אחרי למעלה משנה של מלחמה, פינוי אזרחים המוני ונזק גדול ברכוש, רבים מעריכים כי שעת השיקום מתקרבת. כעת נשאלת השאלה איך משקמים את הצפון והדרום? מה על הממשלה לעשות ומה חלקם של היזמים והשוק הפרטי במהלך? במקביל יש מי שטוען שדווקא עכשיו זה הזמן להשקיע במקומות הללו וזו תהיה לא רק שנת השיקום אלא גם שנת ההזדמנויות. אנשי ענף הנדל"ן מסמנים את הדרך לבנייה ותקומה, ומעריכים כיצד תיראה שנת 2025 ביישובי קו העימות.
"ישראל היא מדינה חזקה עם ציבור שמפגין, גם השנה, ציונות במיטבה. הדרום כבר חוזר למסלול של צמיחה, ואני מאמין כי גם הצפון בדרך לשם. בתי הקפה, המסעדות, הצימרים – הם מתמלאים, וזה קורה מאוד מהר.
יעקב אטרקצ'יצילום: יח"צסיירתי בצפון, וראיתי במו עיניי באיזו מהירות שבו הישראלים למקומות שהיו מחוץ לתחום במשך חודשים ארוכים", כך מספר יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ"ל אאורה ישראל, ומבהיר: "המדינה צריכה לסייע לתושבים לחזור, להשקיע בתשתיות ובעסקים. בתחום הנדל"ן, במרבית האזורים לא צריך את המדינה. יש ביקושים יפים. אבל בקריית שמונה, למשל, המדינה כן צריכה להכניס את היד לכיס, לעודד יזמים בתחום הנדל"ן ולסייע ליצור מקומות תעסוקה. כיזם, אני לא רוצה שום דבר מהמדינה. ברוב המקומות הפרויקטים רווחיים, ואני מאמין בבנייה נרחבת בפריפריה. זו ציונות אמיתית, וההזדמנויות בצפון וגם בדרום כבר נראות לעין: בשדרות, אופקים, נתיבות, מעלות, נהריה, עכו".
גם איל הנדלר, יו"ר קבוצת כנען, מתייחס לתפקידה החיוני של המדינה בהליכי השיקום הנדרשים ולתשתית שתאפשר את השיקום בכלל: "המשבר בענף הנדל"ן מחייב פתרונות מערכתיים ומקיפים, שיתנו מענה לטווח הקצר וגם לטווח הארוך. ראשית יש צורך דחוף בהכנסת עובדים זרים איכותיים לענף הבנייה כדי להתמודד עם המחסור החמור בכוח אדם מקצועי, המעכב פרויקטים ומייקר את עלויות הבנייה. במקביל על רשות מקרקעי ישראל לשחרר קרקעות נוספות לבנייה רוויה באזורי ביקוש, צעד שיכול להגדיל משמעותית את היצע הדירות ולמתן את מחירי הנדל"ן שממשיכים להאמיר.
אייל הנדלרצילום: תומר חומפסלאור אירועי המלחמה והשינוי בתפיסת הביטחון האישי, נדרשת רפורמה מקיפה בתחום ההתחדשות העירונית. רפורמה כזו תאפשר לא רק תוספת משמעותית של יחידות דיור, אלא גם שדרוג מערך המיגון בבניינים קיימים, דבר שהפך לצורך קריטי עבור אזרחי ישראל. בנוסף המדינה חייבת לקחת אחריות על פיתוח מודל כלכלי בר־קיימא, שיעודד משקיעים פרטיים להיכנס לתחום ההשכרה ארוכת הטווח. מודל כזה צריך לכלול תמריצים משמעותיים והקלות מיסוי שיהפכו את ההשקעה בדיור להשכרה לאטרקטיבית. זהו צעד הכרחי שיתרום ליציבות בשוק הדיור ויספק פתרונות דיור נגישים לזוגות צעירים ולמשפחות שידם אינה משגת לרכוש דירה בשוק הנוכחי".
