1 צפייה בגלריה
אבא בן ילד אב ובנו עצוב דיכאון בכי
אבא בן ילד אב ובנו עצוב דיכאון בכי
אילוסטרציה
(shutterstock)
בית המשפט לענייני משפחה בקריות קיבל לאחרונה עתירה שהגיש אב לילד בן 10 להפחתת דמי המזונות שנקבעו לו בהסכם הגירושים, בנימוק שהרחיב את זמני השהות עם בנו. השופטת ליאת דהן חיון קבעה שהסכום יופחת מ-2,800 שקל בחודש ל-1,500.
התובע וגרושתו חתמו על הסכם הגירושים בינואר 2014. בנוסף ל-2,800 שקל חויב האב במחצית מהוצאות החינוך והבריאות החריגות. בנוסף נקבעו בהסכם זמני שהות מצומצמים שלא כללו לינה בבית האב. בשלב מסוים, על רקע המלצות של גורמי מקצוע, הוחלט להרחיב את זמני השהות של האב באופן משמעותי שכולל גם לינה. בעקבות השינוי עתר האב לסעד זמני להפחתת דמי המזונות. בקשתו התקבלה והמזונות הופחתו זמנית ל-2,150 שקל בחודש.
בתביעה העיקרית הוא ביקש להקטין עוד יותר את גובה המזונות. לטענתו, כיום הוא נאלץ לפרנס משפחה בת שש נפשות, הכוללת בין היתר את בנה של אשתו החדשה מנישואיה הקודמים. לנוכח התרחבות המשפחה הוא עבר לדירה חדשה עם משכנתה וחשבונות יקרים יותר והוצאותיו גדלו. הוא חזר על טענתו שהרחבת זמני השהות עם הקטין מצדיקה הפחתת מזונות.
עו"ד אורלי קעטבי עמירעו"ד אורלי קעטבי עמירצילום: רוית ישראל
מנגד טענה האם כי בעלה לשעבר ואשתו החדשה מרוויחים יחד 27 אלף שקל בחודש, בעוד לה אין בן זוג שיעזור. לדבריה היא ניסתה בתקופת הקורונה להקים עסק לממכר אוכל ביתי, אך הדבר לא צלח. היא ציינה שרק לאחרונה החלה לעבוד כפקידה בשכר ממוצע של 6,300 שקל בחודש ואין לה הכנסות נוספות מלבד. לשיטתה, התביעה הוגשה בחוסר תום לב מוחלט ויש לדחות אותה.
השופטת דהן חיון כתבה שעילות התביעה מבוססות בין היתר על הרחבת משפחתו של הגבר ועל העלייה בזמני השהות שלו עם בנו הבכור מהנתבעת. ביחס לעילה הראשונה היא קבעה שלא מדובר בשינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת מזונות. לדבריה הצדדים התגרשו בגיל צעיר ותכננו להמשיך בחייהם תוך בניית תא משפחתי חדש. היא הוסיפה שטענות האישה ביחס לגובה ההכנסות של משפחת הגרוש לא נסתרה, ושאשתו מקבלת מזונות עבור בנה. לדבריה האב לא הוכיח ירידה כלכלית עקב הרחבת משפחתו, ונדמה שהכנסותיו אף האמירו.
עם זאת, הוסיפה, שונה הדבר ביחס לזמני השהות. בעוד שבעבר זמני השהות היו מצומצמים ביותר, "כיום חלה חלוקת זמני שהות נרחבת באופן בו הקטין שוהה בבית האב כ-43% מהזמן". על סמך נתונים שונים כגון דמי השכירות שמשלמת האישה נקבע שחלקו של הבעל לשעבר בהוצאות הקטין – כולל הוצאות מדור ואחזקתו – מסתכמות ל-1,500 שקל בחודש.
בנוסף קבעה השופטת שתחולת החיוב תהיה רטרואקטיבית החל מדצמבר 2021, המועד שבו ניתן פסק הדין שקבע את זמני השהות המורחבים. עם זאת היא סייגה שהוא יוכל לקזז סכומים ששילם ביתר בתקופה זו רק מההוצאות החריגות, ולא מתשלומי המזונות השוטפים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ הנתבעת: עו"ד שלומית סטרוגנו • התובע לא היה מיוצג • עו"ד אורלי קעטבי עמיר עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין