כמי שעוסקת יותר מעשרים שנה בעריכת דין וגישור בדיני משפחה וירושה, אני עדה לשינוי משמעותי שמתרחש בשנים האחרונות. אם בעבר גישורים משפחתיים רבים התקיימו ללא נוכחות עורכי דין, כיום יותר ויותר מתנהלים בליווי משפטי צמוד של שני הצדדים. האם מדובר בהתפתחות מבורכת או בכזו שפוגעת ברוח הגישור? השאלה הזו עולה כמעט בכל הליך.
מחד, לנוכחות עורכי דין בחדר הגישור יש יתרונות ברורים: בראש ובראשונה, הם מגנים על זכויות הלקוח. במצבים של פערי ידע וכוח בין הצדדים, עצם הידיעה שיש איש מקצוע שאמון על שמירת האינטרסים מעניקה תחושת ביטחון ומאפשרת ללקוח להיכנס להליך ממקום רגוע יותר.
בנוסף, עורך דין מנוסה יכול לסייע למגשר ולצדדים למצוא פתרון יעיל ומציאותי שתואם את הדין והפסיקה. לעיתים רעיונות שנשמעים הוגנים או יצירתיים עלולים להתנגש עם החוק או להיחשב בלתי אכיפים. נוכחות משפטית מאפשרת לכוון את ההסכמות כך שיהיו לא רק רצויות אלא גם ניתנות ליישום.
יתרון חשוב נוסף הוא הבטחת חוקיות ההסכם. הסכם גישור שאינו עומד בדרישות הדין עלול להפוך לפצצה מתקתקת ולגרור סכסוך חדש בעתיד. עורך הדין מסייע לוודא שההסכם ברור, מנוסח כראוי ומגן על הצדדים גם שנים קדימה.
מעבר לכך, ליווי משפטי מעניק שקט נפשי. לקוח שיודע שיש מי שמפקח על התהליך מהזווית המשפטית נוטה להיות פתוח יותר לפשרות ולהסכמות, מתוך תחושה שהוא לא מוותר על זכויותיו בעיניים עצומות.
עם זאת, לצד היתרונות קיימים גם חסרונות שאי אפשר להתעלם מהם. אחד החששות המרכזיים הוא ניצול ההליך כאמצעי לאיסוף מידע לקראת הליך משפטי עתידי. גישור אמור להיות מרחב בטוח, אך כאשר אחד הצדדים חושש שכל אמירה תשמש נגדו בעתיד, נפגע הבסיס לאמון.
חשש נוסף הוא סגנון התקשורת. עורכי דין מורגלים לעיתים בשיח לוחמני ומפלג, בעוד שגישור מבוסס על תקשורת מקרבת והפחתת מתחים. שימוש בשפה משפטית חדה או מאיימת עלול לגרור את המגושרים לשיח מתלהם, להקצין עמדות ואף להביא לפיצוץ ההליך.
גם נוקשות מחשבתית עלולה להוות מכשול. עורכי דין שממוקדים בתוצאה משפטית צפויה עשויים להתקשות לאמץ פתרונות יצירתיים שאינם בהכרח הפתרון שבית המשפט היה פוסק, אך כן מתאימים לצרכים הייחודיים של המשפחה.
לעיתים מתעורר גם קושי של סבלנות. גישור הוא תהליך, ולא תמיד מתקדם בקצב שמוכר מהליכים משפטיים. כאשר אין נכונות למצות את ההליך עד תום, קיים סיכון לוויתור מוקדם מדי ולחזרה לזירת ההתדיינות.
ולבסוף, קיים חשש לצמצום השיח הרגשי. דווקא בדיני משפחה וירושה, הרובד הרגשי הוא מרכיב קרדינלי בהצלחת הגישור. ניסיון לדלג מעל רגשות, כאבים ומשקעים עלול להוביל להסכם טכני בלבד, כזה שאינו מחזיק לאורך זמן.
זה לא שעורכי דין אינם רצויים בחדר הגישור, ההיפך. אלא שנוכחותם דורשת מודעות, איזון ותיאום ציפיות. כאשר עורך הדין מבין את תפקידו כחלק מצוות שמטרתו פתרון מתוך הסכמה ולא הכרעה, וכאשר המגשר מצליח לשמור על מרחב בטוח ומאוזן, הליווי המשפטי יכול להפוך לנכס משמעותי. השאלה אינה האם עורך דין צריך להיות בחדר, אלא איך הוא בוחר לעשות זאת.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד ומגשרת אלינור רוזן-שוורץ עוסקת בדיני משפחה וירושה
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