חיים פייגלין, מנכ"ל חברת צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, טוען כי על הממשלה להציג "תוכנית גדולה ומשמעותית" כבר כעת. לדבריו, "שיקום הצפון והדרום ידרוש מהממשלה בראש ובראשונה להציג תוכנית סדורה ומפורטת, ולהקצות לטובתה תקציבים גדולים. בלי כסף משמעותי מהמדינה זה לא יתממש. נכון להיום אין תקציבים, והגירעון הממשלתי רק תופח. שנית הממשלה ניצבת בפני אתגר גדול אחר – איך לרתום את המגזר העסקי לטובת מאמצי השיקום, ולהביא אותו לשאת ברוב המעמסה של הביצוע. לשם כך המדינה צריכה תחילה לאפשר ליזמי הנדל"ן להביא בעצמם את העובדים הזרים שהם צריכים – בכמות בלתי מוגבלת, ללא מכסות או הגבלות וללא מעורבות ממשלתית שהתבררה ככושלת. כדי לגרום ליזמים ליטול חלק במאמצי שיקום הצפון והדרום, נדרשים תמריצים כלכליים".
"שנה קריטית בשיקום הצפון"
רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה ישראל מגורים הנכנסת, מסבירה כי השיקום צריך להיעשות לא רק בתחום המגורים או בתחומים ספציפיים, כי אם בכל התחומים יחד: "שנת 2025 היא קריטית בשיקום הצפון והדרום, לאחר המציאות הביטחונית המורכבת שחווינו. השיקום הנדרש הוא הרבה מעבר לבנייה למגורים - זו הזדמנות היסטורית לחשיבה מחודשת על איך אנחנו בונים ומחזקים את היישובים שלנו, וכיצד מגבשים סדרי עדיפויות נכונים ומעודכנים. יש להתייחס במסגרת השיקום לכלל התחומים - פיתוח תעסוקה, שדרוג מערכות חינוך, הקמת מרכזי רפואה ופיתוח תחבורה איכותית ותשתיות תומכות. זו משימה לאומית, המחייבת שיתוף פעולה הדוק בין המגזר הפרטי, הרשויות המקומיות והממשלה". אשד לוי מדגישה, כי "המטרה היא לא רק לשקם את מה שנפגע, אלא לנצל את ההזדמנות כדי לבנות טוב יותר. זו המשימה הלאומית שלנו ל־2025, והיא דורשת מאיתנו לחשוב בגדול ולפעול במהירות ובנחישות".
יוסי פרשקובסקי, יו"ר דירקטוריון פרשקובסקי השקעות ובניין, מסביר מדוע חיפה צריכה לקבל התייחסות מיוחדת: "חיפה כבירת הצפון משכה אליה במהלך המלחמה תושבים מהחלקים הצפוניים יותר של המדינה. לאור זאת, אני חושב שיש לעודד יותר פרויקטים בעיר, אם חדשים למגורים ואם פרויקטים של התחדשות עירונית, כדי לתת מענה לביקושים הגדולים שיש לעיר".
ישי רוט, משנה למנכ"ל קבוצת שובל, מזכיר שגם סוגיית הממ"דים משפיעה משמעותית על הביקוש והמחירים: "נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים, כי בשנת 2024 מחוז חיפה רשם עלייה של 11.2% במחירי הדירות. העלייה מונעת בעיקר מהביקוש לדירות עם ממ"ד, מבצעי היזמים והצורך בדיור חלופי עבור משפחות שפונו מבתיהן. הציבור הישראלי כבר אינו מוכן להתפשר על ביטחונו האישי ומצפה למרחבים מוגנים בדירות החדשות. ממשלת ישראל ניצבת בפני הזדמנות יוצאת דופן.
