ביום שלישי ייצאו מיליוני ישראלים להצביע בבחירות לכנסת ה-26. אלא שבעוד רבים ינצלו את יום השבתון לבילוי משפחתי או למנוחה, אחרים יידרשו להתייצב במקום עבודתם. האם המעסיק רשאי לחייב אותם להגיע? האם מי שבוחר לעבוד זכאי לשכר כפול? ומה קורה לעובד שמסרב להוראת המעסיק?
נקודת המוצא נמצאת בסעיף 10 ל"חוק יסוד: הכנסת", הקובע כי יום הבחירות הוא שבתון, למעט שירותי תחבורה ושירותים ציבוריים אחרים שיפעלו כסדרם. המשמעות היא שמרבית העובדים במשק רשאים להיעדר מעבודתם ביום הבחירות, מבלי שהדבר ייחשב לניצול יום חופשה שנתית.
מצביעים בירושליםמצביעים בירושלים
ארכיון
(צילום: עמית שאבי)

יתרה מכך, סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת קובע כי עובד שהועסק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות, זכאי לשכר שהיה מקבל אילו עבד באותו יום. במילים פשוטות: מי שעומד בתנאי הזכאות יכול להישאר בבית ולקבל שכר רגיל, בלי שינוכה יום ממכסת החופשה שלו.

האם מותר לחייב עובד להגיע?

התשובה תלויה בסוג מקום העבודה. בשירותים שהוחרגו מהשבתון, ובהם בתי חולים, תחבורה ציבורית, מסעדות, בתי מלון, תחנות דלק ושירותי תקשורת, העבודה עשויה להימשך כסדרה. עובדים במקומות אלה לא נהנים בהכרח מהזכות להיעדר, אך על המעסיק לאפשר לבעלי זכות הבחירה לממש את זכותם להצביע.
עו"ד נפתלי שורעו"ד נפתלי שורצילום: אביה עמאר
לעומת זאת, במקומות עבודה שעליהם חל השבתון, המעסיק אינו רשאי לכפות על עובד להגיע. העסקתו ביום הבחירות מותנית בהסכמתו, והדבר נכון גם כאשר המעסיק מציע לעבוד מהבית.
ומה לגבי פיטורים? עובד הזכאי לשבתון ומסרב לעבוד ביום הבחירות מממש זכות המוקנית לו בדין. לפיכך, סירובו כשלעצמו אינו מהווה עילה מוצדקת לפיטורים. לעומת זאת, עובד בשירות שהוחרג מהשבתון, המסרב להתייצב ללא הצדקה, עלול להיחשב כמי שהפר את חובותיו כלפי המעסיק. גם במקרה כזה, פיטורים אינם אוטומטיים ויש לבחון את נסיבות המקרה ולקיים הליך תקין.

ייתכן שמגיע לכם שכר כפול

אחת הסוגיות המעניינות נוגעת לגובה התשלום עבור עבודה ביום הבחירות. בניגוד למה שרבים סבורים, החוק אינו קובע במפורש כי כל עובד שמועסק ביום זה זכאי לשכר כפול. עם זאת, בהתאם לנוהג שהשתרש ולפסיקת בתי הדין לעבודה, מקובל לשלם לעובדים הזכאים לכך שכר בשיעור של 200% או לחלופין שכר רגיל בתוספת שעות חופשה בתשלום במועד אחר.
כך למשל, עובד המשתכר 50 שקל לשעה, אשר זכאי לתשלום המוגדל ועבד שמונה שעות ביום הבחירות, עשוי לקבל 800 שקל במקום 400 שקל ביום רגיל. ככל שעבד שעות נוספות, הוא עשוי להיות זכאי גם לגמול נוסף, בהתאם לדין ולהסדר החל עליו.
חשוב להכיר גם את החריגים: עובדים שאינם אזרחי ישראל המועסקים בענפים מסוימים - ובהם סיעוד ביתי, מלונאות, הסעדה, בניין, חקלאות ותעשייה - אינם זכאים לשבתון מכוח החוק, וככלל יקבלו שכר רגיל עבור עבודתם.
ומה לגבי עובד שהחל לעבוד ימים ספורים לפני הבחירות? גם הוא רשאי ליהנות מהשבתון, ככל שהוא חל במקום עבודתו, אך אם טרם השלים 14 ימי עבודה רצופים כנדרש בחוק, הוא לא יהיה זכאי בהכרח לתשלום עבור ההיעדרות.
בסופו של דבר, יום הבחירות אינו רק חגיגה דמוקרטית, אלא גם יום בעל משמעות כלכלית ומשפטית לעובדים ולמעסיקים. הכרת הכללים מראש עשויה למנוע מחלוקות מיותרות, ובעיקר להבטיח שאיש לא יידרש לבחור בין מימוש זכויותיו לבין שמירה על מקום עבודתו.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • עו"ד נפתלי שור עוסק בדיני עבודה • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין