עם פי שלושה יחידות דיור שיהיה עמיד מפני רעידות אדמה וטילים. במסגרת המיזם עתיד כל דייר לקבל תוספת של שטח, מרפסת שמש, ממ"ד, מחסן וחניה.
בדצמבר 2022 אושרה הבקשה להיתר בנייה, אלא שבעלת דירה בקומה השלישית, הצפויה לקבל דופלקס בקומה השישית או השביעית, סירבה לחתום. בין היתר היא הסבירה שהיא סובלת מפחד ממעליות עקב טראומת ילדות, דבר שלטענתה הופך את המגורים בקומה גבוהה לבלתי אפשריים עבורה. היא הוסיפה שהדירה החדשה לא תהיה נגישה עבור בתה הנכה המתגוררת עימה.
השכנים פנו למפקח וטענו שמדובר בסירוב בלתי סביר, ועל כן יש לחייב אותה לחתום על מסמכי התמ"א. לדבריהם, הטענות בדבר נגישות הדירה הועלו בשלב מאוחר, כך שיש לראותן כ"כבושות". עוד הם הדגישו שעל פי המתוכנן, עתידה שכנתם לקבל נכס ששוויו עולה ב-2.7 מיליון שקל על דירתה הקיימת, כך שאין לה סיבה לסרב.
ואכן, המפקח שטיינברג קבע שסירוב הדיירת לפרויקט אינו סביר. הוא ציין שמצב בתה לא הוכח באמצעות חוות דעת רפואית, ואולם גם בהנחה שהיא סובלת מ-100 אחוזי נכות – לא הוצגו ראיות המפרטות כיצד יש לבצע את ההתאמות, והאם הדירה הנוכחית נגישה עבורה.
עו"ד אנוש וקסמן"משלא הובהר ופורט באופן מספק מהן ההתאמות הקיימות בדירת הנתבעת ומהן ההתאמות הנדרשות הן בדירת התמורה והן בדירה החלופית על מנת להקל על (הבת) בשל מוגבלותה, והכל בהלימה לצרכיה הרפואיים הספציפיים – הרי שהנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח אילו התאמות יש לבצע בדירות", כתב.
לגבי טענת החרדה ממעליות הצביע המפקח על עובדה המחלישה אותה משמעותית: בשנת 2009 חתמה הדיירת על הסכמתה העקרונית להתקנת מעלית בבניין (דבר שלבסוף לא בוצע). "עובדה זו עומדת בסתירה, לכאורה, לטענתה בדבר חרדת מעליות מילדות", כתב והוסיף שהטענה נעדרה מכתב ההגנה של הדיירת והועלתה בשלב מאוחר יותר.
מסקנתו הייתה שטענותיה בעניין המעלית הועצמו בדיעבד ובאופן בלתי ראוי כדי לשרת את רצונה להישאר בקומה נמוכה. בדרך אגב הוזכר שהתקנת מעלית לא רק שלא תזיק לנתבעת – אלא אף תועיל לבתה הנכה, על רקע מגבלותיה התפקודיות.
לפיכך קיבל המפקח את תביעת השכנים והורה לבעלת הדירה לחתום תוך 60 ימים על הסכם התמ"א ויתר המסמכים. הוא קבע שאם לא תחתום, עורך הדין של תומכי הפרויקט יעשה זאת במקומה. בנוסף היא חויבה בהוצאות משפט בסך 25 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד דר ויינברג
• ב"כ הנתבעת: עו"ד רפאל דלל
• עו"ד אנוש וקסמן עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