ישי רוטצילום: פרטילא די בשיקום טלאי על טלאי של מבנים שנפגעו; יש לעודד פרויקטים של פינוי־בינוי באופן נרחב. המדינה חייבת להבטיח שלכל אזרח יהיה ממ"ד או ממ"ק, מה שניתן להשיג רק באמצעות בנייה חדשה או פרויקטים משמעותיים של התחדשות עירונית. אסור לאפשר פתרונות זמניים או ממ"דים חיצוניים, אלא להתמקד במענה ארוך טווח. זהו הרגע להקים ועדת תכנון ייעודית, שתפעל בשיתוף פעולה עם פרויקטורי השיקום ותסיר חסמים תכנוניים. תוכניות אלו חייבות להתמקד בחיזוק היישובים ולא רק בפיצוי כספי. במקביל יש להסיר את הסמכות מהרשויות המקומיות בנוגע לקביעת תוכניות בנייניות, ולהעביר את ההחלטות לשמאי הממשלתי, שיבחן את הכדאיות הכלכלית".
"הזדמנות אדירה למדינה"
גל קסטל, משנה למנכ"ל אורון נדל"ן, מזהה הזדמנות במצב הקיים: "זוהי הזדמנות אדירה עבור המדינה לא רק לתקן ולשקם את כל מה שנחרב, אלא להפוך את הצפון לאזור שהוא מהמתקדמים בישראל, תוך שהיא מחויבת לעבודה שיקומית מלאה - החל בתחומי החינוך, דרך התעסוקה והתיירות ועד לפיתוח כלכלי ופיתוח מואץ בתחומי הנדל"ן והתשתיות. כמשימה לאומית, מוטלת על ישראל החובה לחזק את אזור הצפון. רבים מתושבי הצפון עדיין חוששים לחזור הביתה, אחרים מעדיפים לדבוק בחיים החדשים שבנו לעצמם בשנה האחרונה ולא לטלטל שוב את המשפחה. לכן נדרשת כאן לא מעט עבודה מנטלית בכל מה שקשור לשיווק הצפון מחדש, לצד שיקום מקומות העבודה, פיתוח כלכלי משמעותי והקצאת משאבים לפיתוח אזורי וכמובן - התחדשות עירונית, שתאפשר לצפון לקום מחדש באופן חזק וטוב יותר.
גל קסטלצילום: יח"צאפשר וצריך לתת הרבה כוח לאזור הצפון - אפשר לחזק, אפשר לשנות ואפשר להפוך אותו לטוב יותר ממה שהיה לפני המלחמה, אבל מדינת ישראל חייבת להחליט שזה מה שהיא רוצה וללכת על זה בכל הכוח. אחרת אנחנו עלולים לחזות בכישלון אדיר בשיקום האזור הזה ובאובדן - הלכה למעשה - של ערים שלמות".
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין נחמה בוגין מציינת את האתגרים לצד הסיכויים: "שיקום הצפון והדרום מציב אתגרים משמעותיים לצד הזדמנויות ייחודיות בתחומי הנדל"ן, התשתיות והכלכלה. השלב הראשון והקריטי בתהליך השיקום הוא הטיפול המיידי בהרס המבנים וזירוז הליכי הפיצויים לתושבים. שיקום הבתים שנהרסו יוביל להחזרת האוכלוסייה בצורה מהירה יותר. במקביל נדרשת השקעה משמעותית בתשתיות נלוות לדיור, כדוגמת כבישים, תעסוקה, בתי ספר, מרכזים רפואיים מתקדמים, מוסדות להשכלה גבוהה ועוד. אלה יהוו מנוע צמיחה מרכזי לפיתוח אזורי ומקומי בצפון ובדרום. אבל בהסתכלות מאקרו העת הנוכחית מייצרת הזדמנויות משמעותיות למשקיעים זריזים, שיידעו לזהות את פוטנציאל ההשבחה של האזורים הללו בטווח הזמן הבינוני והארוך. מינהלת השיקום והממשלה בשיתוף הרשויות המקומיות חייבות ליצור את התשתית הרגולטורית בתכנון מהיר ויעיל להוצאה לפועל של התוכניות, אחרת זה הליך שיכול להיגרר שנים ארוכות, ואין לנו זמן לכך".
