בת 85 סיעודית המתמודדת בין היתר עם דמנציה, פרקינסון ודיכאון, תישאר בבית אבות ולא תשוב לביתה - כך הכריע לאחרונה בית המשפט למשפחה בקריית גת. השופט בן שלו דחה את תביעת בעלה למנותו כאפוטרופוס על ענייניה, זאת על רקע הזנחתה מצידו והתנגדותו להכניס הביתה מטפלת צמודה.
האישה גרה בבית אבות מזה כארבע שנים. המבקש בהליך הוא בעלה השני, הנשוי לה כ-30 שנה, ויוצג על ידי עו"ד איריס בייר. המשיב הוא אחד משלושת ילדיה מנישואיה הראשונים, שיוצג על ידי עו"ד עדי חן. בעבר מונו השניים כאפוטרופוסים על האם, אך החל מינואר 2023 הועברה האחריות לעמותה.
בקשתו המרכזית של הבעל בבית המשפט הייתה לבטל את צו המינוי לעמותה ולמנותו כאפוטרופוס על אשתו. נטען שהאפוטרופא (העמותה) אינה ממלאת תפקידה כראוי, ובין היתר נמצא אצל הקשישה פצע לחץ שלא טופל. הבעל הביע רצונו שרעייתו תשוב לגור עימו והוא יטפל בה, אך בד בבד התנגד להעסקת מטפלת זרה שתשהה בבית באופן קבוע.
על הרקע הזה טען הבן שאין להיעתר לבקשה, אלא יש להשאיר את אימו בבית האבות, תוך הותרת צו המינוי לעמותה על כנו. לדבריו אימו מקבלת במשכנה הנוכחי את המעטפת הטיפולית שלה היא זקוקה, בעוד שבתקופת המגורים עם בעלה מצבה היה מוזנח בהיעדר מטפלת קבועה וללא שניתנה גישה חופשית לילדיה לבקרה.
ואכן, השופט שלו קבע שהחזרת הקשישה לביתה אינה בת-ביצוע, בפרט על רקע ניסיון העבר, בתקופת מגוריה עם בעלה, אז היא נמצאה מוזנחת ולא מטופלת כראוי. אמנם כשנשאלה לכך, הביעה האישה רצון דומה לשוב הביתה, אך הוסבר שאין אפשרות ליישם זאת בסיטואציה שנוצרה.
"המציאות הקיימת אינה מאפשרת את השבתה להתגורר בביתה ולמרבה הצער, האפשרות ליישם את רצונה המוצהר אינה בת-ביצוע", כתב. "המבקש מתנגד בכל תוקף לכניסתה של עובדת זרה לבית במשך כל שעות היממה, וזאת על אף מצבה הסיעודי של הגברת, עת היא זקוקה להשגחה וסיוע צמוד בכל פעולות היומיום".
בפסק הדין צוין כי נקודת ההנחה של הבעל שלפיה יוכל לשמש כמטפל עבור אשתו, לצד מטפלת במשרה חלקית בלבד, אינה תואמת את מצבה הסיעודי, כמי שתלויה באופן מוחלט בהשגחה וטיפול של הזולת, ונדרשת גם לציוד מתאים לשם כך.
השופט הבהיר שבהינתן התנגדותו הנחרצת של הבעל לנוכחות עובדת זרה בביתו בכל שעות היממה, ישנו חשש כי מצבה של אשתו ידרדר אם לא תשהה במקום שערוך למתן מענה לצרכיה הרפואיים והפיזיים, כמו בית אבות. יתרה מכך, בשל הסכסוך מול בנה, השבתה הביתה תקשה על שמירת הקשר בינה לבין ילדיה.
לפיכך הוחלט לדחות את התביעה ולהותיר את צו המינוי לעמותה על כנו, לרבות מגורי הקשישה בבית האבות. בתקווה שהדבר יביא לשלום בין בני המשפחה, לא חויב הבעל בהוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקש: עו"ד איריס בייר
• ב"כ המשיב 1: עו"ד עדי חן
• האפוטרופא לדין: עו"ד טליה גיגי
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
