תקציב המדינה לשנת 2026 אושר היום (שישי) בממשלה ויעמוד על 662 מיליארד שקל. מדובר בתוספת של 40 מיליארד שקל להצעת התקציב המקורית. משרדי האוצר והביטחון הגיעו להבנות בנוגע למחלוקת הגדולה ביותר בכל התקציב - כמה כסף תקבל מערכת הביטחון בשנה הבאה? הצדדים הגיעו להבנות כי התקציב יעמוד על 112 מיליארד שקל. כ-30 מיליארד שקל פחות ממה שבביטחון דרשו בתחילת השיחות, וקצת יותר מ-20 מיליארד ממה שבאוצר הסכימו לתת. ההבנות בנוגע לתקציב הביטחון סללו למעשה את הדרך לאישור כל תקציב המדינה. תקציב המדינה יובא לאישור הכנסת בקריאה ראשונה באמצע חודש ינואר ולקריאה שנייה ושלישית עד סוף חודש מרץ 2026.
הכספים הקואליציוניים לא יקוצצו ויהיו גם ב-2026 בהיקף של 5.2 מיליארד שקלים. כזכור, שר האוצר סמוטריץ' הכריז על יעד גירעון שאפתני לשנה הבאה - 3.2% בלבד, והיה ברור שהוא לא יעד הגיוני. גם באוצר ידעו זאת, למרות ההצהרה של סמוטריץ', וכבר בתחילת הישיבה אתמול השרים קיבלו את הצעת תקציב המדינה עם עדכון לגירעון - 3.6%, כלומר עלייה של 0.4%. אבל העלייה לא נעצרה - ובסופו של דבר הממשלה אישרה כי הגירעון יעמוד על 3.9%.
במשרד האוצר התייחסו לתקציב הביטחון, ואמרו כי "המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים". שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "מברך את מערכת הביטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
עוד סעיפים שאושרו: ריווח מדרגות מס ההכנסה למשתכרים 16 עד 25 אלף שקל, הכפלת הייבוא האישי הפטור ממע"מ מ-75 דולר ל-150 דולר, הטלת מס רכוש של 1.5% על קרקעות, אולם ההערכות הן שלגזירה הזאת לא יימצא רוב בכנסת.
רפורמת החלב אושרה: עתיד הרפתות לא ברור
עוד נושא שהיה במחלוקת הוא רפורמת החלב, במסגרתה רוצה האוצר לבטל את התכנון בענף החלב ולפתוח את השוק לייבוא במטרה להגדיל את ההיצע ולהוריד מחירים. מהלך אליו התנגדו משרד החקלאות וכמובן הרפתנים, שמבחינתם מדובר באירוע שעשוי לגרום לסגירה של לא מעט רפתות. אולם אחרי דיונים וצעקות במהלך הישיבה בין סמוטריץ' לשר החקלאות אבי דיכטר ולשר הכלכלה ניר ברקת, הרפורמה נותרה בחוק ההסדרים ואושרה היום בהצבעה, כאשר השר דיכטר התנגד, ובן גביר ואליהו נמנעו.
מי שהפתיע אתמול בישיבה והתבטא לראשונה בנושא הוא נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, שהיה בישיבת הממשלה המכריעה, ואמר שהוא תומך ברפורמת החלב: "בחנו אותה היטב, ואנחנו חושבים שהיא טובה ותביא תוצאות טובות למשק ולאזרחים". במקביל, ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה בצורה חריגה בישיבה לפרופ' ירון מול כל השרים והנוכחים והתייחס לשיעור הריבית במשק. "אני תומך בעצמאות מלאה של בנק ישראל", אמר נתניהו לנגיד. "אבל אתה חייב להמשיך ולהוריד את הריבית". כזכור, בהחלטה האחרונה של בנק ישראל הוא הוריד את הריבית לראשונה מזה קרוב לשנתיים, ב0.25%.
