משרד האוצר ממשיך במאמציו לבטל את התכנון בענף החלב ולפתוח את השוק לייבוא. הרפורמה, שעברה כבר גלגולים רבים, כשבגלגולה הנוכחי הצוות המקצועי במשרד האוצר עובד עליה כשנתיים, צפויה לעבור במסגרת חוק ההסדרים, אם וכאשר החוק יעבור. במשרד מדגישים שפיקוח המחירים יישאר על כנו אבל כשבוטל המכס על חמאה - בוטל גם פיקוח המחירים על המוצר עקב כך. מחיריו רק עלו מאז.
לפי האוצר, מטרות הרפורמה הן הורדת מחירים, שמירת רציפות אספקה, שמירה על החקלאות הישראלית והתייעלות ענפית.
באוצר מתכננים שביום אחד יבוטל התכנון וייפתח הייבוא של כל מוצרי החלב. בכך מהמרים באוצר על ביטחון המזון של ישראל. לתוכנית אין שלבים או תמרור חזור, כלומר היא לכאורה תהיה בלתי הפיכה. באוצר חושבים שהתוכנית תוריד מחירים לצרכנים, אבל גם אם בסופו של דבר ההשפעה על המחירים תהיה דווקא כלפי מעלה - המדינה לא תוכל לעשות הרבה בנידון למעט לשנות את מנגנון הפיקוח.
מחיר המטרה יהפוך למחיר ההגנה - רק על שני שליש מהחלב שבשוק
משק החלב בישראל מגלגל 12-11 מיליארד שקל בשנה. חלב 1 ליטר בקרטון הוא המוצר הארוז הנמכר ביותר בסופר והשני בכלל המוצרים אחרי עגבניות.
לפי נתוני האוצר, כיום יש כ-1.5 מיליארד ליטר חלב שמחולק במכסות לרפתות. באוצר מתכוונים לבטל את המכסות, לצאת בתוכנית פדיון מכסות, במסגרתה הוא ייצר קריטריונים כך שהרפתות "היעילות פחות" יוכלו לפדות את דרכן החוצה מהענף והרפתות היעילות יוכלו לגדול ולהתפתח בהתאם להחלטותיהן הכלכליות. לצורך העניין, רפת שמייצרת היום 10 מיליון ליטר, תוכל להחליט שהיא מייצרת 20 מיליון ליטר, בהדרגה.
בנוסף, באוצר מבקשים לבטל את מחיר המטרה של החלב (שנקבע על-ידי נציגי משרד החקלאות, האוצר, הרפתות והמחלבות), ולהפוך אותו ל"מחיר הגנה", שיינתן לרפתות "היעילות" שכן נשארו בשוק החלב. מחיר ההגנה יהיה מחיר חדש, שייקבע על פי סקר רפתות מנדטורי, שייערך על פי המתודולוגיה הקיימת לקביעת מחיר המטרה, אך עם התאמות, משום שהוא יחול על אותן רפתות שיישארו בתוך השוק, המכונות "היעילות". בכך, מחיר ההגנה החדש ישקף עלות ריאלית של עסק "יעיל" והוא לכאורה צפוי להיות נמוך ממחיר המטרה שמשקף היום מגוון רפתות, כולל רפתות שפקידי האוצר מגדירים כ"לא יעילות", כשלטענתו הן כיום מטות את המחיר מעלה.
כיוון שמחיר ההגנה ישקף רפתות יעילות יותר הוא יהיה לפי הצפי נמוך בכ-15% ממחיר המטרה של החלב כיום. זה גם יוריד לכאורה את מחירי מוצרי החלב המפוקחים, בעת עדכון מחיריהם. כן, באוצר חושבים שביום אחד הרווח של הרפתות יירד ב-15% והן יספגו זאת בקלות. בענף הרפת חושבים שמאות רפתות ייפלטו מהשוק בעקבות המהלך הזה. באוצר אמרו בתדריך לעיתונאים שהם "לא יודעים להגיד בוודאות שכל ה-15% יתגלגלו לצרכנים".
גורם באוצר טוען: "אנחנו מאמינים ששוק המוצרים בפיקוח הוא רווחי, למרות הטענות החוזרות ונשות, הוא רווחי, מכל מיני סיבות. אז יש שיגידו שהוא רווחי כי אי-אפשר ללכת היום לסופר בלי לקנות חלב, אבל אנחנו יודעים שחלק מהמחלבות רוצות להגדיל את ייצור המפוקחים"
ומהי בעצם ההגנה שמספק מחיר ההגנה? המדינה תחייב בחקיקה את המחלבות הגדולות לרכוש קודם כל את החלב שנמכר במחיר ההגנה. לפי התוכנית: שני שליש מהחלב המיוצר בישראל, כמיליארד ליטר, יימכר תחת מחיר ההגנה ושליש ייפדה ב"מחיר השוק החופשי", שבאוצר מקווים שיהיה נמוך ממחיר ההגנה.