גם יאיר כהן, בעלים ומנכ"ל קבוצת אבני דרך, מדבר על הזדמנות: "האתגר הוא עצום, אך כך גם ההזדמנות. אנחנו רואים תוכניות ממשלתיות והשקעות כלכליות רבות באזורים אלו, אך העבודה עוד רבה. אנו מצויים בנקודת מפנה, שיכולה לשמש הזדמנות לשדרוג תשתיות ולהקמת שכונות חדשות לגמרי, שיחזירו תושבים לצפון ואף ימשכו אוכלוסיות חדשות בכמויות גדולות. בקצרין אנחנו מקימים בימים אלה, ביחד עם חברת י.ד. ברזאני, שכונה חדשה, שתכלול כ־1,800 דירות, לצד הקמת תשתיות, מבני ציבור וכל מה שנחוץ לשכונה חדשה לפרוח ולשגשג. זהו אירוע משמעותי ומכונן, המביא בשורה ענקית לצפון ולרמת הגולן.
יאיר כהןצילום: שלומי יוסףכיזמים פרטיים, אנו בונים את כל התשתית הנחוצה בשכונת מגורים ואף מעבר לכך – כבישים, פארקים, מוסדות חינוך, פנאי ותרבות, מרפאות, שטחי מסחר, מלונות וכמובן, יחידות הדיור. כדי למשוך ולעודד הקמת פרויקטים נוספים מסוג זה, הנחוצים ביותר ונדרשו עוד בטרם פרצה המלחמה, נדרשת מעורבות ותמיכה רבה מצד המדינה והרשויות המקומיות. אין ספק שההצלחה בהתקדמות התכנון, התשתיות, הבנייה והמכירות עד כה היא הודות לשיתוף הפעולה ההדוק עימנו מצד הרשויות כפרויקט בסדר גודל לאומי. המשך תוכניות מסוג זה יכולות לתרום רבות לפריפריה ולצפון בפרט".
גיל שנהב, שותף מייסד בכנען שנהב אדריכלים: "תהליך השיקום של הצפון והדרום מהווה הזדמנות היסטורית ליצירת מציאות חדשה באזורים אלה. אנחנו לא מדברים רק על שיקום פיזי של מבנים, אלא על חזון מקיף שישנה את פני האזור. המפתח טמון בפיתוח כלכלי מואץ, שיכלול חמישה תחומים: תעסוקה, חינוך, בריאות, תרבות ופנאי, שיספקו איכות חיים לתושבי האזור ויהפכו את המרחבים האלו לנחשקים. אם הממשלה תשקיע בחמשת הנושאים האלו, את השאר כבר יעשה השוק הפרטי, היזמים יבנו דירות, ואנשים יקנו אותן, כי הם ירצו לגור במקומות חדשים, מתפתחים, מודרניים, איכותיים ואטרקטיביים. זו השעה להוביל מהלך לאומי מקיף, שישנה את המציאות במרחב הצפוני והדרומי של ישראל, ויהפוך אותם למוקד משיכה עבור זוגות צעירים ומשפחות".
"למפות הנזקים ולגבש תוכנית ארוכת טווח"
רמי צרפתי, מנכ"ל ובעלים של קבוצת רמי צרפתי, מתריע כי כדי שמאמצי השיקום יהיו יעילים, יש לפעול על־פי תוכנית ארוכת טווח ואף לשתף בהכנתה גם את תושבי הצפון והדרום: "המלחמה הותירה את חבלי הארץ הצפוני והדרומי מוכים, שבורים וזקוקים נואשות לשיקום. הצורך בבנייה מחדש שנוצר בהם הוא עצום וכך גם האתגר של המדינה. על הממשלה למפות תחילה את הנזקים, ולגבש תוכנית מוסדרת עם תכנון כוללני לאזורים שנפגעו. היא צריכה לעשות זאת תוך חשיבה ארוכת טווח, שאינה תמיד מאפיינת את מדינת ישראל, ומוטב אם תשתף בתהליך את התושבים עצמם, שיתנו את דעתם. כחברה בעלת פעילות ענפה בתחום התשתיות, לצד פעילות המגורים, אנו מבינים, כי שיקום התשתיות תופס חלק לא פחות חשוב משיקום מבני המגורים שנהרסו".