תחבורה: מסתמן שהרכבת לא תופרט
החלטה על הפרטת רכבת ישראל אושרה, אבל בנוסח מרוכך בהרבה מההצעה המקורית של האוצר. בעוד שהאוצר ביקש מלכתחילה לקדם הפרטה רחבה של הפעלת כלל קווי הרכבת, סיכמו שרת התחבורה מירי רגב וסמוטריץ’ על ניסוח מצומצם יותר, שאינו כולל צעדי הפרטה ישירים. במקום זאת, הוחלט על הקמת צוות בין משרדי רחב שיבחן אפשרויות לשיפור השירות, מבנה ההפעלה והתפעול של הרכבת, וכן יטפל בליקויים שעלו בדוח מבקר המדינה.
הצוות החדש, שבו ייקחו חלק נציגי משרדי התחבורה והאוצר, רשות החברות הממשלתיות ורכבת ישראל, נדרש להגיש בתוך 120 יום המלצות לגבי צעדים לשדרוג השירות והתייעלות החברה. בנוסף, רשות החברות הממשלתיות תבחן את הסרת המגבלות הממשלתיות הקיימות ואת ההשלכות על יחסי העבודה בחברה. על הנייר, נראה כי ההחלטה הסופית מרוקנת למעשה את יוזמת ההפרטה של האוצר מתוכן וככל הנראה מותירה את הפעלת הרכבת במתכונתה הנוכחית, תוך בחינה עתידית בלבד של התאמות מבניות.
בין סעיפי התקציב שאושרו גם תוספת של 20 מיליון שקל לתגבור שירות בתחבורה הציבורית לכל אחת מהשנים 2026 ו-2027. במסמך האוצר נכתב כי רמת הגודש בדרכים בישראל מהווה פגיעה בכלכלה המתבטאת באובדן תוצר המוערך בכ-24 מיליארד שקל בשנה. עוד ציינו כי עד 2040 הנזק צפוי להאמיר ל-40 מיליארד שקל שהמדינה תפסיד בעקבות החמרת הפקקים.
בנוסף, הממשלה אישרה את יוזמת שרי האוצר והתחבורה וראש עיריית אילת להפעיל טיסות קבועות מנתב"ג לרמון, והקצתה לצורך כך 40 מיליון שקלים. תקציב ישמש לתגבור טיסות בין נתב"ג לשדה התעופה רמון, במטרה להבטיח קישוריות נוחה, זמינה ובמחירים סבירים עבור תושבי אילת וחבל אילות. המטרה היא להגדיל את תדירות הטיסות בשעות נדרשות, כך שהתושבים ייהנו מגישה נוחה יותר למרכז הארץ.
כמו כן, במסגרת התכנית הכלכלית נקבעו בין היתר מנגנונים לקיצור הליכים תכנוניים וביצועיים, לרבות שיפור הגמישות בשינוי תכניות וייעול הליכי הסדרי תנועה. צעדים אלה נועדו ליצור סביבת עבודה רגולטורית יעילה שתאפשר קידום מואץ של תשתיות לאומיות, בייחוד בשנים אלו שבהן מתקיימות עבודות על פרויקטי תשתית ענקיים במקביל- הרכבת הקלה, המטרו ועוד.
על פי ההסכמות, מחירי התחבורה הציבורית לא יתייקרו בשנה הקרובה, וההנחות במסגרת רפורמת “צדק תחבורתי” יישמרו. התקציב כולל גם תקצוב של 350 מיליון שקלים לתוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים, לצד השקעות של מיליארדי שקלים בתשתיות: מסילות רכבת, כבישים ארציים ושדרוג מערכות הסעת המונים ברחבי הארץ.
בנוסף, סוכם על הקלות רגולטוריות לבעלי רכבים ונהגים חדשים. בין הצעדים: ביטול הטסט הפנימי ללומדי נהיגה, צמצום מספר מבחני הרישוי לרכב חדש לשלושה בלבד בעשר השנים הראשונות, והקמת צוות ייעודי שיגבש פתרונות להסדרת פעילותם העתידית של שירותי שיתוף נסיעות כמו Uber. בנוסף הוחלט להעביר את אחריות קביעת זכאות לתגי נכה לביטוח הלאומי, כדי לקצר תהליכים ולייעל את השירות.