החוק קובע שבסוף שנת 2025 קביעת מחיר המטרה תעבור לוועדת המחירים באוצר, מה שאמור לקדם את הרפורמה.
יקודם יבוא חלב, מאיפה?
לצד זאת, באוצר, כאמור, מתכננים ביטול מוחלט של המכסים על מוצרי חלב, באופן שיועיל מאוד ליבואנים: לא יהיה יותר מכס על גבינות קשות ועל חלב ניגר. באוצר חושבים שיהיה יבוא נרחב, כולל של קוטג', למרות שלפי גורמים במחלבות מדובר במוצר רגיש ולא ניתן לייבא אותו בהצלחה לישראל.
באוצר מקווים שרשתות כמו רמי לוי שתומכות במהלך, יחלו לייבא חלב וכך ישמרו על תחרות המחירים - דבר שאגב לא קרה בחמאה - וזה יחייב את כולם לגלגל את המחיר של החלב מטה לצרכנים. לאוצר אין תשובה לשאלה מה תהיה איכות החלב שייובא, מאילו מדינות ייובא אחרי שחלקן הפכו עוינות לישראל (טורקיה), חלקן מסבסדות ייצור חלב (בפולין יש סבסוד לחקלאים ובצרפת מנגנון של תמיכות מנותקות לחקלאים) והאם צרכנים יקנו בכלל חלב מיובא? אחרי שלארץ יובא לאחרונה חלב עמיד שצרכנים בישראל פחות אוהבים את טעמו.
הרפורמה תסייע ליבואני גבינות קשות - גבינות פרימיום, תסייע לרשתות השיווק ואולי תגרום למחלבות להפוך ליבואניות. מה שבטוח: אין כל ערובה שהיא תוריד מחירים לצרכנים.
אלה הבעיות בשוק החלב בישראל, לפי משרד האוצר
בשוק החלב בישראל יש שלוש בעיות, לפי האוצר: מחירי החלב גבוהים ב-50% לעומת ממוצע מדינות ה-OECD, אם כי באוצר לא התייחסו לכך שבישראל מבכרים חלב טרי לעומת מדינות רבות בהן חלב עמיד הוא המועדף. לפי נתוני האוצר, פערי המחיר בין ישראל למדינות ה-OECD בגבינות הפרימיום הם למעלה מ-100% - אך ישראלים מעדיפים גבינות נון פרימיום כמו עמק למשל (משרדי האוצר והכלכלה מצאו פתרון לכך במסגרת יבוא במחיר מפוקח של גבינות מקבילות).
במקביל, יש בעיית אספקה רציפה בישראל בשנים האחרונות, בשל מועדי חגים ובעיקר משום שהמחלבות משחקות עם שוק המוצרים המפוקחים. למשל, מחלבת טרה הפסיקה כמעט לחלוטין למכור חלב 1 ליטר בפיקוח. היא מוכרת אותו כעת בעיקר לשוק המוסדי ומדי פעם כמויות מעוטות מגיעות לשוק הקמעונאי. היא משווקת לצרכנים חלב מפוקח 3% בקרטוני 2 ליטר כדי להרוויח יותר ובעיקר חלב מועשר שמחירו לא מפוקח. היא לא מייצרת חלב בשקית יותר, לא מייצרת שמנת חמוצה ואשל, והפחיתה ייצור שמנת להקצפה ולבישול. במקביל, שטראוס יטבתה צימקה את ייצור שמנת 38% המפוקחת. לעומת זאת, מחלבות רמת הגולן חזרה למכור חלב 3% מפוקח.
עוד טוענים במשרד האוצר, ששוק החלב "לא יעיל מספיק", ויש "שונות משמעותית בין רפתות יעילות לרפתות לא יעילות".
בנוסף הייצור מוגבל: היום מועצת החלב קובעת מכסות ייצור לכל רפת - כמה ליטרים היא תייצר לשוק. על ייצור מעבר למכסות האלה שופכים חלב, נקנסים או מקבלים מחיר שונה. עקב כך רפתות שהאוצר מגדיר יעילות, יכולות לייצר עוד חלב בעלות שולית מאוד מאוד נמוכה, אך לא עושות זאת. לפי נתוני האוצר מדובר בין 10% ל-15% יכולת ייצור שלא מנוצלת כיום. ולכן השלב הראשון הוא ביטול מגבלת הייצור על הרפתות. אחרי שהרפורמה תיכנס לתוקף, רפתות יוכלו לייצר לפי כושר הייצור שלהן.
