חוק חדלות פירעון שנכנס לתוקף לפני כשש שנים והחליף את פקודת פשיטת הרגל, הגביל מאוד את האפשרות שהייתה לחייבים לקצר את תקופת התשלומים שנקבעה להם לצורך קבלת הפטר. הנחיה חדשה של הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי משנה את כללי המשחק ופותחת לחייבים אפשרות לשיקום מהיר יותר.
צו השיקום הכלכלי הוא לב ההליך בחדלות פירעון. בדרך כלל מדובר בתשלומים חודשיים שנפרסים כברירת מחדל לשלוש שנים קדימה, שבסיומן מקבל החייב הפטר. בתוספת ההליכים שקודמים לצו התשלומים יוצא שהליך ממוצע נמשך כארבע שנים לפחות (למעט חריגים). בעוד שבעבר, בתקופת פשיטת הרגל, היה נהוג לאפשר לחייבים להקדים ולשלם את יתרת התוכנית ולקבל הפטר, חוק חדלות פירעון שנכנס לתוקף בספטמבר 2019 ביטל למעשה את הפרקטיקה הזו.
סעיף 170(ד) לחוק קובע שמי שרוצה להקדים תשלומים צריך להגיש בקשה לשינוי צו השיקום, ובית המשפט יאשר זאת רק אם יוכח שהתשלום מגיע ממקור חיצוני ולא מנכסי החייב עצמו. אלא שבפועל עלתה בפסיקה דרישה להראות שינוי נסיבות המצדיק חריגה מצו השיקום.
דרישה זו הפכה את אפשרות הקדמת התשלום לתיאורטית בלבד ברוב המקרים, והחייבים נותרו כבולים לשלוש שנות תשלומים עם מגבלות קפדניות כמו הגבלת שימוש באשראי ואיסור יציאה מהארץ.
עו"ד אסף לפלרצילום: פז בוהםבחודש שעבר נכנסה לתוקף הנחיה חדשה של הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שמביאה שינוי אמיתי בהתייחסות לבקשות מהסוג הזה. על פי ההנחיה, עצם הופעתו של גורם חיצוני שמוכן לשלם את מלוא סכום התוכנית יכולה להיחשב שינוי נסיבות. כלומר, גם אם בעת מתן צו השיקום החייב לא ידע על כך, הגשת הבקשה כשלעצמה מהווה כיום עילה לבחון מחדש את תקופת התשלומים.
ההנחיה מציגה סדרה של קריטריונים שמטרתם למנוע ניצול לרעה של המנגנון. בין השיקולים: משך הזמן שחלף מאז מתן צו התשלומים (הממונה סבור שככלל צריך להמתין חצי שנה אך ניתן לשקול בקשה שהוגשה מוקדם יותר); האם מדובר בהליך חדלות פירעון ראשון של החייב; נסיבות יצירת החובות - האם נבעו מרשלנות או מאירוע חיצוני; היקף החוב ושיעור הפירעון שנקבע בצו; וכן דרך התנהלותו של החייב בהליך.
יחד עם זאת, ההנחיה גם מציבה גבולות ברורים. אם מקור הכסף לתשלום הוא הלוואה של צד ג' ולא מתנה, הנטייה תהיה לדחות את הבקשה כדי לא ליצור חובות חדשים ללא פיקוח. בנוסף נקבע כי גם אם יאושר קיצור תקופת התשלומים, תקופת הקניית הנכסים הלא מוגנים של החייב לקופת הנשייה תישאר בעינה, כך שזכויות הנושים יישמרו.
אני סבור כי המנגנון החדש יוצר סוף סוף מסלול מעשי לחייבים שיש בידם מקור חיצוני לתשלום החוב, ומאפשר להם לסיים את ההליך מוקדם יותר. במקום להמתין שלוש שנים ויותר, רבים יוכלו להסדיר התשלום בפעימה אחת ולפתוח דף חדש. האם בתי המשפט אכן יאמצו את הגישה החדשה ויאשרו יותר בקשות? בחודשים הקרובים נדע. אולם אין ספק שההנחיה מסמנת שינוי מדיניות משמעותי שמאזן בין הצורך בשיקום החייב לבין הגנה על אינטרס הנושים והאינטרס הציבורי.
• לצפייה בהנחייה המלאה - לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד אסף לפלר עוסק בחדלות פירעון
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