בענף הרכב נקבע מודל חדש שנועד לשבור את ריכוזיות השוק ולאפשר תחרות רחבה בין מותגים. המודל יגביל יבואנים גדולים המחזיקים כיום בכ־70% מהשוק ויאפשר כניסת שחקנים נוספים. במקביל הוחלט לקדם פרויקטי תשתית בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, בהם מסילות מהירות מבאר שבע לנתב”ג, הארכת קווי הרכבת הקלה במטרופולין ירושלים, פיתוח תשתיות בצפון ובחבל התקומה, והשקת פרויקט רכבת עילית עירונית – לראשונה בישראל.
האוצר התקפל - הפטור ממע"מ על תיירות לא יבוטל
כמו כן, נראה כי קרב אחר הסתיים בהתקפלות של האוצר, כאשר הוחלט להוציא מחוק ההסדרים את ביטול הפטור ממע"מ לתיירות. במשרד התיירות הביעו חשש שצעד כזה יפגע קשות בענף בישראל. גורמים בענף התיירות סירבו בכל תוקף לביטול הפטור ממע"מ וטענו, בין השאר, כי העיתוי הנוכחי אחרי מלחמה שנמשכה שנתיים וכאשר המתיחות הביטחונית במזה"ת נמשכת הוא הגרוע ביותר אי פעם לביטול הפטור, כאשר ממילא היקף התיירות לישראל נמוך ביותר.
על פי חישובים שנעשו במשרד האוצר פוטנציאל הגבייה ממס על התיירות יכול היה להגיע לכ-2.5 מיליארד שקל בשנה. אולם מומחי תיירות סבורים שמדובר רק בכ-750 מיליון שקל בשנה, בעיקר בשל צמצום היקף התיירות לישראל הן בגין המתיחות הביטחונית בישראל שצפויה גם בעת הקרובה, והן בשל ביטול הפטור ממע"מ לתיירות עשוי להרתיע תיירים מלהגיע. הפטור ממע"מ לתיירים כולל אי תשלום מע"מ בבתי מלון, על טיולים בארץ, על כרטיסי טיסה ונסיעות שנקנים בארץ ועל קניות של מוצרים ושירותים.
שר התיירות חיים כץ: "אני מודה לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ על הורדת סעיף המע"מ מחוק ההסדרים וההבנה שזוהי ההזדמנות שלנו להביא להתאוששות התיירות בישראל, שתביא לתרומה לכלכלה ולהסברה".
תקציב החינוך: 94 מיליארד שקלים
גם משרד החינוך הגיע לסיכום תקציבי עם משרד האוצר: תקציב החינוך יעמוד על כ-94 מיליארד שקלים - תוספת של יותר מ-4 מיליארד שקל. התוספת תופנה למענים עבור החינוך המיוחד, תגבור שירותים טיפוליים ורגשיים לתלמידים כחלק מהתמודדות עם השלכות המלחמה, קידום תכנית "ישראל ריאלית" לחיזוק מקצועות ה-STEM והשקעה משמעותית בתשתיות מערכת החינוך.
תקציב ההשכלה הגבוהה לא יקוצץ ותוכנית החומש תישמר. בנוסף סוכם על תכנית בהיקף של 1.3 מיליארד שקל על פני חמש שנים להקמת מרכז מיחשוב AI לאומי מתקדם עבור מוסדות ההשכלה גבוהה.
שר החינוך יואב קיש מסר: "הגענו להסכמות על תקציב טוב שמבטיח למערכת החינוך יציבות וצמיחה. הגדלנו את ההשקעה בחינוך המיוחד, במענים לפוסט-מלחמה, ב-STEM ובהשכלה הגבוהה – הכל כדי לחזק את הצמיחה ולתת לתלמידי ישראל חינוך איכותי שמכין אותם לעתיד".
המס החדש על הבנקים יישאר בחוק ההסדרים?
במהלך הדיונים בישיבת הממשלה הציג סמוטריץ' את כוונתו להשית מס מתמשך על הבנקים בעקבות רווחי העתק שלהם, והנושא גרף תמיכה בקרב השרים. נגיד בנק ישראל הפרופ' ירון בחר לא להביע התנגדות לעניין, ולא התייחס ליוזמה.
הבנקים קיוו כי הנגיד יילחם על עמדתם ויפעל אקטיבית למנוע את הטלת המס עליהם, אך נראה כי ירון בשלב זה לא עומד בציפיות שלהם למלחמה במהלך. הנגיד למעשה מתכתב עם עמדת בנק ישראל בדוח הצוות הבינמשרדי שהופץ לאחרונה לפיה הבנק המרכזי בוחן את הנושא.
נדל"ן: הסעיף להפחתת שיעור הדירות להשכרה ארוכת טווח רוכך משמעותית
הלחץ על משרד האוצר פעל – ובחוק ההסדרים המתוקן הסעיף להפחתת שיעור הדירות להשכרה ארוכת טווח רוכך משמעותית. כפי שפורסם לראשונה ב-ynet וב"ממון", לאחר שבטיוטת חוק ההסדרים הציעו באוצר להפחית באופן דרמטי ולמעשה לבטל את החוק המקצה 30% דירות להשכרה בתוכניות במתחמים מועדפים לדיור, במינהל התכנון יצאו במאבק נגד ההצעה וגיבשו תוכנית להסדרת שוק השכירות. באוצר ראו את התוכנית בחיוב, וכעת צומצם הסעיף שהתייחס לכך.
על פי חוק ההסדרים המתוקן, באוצר מציעים להטיל על מינהל התכנון לבחון את מצב התוכניות במתחמים מועדפים לדיור, וככל שימצא שישימותם נמוכה - לבחון את האפשרות לשיפור הישימות שלהן באמצעות קידום תוכניות מפורטות מעודכנות לניצול יעיל של הקרקע במרחב תוך העצמת הבנייה, הגדלת היקף יחידות הדיור, עירוב שימושים ותוך יצירת התאמות תכנוניות המתחייבות.
עוד מוצע כי אם במינהל התכנון יהיו סבורים שלא ניתן לשפר את הישימות של הפרויקט, רק אז יפנו לשמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים לקבל את עמדתו - האם יש מקום להמליץ לממשלה להפחית את שיעור יחידות הדיור להשכרה לטווח ארוך ושיעור יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך במחיר מופחת במסגרת אותם מתחמים.
נזכר כי בטיוטת חוק ההסדרים הסבירו פקידי האוצר כי משנת 2023 ועד היום, כמחצית מהמכרזים שפורסמו על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בתחום ההשכרה ארוכת הטווח נכשלו, ולא הוגשו לגביהם הצעות. לעמדת גורמי המקצוע, הדבר נובע מהיעדר כדאיות כלכלית במכרזים הכוללים שיעור גבוה של דיור להשכרה ארוכת טווח.
על פי החוק כיום, ברירת המחדל במתחמים מועדפים לדיור היא ש-30% מהקרקע יוקצו לשכירות ארוכת טווח ולשכירות ארוכת טווח במחיר מופחת. בטיוטת ההסדרים הציע האוצר כי טרם הגשת המלצה להכרזה על מתחם מועדף לדיור, מנהל מינהל התכנון יפנה לשמאי הממשלתי הראשי כדי לקבלת עמדתו האם יש להמליץ על קביעת שיעורים נמוכים יותר של דירות להשכרה, בהתחשב בכדאיות הכלכלית של הפרויקט. כעת, כאמור, סעיף זה רוכך.
