סקירה שמפרסם הבוקר (רביעי) מכון המחקר והמדיניות (SNPI) Start-Up Nation Policy Institute מציגה נתונים חדשים על הקשר בין השכלה מקצועית של מקצועות המחשב לתעסוקה בתעשיית ההייטק. לפי הנתונים, השכלה אקדמית במקצועות המחשב היא עדיין שער הכניסה המרכזי להייטק, כאשר 72% מבין בעלי השכלה זו השתלבו בחברות בתעשייה, ויחד עם זאת עולה כי 47% מעובדי ההייטק לא למדו את מקצועות המחשב.
הסקירה מתבססת על מסד נתונים של 1.6 מיליון עובדים ישראלים הרשומים ברשת הלינקדאין, ונכונה לספטמבר 2022. בין השאר עולה ממנה כי הפער בין השתלבות בוגרי המכללות לבין השתלבות בוגרי האוניברסיטאות קטן מהצפוי, כאשר הנתונים מהלינקדאין מצביעים כי בוגרי המכללות משתלבים בהייטק באחוזים גבוהים - 78% מבוגרי האוניברסיטאות השתלבו בתעשיית ההייטק לעומת 69% מבוגרי המכללות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
1 צפייה בגלריה
סטודנטים, אילוסטרציה
סטודנטים, אילוסטרציה
סטודנטים, אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
בתוך כך, חלק מהמכללות אף עוקפות את שיעורי ההשתלבות של האוניברסיטאות. כך למשל, המכללה האקדמית תל אביב יפו ממוקמת במקום השני בשיעור ההשתלבות של בוגריה. כמו כן, שיעור ההשתלבות בהייטק של בוגרי המכללה למנהל אשר רכשו השכלה במקצועות המחשב עומד על כ-77%, ודומה לשיעור השתלבותם של בוגרי האוניברסיטה העברית.

בחינה של ההשפעה של המוסד האקדמי בשילוב סוג ההשכלה על סוג התפקיד הטכנולוגי הראתה כי בעוד תחומים מסוימים, כגון אלגוריתמיקה, מאוישים על ידי בוגרי אוניברסיטאות בפער ניכר מבוגרי מכללות, הרי שבסה"כ אין יכולת להסיק על אחד מנתיבי הלימוד כבעלי יתרון עקבי. ממצא זה, כך על פי כותבי הדוח, מחזק את התובנה שהפער בין האוניברסיטאות למכללות אינו משמעותי מבחינת ההשתלבות בעבודה בהייטק.
עוד עולה מהסקירה כי ה-Coding Bootcamps התחזק מאוד כמסלול כניסה להייטק. שיעור הבוגרים המשתלבים בתפקידים טכנולוגיים בתעשייה עלה בהתמדה מ-3% בלבד ב-2005 ל-13% בשנת 2019. כיום, כ-9% מהמועסקים בהייטק הישראלי הם בוגרי הכשרות אלו.
בנוסף, הסקירה מעלה כי בבחינת העובדים הטכנולוגיים בהייטק, הרוב הגדול, כצפוי, הינם בעלי השכלה במקצועות המחשב. מגמה זו מתחזקת מעט עם השנים, מה שממחיש את הדומיננטיות של תחום ה-ICT (תחום התקשורת והנתונים) בהייטק הישראלי ובהתאם את הצורך בסוג הכשרה המתאים לתחום זה ברוב התפקידים הטכנולוגיים.
עם זאת, עולה מהדוח כי 47% מעובדי ההייטק לא למדו את מקצועות המחשב: 18% הם בעלי הכשרה הנדסית/מדעית אחרת, וכשליש מהעובדים אינם בעלי הכשרה טכנולוגית.
לטענת כותבי הדוח של מכון המחקר, "ממצאי הסקירה מחזקים את מסקנות דוח הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק (ועדת פרלמוטר), לפיהן יש אפקטיביות וחשיבות רבה בהמשך ההשקעה הממשלתית בהגדלת מספר בוגרי תארי ההייטק, הן באוניברסיטאות הן במכללות, לצד המשך ההשקעה במסלולים החוץ אקדמאיים (Coding Bootcamps)".
אורי גבאי, מנכ"ל SNPI, אמר ל-ynet: "דווקא בתקופה של האטה בהייטק הישראלי חשוב להדגיש את היתרון שמקנים לימודים אקדמיים של מקצועות המחשב לבניית קריירה מוצלחת בתעשייה זו. הדוח שאנחנו מפרסמים היום מלמד כי עדיין ישנו פער בין האוניברסיטאות למכללות מבחינת שיעור ההשתלבות בהייטק אך, בניגוד לתפיסה הרווחת, הוא נמוך יחסית וישנן מכללות כגון המכללה האקדמית תל אביב יפו עם אחוז השתלבות גבוה מאוד. הדוח מצביע גם על כך שניתן להשתלב בהייטק ללא השכלה אקדמית, ולראיה העלייה הרציפה לאורך השנים בגיוס עובדים ממסלולי הכשרה לא אקדמיים (סיירות תכנות). למרות תקופת ההאטה שאנו חווים בהייטק, אנו ממליצים לממשלה לא לזנוח את מתווה ועדת פרמלוטר ולהמשיך לפעול להגדלת כמות העובדים במשק שמשתלבים בתפקידים טכנולוגיים".