אסף סימון, מנכ״ל BST ייזום, מזכיר אף הוא את הצורך בתוכנית לאומית משמעותית: "חייבים לאשר תוכניות אופרטיביות לשיקום הצפון והדרום כבר היום, וצריך לתקצב את השיקום במספרים גבוהים, כולל גיבוי במקורות תקציביים. זו ההזדמנות שלנו לא לקרב את הפריפריה למרכז, אלא להפוך את הפריפריה למרכז. לדאוג לתעסוקה הולמת, למענקים והטבות נדיבים מאוד, כדי למשוך חברות חזקות שמחפשות כוח אדם איכותי ולא רק פועלי ייצור. בשורה התחתונה המדינה צריכה להקצות כסף לנושא, אחרת לא יהיה אפשר לשנות את המצב".
יפה סדן, סמנכ"לית השיווק והמכירות של קבוצת יוסי אברהמי, סבורה שאחרי שהמדינה בנתה תוכנית משמעותית לדרום, הגיע זמן הצפון: "בעוד הדרום זוכה לתוכנית מקיפה, הכוללת שיקום יישובים, פיתוח תשתיות ועידוד תעסוקה, הצפון עדיין ממתין לתוכנית דומה. תושבי הצפון והדרום סבלו באופן ניכר בשנה וחצי האחרונות, הם נעקרו מביתם, לרבים הבית נהרס כליל, והם עברו טלטלה של ממש בכל תחומי החיים.
יפה סדןצילום: יח"צחשוב שהממשלה תגבש תוכנית שיקום מוסדרת, ותעביר את התקציבים המובטחים. הממשלה צריכה לתת לתושבי הצפון והדרום עדיפות בכל התחומים – דיור הולם בראש ובראשונה, מענקים ופיצוי כלכלי על הסבל שעברו, הקלות במס, הקלות בפתיחת עסקים ועוד. בתחום הבנייה אנו רואים נכונות מצד היזמים לפעול באזורים אלו, אך נדרשים תמריצים משמעותיים כדי להתגבר על האתגרים הכלכליים והביטחוניים".
עו"ד בלה ברדה ברקת, מומחית להשקעות נדל"ן, סבורה שיש להעתיק את הפתרון של ארה"ב להתאוששות לאחר השפל הגדול: "המדינה ניצבת בפני אתגר היסטורי לשיקום האזורים שנפגעו. אחד הצעדים המרכזיים שעל הממשלה לנקוט, הוא השקעה נרחבת בתשתיות ובפרויקטים ארוכי טווח, בדומה לתוכנית ה'ניו דיל', שהוביל הנשיא פרנקלין רוזוולט בארצות הברית לאחר השפל הגדול. השקעות מסוג זה לא רק יחזירו את האזורים לתפקוד, אלא גם ייצרו מקומות עבודה, יניעו את הכלכלה, ויבנו מחדש את אמון האזרחים בעתידם. תוכנית שיקום כזו צריכה לכלול שדרוג מערכות תשתית קריטיות: כבישים, גשרים, תחבורה ציבורית, מערכות מים וחשמל ושיקום השטחים החקלאיים שנפגעו, תוך השקעה באגרוטק וחקלאות הידרופונית ואקוופוניקה".
זיו כספי, שותף מייסד במשרד גינדי כספי ושות׳, מדגיש את חשיבות שיקום התעשייה: "המדינה חייבת לתמרץ ולעודד מפעלים, חברות ועסקים להתמקם בצפון, וזאת על ידי שורת תמריצים: לא די במס מופחת, לטעמי, אלא הכרחי לבנות מודל זמני לעשור הקרוב, שבו המס יאופס. בנוסף על המדינה להמשיך פיתוחו של כביש 6, להתחיל לתכנן רכבת מהירה עד קריית שמונה, לחזק מוסדות אקדמאיים כגון תל חי, אשר חייבת להתפתח כאוניברסיטה, ובמסגרתה יוקמו גם פקולטות איכותיות, כגון משפטים, רפואה ומחשבים, כאשר מערך המלגות יהיה רחב ועמוק. הללו יהוו בסיס להקמת שכונות, להרחבת יישובים ולפיתוח".
הזדמנות לבנות מחדש
אבישי קימלדורף, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן, מדגיש את החשיבות האסטרטגית של ההתחדשות העירונית בצפון ובדרום כגבולות החוסן הלאומי. לדבריו, "המלחמה האחרונה המחישה את פגיעות האזורים הללו ואת הצורך בהשקעה מתמשכת בהם". הוא מדגיש, כי קיימת הזדמנות לבנות מחדש את הפריפריה באמצעות תשתיות מתקדמות, תמריצים ליזמים וחיזוק קהילות מקומיות.
אבישי קימלדורףצילום: רז רוגובסקיעם זאת הוא מזהיר, כי "ללא תמיכה כלכלית ומדינית מתאימה ברמה הארצית, הערים יישארו מוחלשות". קימלדורף קורא למעורבות ממשלתית בהשקעה בתשתיות, נגישות למוקדי תעסוקה ושירותים חיוניים. לדבריו, "זו חובה לאומית לחיזוק המדינה, תוך שיתוף פעולה עם יזמים שיביאו ניסיון ויכולות. בעבר חשבו שהמדינה יכולה לתרום לעניין באמצעות מתן קרקעות משלימות, וכיום מתברר כי מענקי השלמה לכלכליות ישיגו את המטרה ביעילות רבה יותר".
השמאי ישראל יעקב מסביר כיצד ניתן לחבר בין השיקום להתחדשות העירונית. "בהרבה מובנים 2024 הייתה שנה של התפכחות בהמון תחומים, לכן מתוך ההתפכחות הזו שנת 2025 צריכה להיות שנת השיקום הכללי והנדל"ני של אזורי הצפון והדרום. ההתחדשות העירונית, לצד פיתוח תשתיות, מסחר ותעסוקה, היא המפתח להחזרת החוסן הכלכלי והחברתי לאזורים שנפגעו. אומנם הממשלה נוקטת צעדים מסוימים, אולם יש צורך במדיניות אגרסיבית יותר, הכוללת תמריצים ליזמים, הקלות ברגולציה וזירוז הליכי אישור תוכניות.
ישראל יעקבצילום: ניב קנטורחשוב לזכור, שלא רק הממשלה נדרשת לפעולה בנושא, על היזמים חלה החובה לראות את אתגרי השעה מעבר לאתגרי הכדאיות הכלכלית. עליהם לנסות להניע תהליכי קידום של פרויקטים באזור ולייצר שיתוף פעולה הדוק עם הרשויות המקומיות וגיבוש מתווה פיננסי יציב לפרויקטים. ההזדמנויות בצפון ובדרום הן עצומות, במיוחד בתחומי ההתחדשות העירונית בערים הוותיקות ובאזורים הסמוכים לצירי תחבורה חדשים. כדי לגשר על פערי הכדאיות, יש לחשוב מחוץ לקופסה ולגבש אסטרטגיות מול הרשויות, שיתמכו ביזמים ויבטיחו תהליכי התחדשות מהירים ויעילים, כך שהתושבים יוכלו ליהנות מהשיפור באיכות חייהם בתוך זמן קצר ככל האפשר".
עו"ד אבי בן יעקב, שותף מנהל וראש מחלקת הנדל"ן במשרד וקסלר ברגמן ושות': "יש לקיים את מה שמבטיחים כבר שנים: הזרמת כסף ממשלתי לשיפור תשתיות אזרחיות בכל תחומי החיים והשוואתם לאלו שבמרכז הארץ. התושבים העקורים גילו, שבמרכז לא חייבים לנסוע שעות לבדיקה רפואית או לראות מופע תרבות.