עוד קובעת התוכנית הכלכלית כי יש להאריך את תוקף חוק הותמ"ל עד אוגוסט 2028. הותמ"ל - הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור - הוקמה בשנת 2014 כהוראת שעה ל-4 שנים לצורך הגדלת היצע יחידות הדיור בישראל. תפקידה לקדם תוכניות בנייה רחבות היקף בהליך מזורז, בין היתר בתחומי ההתחדשות העירונית וכן תוכניות מוטות תחבורה ציבורית. לאורך השנים הוחלט להאריך עוד ועוד את תוקף הוראת השעה, למרות התנגדות חריפה של ארגונים ירוקים וחברתיים, שטוענים, בין היתר, כי התוכנית מקדמת בניית יחידות דיור על שטחים חקלאיים ומאשרת מספר גדול יותר של יחידות דיור ממה שניתן לממש בשטח.
כעת מבקש האוצר לאפשר לשרי האוצר והפנים, לאחר המלצת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובאישור הכנסת, להאריך בצו את התקופה האמורה בשתי תקופות נוספות של שנה כל אחת. כלומר, תוקף החוק הוארך עד 8 באוגוסט 2026, ובאוצר מציעים כעת שהתוקף יוארך עד 8 באוגוסט 2028, כלומר הארכה בשנה נוספת מעבר לתוקף המירבי שאליו ניתן להאריך את תוקף החוק כיום. זאת באמצעות תיקון, כך שבמקום "ארבע שנים" יבוא "שבע שנים".
בתנועת המושבים בישראל והתנועה הקיבוצית כבר הגישו אמש למשרד האוצר התנגדות רשמית לסעיפים בתוכנית הכלכלית המבקשים להאריך את תוקף חוק הותמ"ל עד אוגוסט 2028. המסמך, שהוגש על ידי מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, ומזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, נכתב כי התנועות מתנגדות נחרצות להצעה ומבהירות כי "משבר הדיור אינו משבר תכנוני ואין הצדקה להמשך ואף להרחבת פעילות הותמ"ל".
עוד צוין כי כבר היום "קיים מלאי תכנוני של למעלה מ־1.2 מיליון יחידות דיור בתוכניות מפורטות מאושרות, המספיק ליותר מ-15-17 שנות בנייה, ותרומת הותמ"ל לתכנון זה היא מזערית - כ-4.5%". לדברי התנועות, "משבר הדיור בישראל הוא משבר ביצוע ושיווק ולא בתכנון". עוד צוין כי הותמ"ל הביאה "לפגיעה מצטברת של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית ושטחים פתוחים" וכי מתקיימת "פגיעה כלכלית משמעותית ללא שימוע או תיאום, תוך שלילת זכות הטיעון של החקלאים".
הצעה נוספת בחוק ההסדרים מציעה סיווג חדש לארנונה של דירות מגורים במבנה עירוב שימושים שהוקם במתחם שהוסב מתעסוקה למגורים. מטרת ההצעה להגדיל את ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות ובכך להפחית את הנטל הכלכלי על תקציב המדינה ולהגדיל את התוצר באמצעות חיזוק האיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות.
התיקון נועד להתמודד עם בעיה במסגרתה קיימים מתחמי תעסוקה ישנים רבים, לצד שטחי תעסוקה מתוכננים ובלתי ממומשים. מצב זה מוביל לניצול בלתי יעיל של משאב הקרקע העירונית, ליצירת עודף תכנוני שאינו מתממש בפועל, ולחסימה של פוטנציאל משמעותי לפיתוח ולהגדלת היצע יחידות הדיור בלב אזורי הביקוש. סיווג חדש לדירת מגורים במבנה שהוקם במתחם בעירוב שימושים שהוסב מתעסוקה למגורים יאפשר להגדיל את הכנסות הרשות, לפי האוצר.
בנוסף, הגיעו באוצר ובמשרד השיכון והבינוי להבנות - וכ-700 מיליון שקל יועברו לקידום שיווקים, האצת תהליכי בנייה וסבסוד פיתוח בפריפריה, ו-250 מיליון נוספים לשיפוץ, תחזוקה והשמשה של דירות הדיור הציבורי.
פורסם לראשונה: 13:12, 04.12.25