מה האוצר מתכנן לרפתות ה"לא יעילות"? ראשית יש קושי לקבוע מהי רפת לא יעילה. ככל הנראה, מדובר ברפת קטנה, רפת בשחיקת הון, רפת שהעלויות שלה גדולות בהרבה מעלויות של רפתות אחרות. באוצר טוענים שהרפתות האלה נכנסות לסקר הרפתות, שקובע את מחיר המטרה של החלב (מחיר החלב הגולמי אותו משלמות המחלבות בשער הרפת ונקבע על-ידי תחשיב שעורכת המדינה) ובכך מעלות אותו. כלומר, יש מגמה, לפיה הרפתות הפחות יעילות מושכות את מחיר המטרה למעלה.
"שוק המוצרים בפיקוח הוא רווחי"
האוצר לא מתכוון לכפות על המחלבות לייצר מוצרים בפיקוח, שכן מחלבות כמו טרה עושות כרצונן ומבטלות או מצמצמות ייצור.
גורם באוצר טוען: "אנחנו מאמינים, גם על סמך ידע, ששוק המוצרים בפיקוח הוא רווחי, למרות הטענות החוזרות ונשות, הוא רווחי, מכל מיני סיבות. אז יש שיגידו שהוא רווחי כי אי-אפשר ללכת היום לסופר בלי לקנות חלב, אבל אנחנו יודעים שחלק מהמחלבות רוצות להגדיל את ייצור המפוקחים. אנחנו מכירים גם מחלבות שלא נמצאות היום בשוק החלב בפיקוח ושוקלות להיכנס פנימה. אנחנו סבורים שההורדה של מחיר המטרה תסייע לדבר הזה ואנחנו לא חושבים שנכון להתערב בשוק בצורה כזאת".
באוצר צופים שמחיר השוק יהיה נמוך ממחיר ההגנה והשוק ימשיכך להיות "מתוכנן כי הוא ינוהל על-ידי חוזים ארוכי טווח בין רפתות למחלבות, כמו שצריך להיות בשוק חופשי".
רפורמות של האוצר שלא הורידו מחירים לצרכנים
ביטול המכס על חמאה ועקב כך ביטול פיקוח המחירים
תוצאה חיובית: אין מחסור בחמאה
התוצאה השלילית: הייבוא יקר מחמאת תנובה ב-30% ומעלה. מחיר חמאת תנובה לא ירד "הודות לתחרות"
בשורה התחתונה: הביא לעליית מחירים
מכסת יבוא עגבניות ללא מכס
התוצאה החיובית: כשהיה יבוא הוא ניטר את המחירים בשוק גם אם לא הוריד אותם
התוצאה השלילית: טורקיה הפכה עוינת לישראל ואין יבוא מטורקיה. גם הייבוא מירדן התמעט בעקבות המלחמה. גם כשהיה יבוא – טעם העגבניות שונה והמחיר לא היה נמוך. היבוא פגע בשתילות, כי החקלאים ראו בגידול – פחות רווחי.
בשורה התחתונה: מחיר העגבניות לא ירד והייתה פגיעה בחקלאות הישראלית שחלקה הגדול מרוכב בנגב המערבי
פתיחת יבוא דגים
תוצאה חיובית: יש מגוון גדול של דגים בישראל אך מחיריהם גבוהים. יש אמנון קפוא מיובא מסין בזול, אבל גם פה המחיר לא ירד משמעותית בעקבות הורדת המכס
התוצאה השלילית: ענף הדגה הטרייה בארץ כמעט נכחד. מחירי הדגים זינקו מאז בעשרות ולעיתים במאות אחוזים
בשורה התחתונה: משרד החקלאות מנסה כעת לשקם את הענף בישראל והצרכנים משלמים ביוקר – זה הביא לעליית מחירים
רפורמת הקורנפלקס
התוצאה החיובית: יש מגוון גדול של דגני בוקר במחירים נמוכים יותר. מגוון הפסטות המיובא עלה
התוצאה השלילית: מחירי המותגים המובילים בדגני בוקר לא ירקו ואף עלו. יש הרבה מאוד מותגי יבוא יקרים של פסטה
בשורה התחתונה: תרם למגוון מוזל, אך הצרכנים עדיין נוטים לקנות מותגים יקרים, שאף התייקרו מאז
מכסת יבוא חלב ללא מכס
התוצאה החיובית: לא הייתה כזאת
התוצאה השלילית: פתיחת השוק התבססה על יבוא מטורקיה, שהפכה למדינה עוינת ומפולין. היבוא לא השתלם. הגיע לארץ יבוא של חלב עמיד שלא היה זול יחסית לשוק
בשורה התחתונה: עד כה – המהלך כשל