יש לסבסד פרויקטים של התחדשות עירונית לשיפור איכות המגורים והמיגון של התושבים הקיימים ולמשיכת תושבים חדשים. יש לחזק את העיר חיפה כמרכז מטרופוליני בצפון בין היתר על ידי מימוש החלטות הממשלה בענין פינוי בתי הזיקוק, וכן יש לחזק את הערים שדרות ונתיבות כמרכזים מטרופוליניים נוספים על באר שבע בדרום".
"נבנה עתיד טוב יותר"
דוגמה ליוזמות שיקום שכבר החלו לקרום עור גידים מעידות, כי אולי הפעם אפשר להיות אופטימיים יותר בכל הנוגע לתקציבים, יכולת ורצון לשיקום אמיתי. מדובר בשורה של מהלכים שקק"ל (הקרן הקיימת לישראל) החלה לבצע. יו״ר קק״ל יפעת עובדיה לוסקי מסבירה: ״מתחילת המלחמה קק"ל הוכיחה את מחויבותה העמוקה לעם ולמדינת ישראל. השקענו 225 מיליון שקל בתמיכה ישירה ביישובים סמוכי הגבול. פעלנו במגוון רחב של תחומים – משיקום תשתיות, חיזוק קהילות משימתיות ותמיכה בצוותי חירום ועד פיתוח שטחים חקלאיים ופרויקטים חינוכיים. בין היתר, הובלנו הקמת יחידות דיור בכפר עזה בזמן שיא, השקענו בהקמת מרכזי חדשנות בנגב ובגליל, וסיפקנו מלגות וסיוע לסטודנטים וקהילות שנפגעו מהלחימה. יחד עם זאת האתגרים של התנועה הציונית לא הסתיימו, בשנה האחרונה הם רק גדלו. ביחד נבנה עתיד טוב יותר, נחזק את היישובים ונבטיח הזדמנויות חדשות לכל אזרחי ישראל - בצפון, בדרום ובכל רחבי הארץ".
בהמשך דבריה מעניקה עובדיה לוסקי גם שורה של דוגמאות לפעילות הארגון. בין היתר, מדובר במתן חבילת סיוע של 160 מיליון שקל עבור תמיכה ביישובי הדרום: אופקים, שדרות, מוא"ז מרחבים, נתיבות, חוף אשקלון, אשקלון, אשכול, שער הנגב ושדות נגב. עוד הוקצו כ־65 מיליון שקל עבור תמיכה ביישובי הצפון. בנוסף קק"ל תומכת בשדרוג מאגר המים בעברון ובהשלמת פיתוחו בסך של עד 30 מיליון שקל, והעניקה גם חבילת סיוע לצוותי כיבוי אש בצפון הארץ של כ־19 מיליון שקל.
יפעת עובדיה לוסקיצילום: ליאור נורדמןקק"ל הייתה מעורבת גם בהעתקת מגורי כפר עזה לרוחמה: "קק"ל הקימה יחד עם החטיבה להתיישבות 120 יחידות דיור בבנייה טרומית בנוסף להשקעה בתשתיות חיוניות. הפרויקט נעשה בעלות של כ־55 מיליון שקל, כאשר לכלל הפרויקטים באזור הוקצו 300 מיליון שקל במסגרת ההסכם עם מינהלת תקומה", כך נמסר. עוד מהלך המתוכנן בדרום מתייחס להקמת מרכז חדשנות שער הנגב. מדובר בפרויקט משותף של קק"ל ו־JNF אוסטרליה, שבמסגרתו, יקום מרכז חדשנות בשער הנגב ע"ש אופיר ליבשטיין ז"ל. מרכז החדשנות יעודד חברות הייטק וסטארטאפים להקים את העסקים בנגב.
כדי לשקם צריך ידיים עובדות
בעוד כולם מסכימים כי השיקום חשוב והכרחי, יש מי ששופך גם מים קרים על ההתלהבות ומזכיר שכדי לשקם, צריך כוח עבודה ונכון להיום קיים מחסור חמור בתחום זה. "המצב בענף קשה מאוד. מדברים על 4,000 מבנים בצפון שצריך לשפץ, מעבר לעבודה הרגילה של קבלני השיפוצים, אבל אין מי שיעשה את זה", כך מזהיר ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים. "הבטיחו עובדים אבל הם עדיין לא הגיעו. מכל מיני סיבות. נסענו למיין עובדים בסרילנקה כבר בדצמבר אבל פתאום צצות כל מיני בעיות. 12% מקבלני השיפוצים עזבו את הענף והלכו לחפש עבודה במקומות אחרים.
ערן סיבצילום: יגאל עמרמי שנשאר בתחום, אין לו עובדים, והצעות המחיר שמוציאים גבוהות אז חלק גדול מהלקוחות פשוט מוותרים על השיפוץ". יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות מתייחס אף הוא למצב: "לאחר סיום הערכת ממדי ההרס ביישובים בצפון ומה שנדרש לשיקומם, אנו צפויים לגלות את המשבר הידוע מראש של מחסור עצום במהנדסים, שימנע את היכולת לשקם במהירות. מדובר במחסור דרמטי, והמשמעות עלולה להיות עיכוב בלוחות זמנים, ייקור בתשומות והשפעה על איכות העבודה בהיבטי הניהול, הביצוע והפיקוח. חשוב להבין שעבודת השיקום שונה מאוד ממיזם תשתית ובינוי אחר, כלומר מפרויקט רגיל שבו בונים בניין מאפס. סביר להניח שבמקרים רבים יהיה צורך לבצע הריסה ופינוי לפני הבנייה, ובמקרים אחרים יתאפשר לשקם מבנים קיימים. זה יחייב עוד מהנדסים וגם מהנדסים מנוסים יותר, שיש להם הידע והמיומנות לפרויקטים מסוג זה. על המדינה לעשות בטווח הקצר ככל יכולתה למשוך מהנדסים מקצועיים ומיומנים להישאר בענף, כדי להגדיל את היקף אנשי המקצוע. יש להעניק תמריצים כלכליים למי שיבחר לעבוד בפרויקטים לאומיים.
בטווח הארוך יותר על המדינה להפנים, שהכשרת מהנדסים היא אינטרס לאומי חיוני, הדורש השקעה מוגברת בתחום. בין היתר, יש להוביל הכשרה מקצועית ותוכניות מלגות לעידוד צעירים ללמוד ולהישאר בתחום ההנדסה. נוסף לכך יש לתת תמריצים ולספק תנאי עבודה אטרקטיביים למי שיבחר לעסוק במקצוע".
לדברי אלי אביסרור, מנכ"ל ובעלים משותף חברת אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הדרום, על הממשלה לתמוך בקבלנים ולטפל במחסור: "הממשלה תהיה חייבת להתגייס לטובת הענף, שמכניס לא מעט למדינה ממיסים ישירים ועקיפים. בעקבות המלחמה כ־600-700 חברות סגרו את פעילותן העסקית, מחצית מהן מענף התשתיות. בין היתר המלחמה השפיעה קשות על כוח האדם. עד שבעה באוקטובר היו בענף הבנייה 90 אלף עובדים פלסטינים ו־18 אלף זרים. רוב אתרי הבנייה בנגב ובשאר הארץ נסגרו, ומי שלא סגר, עבד בהספק של 20%-30%. אני סבור, כי מענקים ישירים ליזמים, תמריצים ממשלתיים להקמת פרויקטים בפריפריה וסיוע במימון פיתוח התשתיות הסביבתיות הנלוות – יכולים להיות פתרונות יעילים".
גם רוני מזרחי, יו"ר ובעלי קבוצת מזרחי ובניו, סבור שאסור להתעלם ממצוקת כוח האדם: "לתפיסתי, ככל שימעיטו במיסוי ויעניקו לכוחות השוק הזדמנות להתאושש לאחר המלחמה, וככל שיסייעו סוף סוף בהבאת 80 אלף עובדים זרים דוגמת סינים וכו', שחסרים באתרי הבנייה כאוויר לנשימה, כך גם יחזור ענף הנדל"ן במהלך 2025 אל המסלול, והמדינה תצא מורווחת מכך".
פורסם לראשונה: 10:00, 28.02.25
